אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק אבן העזר › סימן לה

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אבן העזר · סימן לה

סימן לד

בע"ה, יום א' י' סיון תרנ"ה טאווראג. לידידי שב"ז הרב הגאון שלשלת היוחסין מהור"ר שאול קאַצינעלבויגען אבד"ק שילעל יצ"ו

את אשר בדק אותי בגט ששלחו לעירנו ונכתב בהגט שם המגורשת רחא, והא כתבו הפוסקים דהברת קמץ מושך אחריו אלף, והיו צריכים לכתוב ראחא, נלענ"ד בזה בפשיטות דכשר, אף כשלא נכתב האלף אחר הריש, וראי' לזה מדכתב בספר טיב גיטין בשמות נשים אות ב' דאם כתב שרה תחת שם שנקראת שערלין או שארקא אפילו אם לא ידוע שם העריסה, וא"כ הנ"מ הא ידוע ששם ראחא הוא משם רחל, והא דנכתב אלף בסוף ולא למד זה אינו מעכב, ולדעת המהרש"ל שם דכתב דאם שם העריסה שערלין או רעכיל אם כתב שרה או רחל פסול הא כתב שם הט"ז להכריע אם נקראת מעריסה רעכיל או שעריל אין לכתוב רק שעריל או רעכיל לחוד ויש פסול אם כתב רחל או שרה כמ"ש מהרש"ל. אבל אם שם העריסה היה שארקא יכול לכתוב שרה לפי שנקודת הקמץ תחת שרה כמו תחת שארקא, ידעו הכל שהוא אחד כו' עכ"ל, א"כ ממילא אם נכתב רחא ג"כ מוכח דהוה בקמץ כמו רחל, אלא דיש לפקפק, דשם כיון דכתב שם הקדש וזה הכל יודעים שנקרא בקמץ שפיר, אבל בנ"ד הא לא נכתב שם קדש, ואולי הברתו כמו פתח דכתבו האחרונים דאינו צריך לכתוב אלף אחר הברת פתח, דכיון דנכתב באלף בסוף ולא בלמד א"כ שוב אינו מוכח דנגזר משם הקדש רחל דלמא הוא שם אחר ונקרא בפתח, אלא דמפורש כתב בספר טיב גיטין אות ש' ס"ק ב' ת"ל ונראה שאם כותב שרקה או שרציה או רחציא, בלא אלף אחר השין שפיר דמי ואע"ג דביש"ש וב"ש כתב בכ"מ שארקא היינו לכתחילה לברר הקריאה טפי, דבלא אלף יש לקרות בנקודה אחרת וכמו ולשרקה בני אותונו וכה"ג, אבל מ"מ אין קפידה וקצת משמע דהכי עדיף שקרוב טפי לשם המובהק שהוא שרה בלא אלף אחר השין, ומכל מקום לכתחילה אין לזוז ממ"ש הם, אך בדיעבד נראה דכשר, ואע"ג דבעלמא כותבים אלף להורות על נקודת הקמץ מ"מ בזה שידוע שיוצא משם הקדש, שדרכו בקדש להיות נקרא בקמץ בלא אלף שפיר דמי עכ"ל, הרי מפורש דכאן כשר בשם רחא:

ולהתלמד במקום אחר היכא דהברת התנועה היא בקמץ וכתב בלא אלף, דהא דמפורש דכאן כשר היינו דכיון דדרכו של שם זה בקדש בלא אלף לכן כשר, מזה משמע דבשם של לעז פסול אם לא נכתב אלף, אלא דבשמות נשים אות ג' ס"ק ב' כתב מהר"ם חריף ז"ל להיפך, דכתב וז"ל ונראה כי הכותב בארצנו בזמנינו גולדא בואו הוא קרו לשינוי השם, ואם נשאת תצא מזה ומזה ואין ראי' משם יוסל ושם הושקא דשם הוא קיצור השם עד שא"צ להזכירו בגט כו' והנה אם היו כותבים גלדא ולא היה נכתב לא אלף ולא וא"ו לא היה רע כ"כ מאחר שאף בלא אלף יכולים לקרות בקמץ או בחולם כו' עכ"ל, וכתב עלה שם בטיב גיטין ומ"ש אם כתב בלא אלף צ"ע קצת דלענין תנועת קמץ משמע דיש קפידא באלף שלא נקרא בפתח והו"ל כמו תונס שכתב תנס שכתבו בשם הרשב"ץ לפסול, אך הוא ז"ל כתב דאין רע כ"כ ואפשר דס"ל דעכ"פ במקום עיגון גדול יש להכשיר עכ"ל. גם בספר תורת גיטין בסי' קכ"ח ס"ק ז' כתב דחיסרון אות שהוא לסימן התנועה פסול:

אלא דשם פי' דברי המרדכי בפרק המגרש וז"ל נראה לפרש דברי המרדכי במ"ש בנהר קייר שכתב ייר כיון שאין שום אותות במקום הלע"ז כו' היינו דכמו שאצלנו יש אותיות לסימן התנועות כגון א' שהוא אצלנו סימן לקמץ או פתח, יוד לצירי כו' כמו כן היה להם סימנים בלשון לעז ששני יודין היה להם לסימן אתה תנועה כו' ויוד אחד לא היה להם בלשון לע"ז שום סימן לתנועה כו' עכ"ל, ותמהני מה שכתב שיוד אחד לא היה להם לסימן התנועה, הא הביא שם במרדכי וכן נהר שינא שכתבו שנא כך הוא לשונם כי גם במקומנו קורין אותו לפעמים בלא יוד, וכ"כ פאריש, מזה משמע שהיה להם יוד אחד לסימן התנועה, ועוד מה זה שכתב המרדכי כיון שאין אות במקום הלע"ז כך שוה יו"ד במקום הקו"ף, דלפירושו אין היו"ד במקום הקו"ף רק היה לו לומר כיון ששני היודי"ן במקום התנועה א"כ ניכר שחסר אות ולכן כשר, ולפירושו אין היו"ד במקום הקו"ף:

אלא הנראה לענ"ד בכונת דברי המרדכי ז"ל שהלע"ז קרי להקו"ף, וכונתו כיון שלא כתב אות אחר במקום הקוף כך שוה יו"ד כמו קוף, והאמת הוא כמו שכתב בחידושי אנשי שם שמשתמשין יו"ד במקום קו"ף או גימ"ל, וכן משמע ג"כ בתשובת דבר שמואל למהר"ש שמואל אבוהב ז"ל סימן ר"ך גבי שם גינטילה, וא"כ כונת דברי המדרכי כך הם כיון דאין שום אות במקום הקוף א"כ היו"ד במקום הקוף ולפי"ז הא תחסר יו"ד מסימן התנועה, וא"כ משמע מזה דאם חסר יוד אחד ג"כ כשר, א"כ משמע אפכא דהיכא דחסר סימן התנועה כשר:

ובעיקר הך מילתא, אף דאפשר לקרות השם באופן אחר, כיון דאפשר לקרות גם כתיקונו א"כ זהו רק אינו מוכח מתוכו וכיון דקיי"ל כר"א דלא בעי מוכח מתוכו א"כ כיון שאפשר לקרות כתיקונו הגט כשר, ואף לפי מה דכתב הבית שמואל בסימן קל"ו ס"ק ד' דהגט צריך להיות כשר לכ"ע אף לר' מאיר, מ"מ אף לר"מ לא ברור דצריך שיהי' מוכח מתוכו דהר"ן ז"ל כתב בפרק כל הגט דאף לר"מ אין צריך ליהי' מוכח מתוכו, וגם לדידהו כתב שם בב"ש דאף להפוסקים דס"ל דבעינן שיהא מוכח מתוכו, מ"מ אם כבר נתן הגט תנשא בו:

גם בתשובת דבר שמואל לר"ש אבוהב סימן צ"ד בעינן כתיבת כתיבת שמות שלמה (בחולם) ושלמה (המ' של שלמה בקמץ), כתב וז"ל והנראה לתמצית הדין לנ"ד שכל שנכתבו אותיותיו כתיקונם הן כפי הבא בכתבי הקדש אם הוא ניכר בתוכם, הן כפי הנהוג בכתבי וספרי הדיוטות במקום נתינת הגט שנקרא שם זה ביניהם הרי זה גט כשר כיון שלא נשתנה מצורתו באותיותיו אף על פי שלא יתברר הבדל המבטא ברשימת הנקודות עכ"ל, ולפי זה אם הוא שעת הדחק ואי אפשר לסדר גט אחר כי אז ודאי דאין לפסול גט כזה שחסר סימן התנועות אם אפשר לקרות אותו כתיקונו, אך כיון דלכתחילה צריכין שיהי' מוכח מתוכו, לכן אם אפשר צריכין ליזהר לכתוב האותיות לסימן התנועות:

והנני ידידו דוש"ת בש"ב, חיים פישר עפשטיין

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה