תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אבן העזר · סימן כט
בע"ה יום א' תולדות תרפ"ו, קליוולאנד יצ"ו. להרב הגאון חו"ב סוע"ה מוה"ר מרדכי קצלאצקא רב בבאסטאן
אשר שאל אדות מה שרב אחד סדר גט באחד מחלקי עיר באסטאן, הנקרא ראקסבורי, ועד עתה לא סדרו שם גט, כי הרבנים נמנעו לסדר גט בפרורי העיר, רק סדרו הגיטין בהעיר גופה, והרב הזה סדר הגט בפרור ראקסבורי ונכתב בהגט באסטאן, ושם ראקסבורי לא זכר כלל, וכת"ר מפקפק וס"ל דהגט פסול גם בדיעבד מפני שינוי שם העיר, ושאל לחוות דעתי בזה:
והנה כת"ר כתב טעמו של המסדר מהא דסנהדרין (דף ק"ב ע"א) בשכם מכרו אחיו את יוסף ופירש"י כדכתיב הלא אחיך רועים בשכם ודותן דכתיב בקרא היינו כפר הסמוך לשכם ונקרא על שם שכם עכ"ל. מזה חזינן דכל הקרוב לעיר נקרא על שם העיר, וכת"ר דחה זה דבסוטה (דף י"ג) פי' רש"י רק לשון שני לבקש לך נכלי דתות וא"כ הוי ספיקא דדינא, ולענ"ד דאין מזה ראי' דרש"י בסוטה לא ס"ל דכפר הסמוך לעיר נקרא על שם העיר, דהנה כת"ר כתב דאי אפשר לומר דדותן הוה כפר הסמוך לעיר שכם, דאז לא היתה השבה מעליא, ואיני יודע מפני מה לא היתה השבה מעליא אי הוה אמרי' דדותן הוה כפר הסמוך לשכם ונקרא ג"כ על שם שכם, אם החזירוהו לשכם בודאי הוה השבה מעליא ויעיין בב"ק (דף נ"ז ע"א), והא דב"ק (דף קי"ח), היינו היכא שלא מדעת בעלים, ומפורש הוא בחו"מ סימן שס"ו סעיף ד' דאם מחזירו בישוב אפילו אינו באותו מקום שגזלו יצא. ובאמת כאן אין זה מדין השבה דהא האחים שלקחוהו משם הם בעצמם לא החזירוהו, אלא הוא בדרך המוסר שהוחזר למקום שלקחוהו משם:
אלא מה שיש לומר בזה, דהנה מה דפריך שם בסוטה קברו בשכם מאי שנא בשכם, דלכאו' יש להבין דמשמע דאם קברו אותו במקום אחר הוה ניחא, ואמאי לא ניחא להו בשכם, אלא הנראה בזה דהא מבואר ביהושע כ"א דשכם נתנו ללוים והיתה עיר מקלט, וכן הוא במכות (דף ט'), וא"כ תקשה נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו כדפריך ב"ב (דף קי"ב ע"א) ואף דאמרינן שם בסוטה בניו לא הוו מיעסקו בי' והכתיב ויהי לבני יוסף לנחלה ופירש"י אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן, מ"מ פריך שפיר מאי שנא בשכם, דהא סו"ס נתנו שכם ללוים והיא שלהם, והיה להם לקוברו בעיר אחרת של בני יוסף, ע"כ משני משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבדתו, ואי נימא דדותן היא שם כפר הסמוך לשכם ונקרא על שם שכם ומשם גנבוהו ושם קברוהו א"כ מאי פריך מאי שנא שכם, דאפשר דהכפר אף שנקרא על שם שכם, מ"מ היה חוץ ממגרשי העיר ולא היה שייך ללוים, דהא חלקת השדה שקברו בו את יוסף לא היתה בתוך העיר ממש, כמבואר במד"ר בראשית פרשה י"א ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, וחלקת השדה ההיא קנה כדכתיב ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו, וא"כ אדרבה מזה ראי' דאי הוה כפר הסמוך לעיר ונקרא על שם העיר נחשב כמו העיר, ולא היה קשה כלל מאי שנא בשכם, ומדפריך מאי שנא בשכם, ע"כ דדותן לא שם כפר אלא נכלי דתות ויוסף נקבר בשכם וא"כ קשה מאי שנא בשכם, ועל כן לא כתב רש"י דדותן הוא כפר הסמוך לעיר ונקרא על שם שכם. כמו שכתב בסנהדרין, רק משום נכלי דתות, ונקבר בשכם ממש בחלקת השדה, כי אח"כ נתרחבה העיר וגם חלקת השדה היתה בתוך תחומה:
והנה בפשוטו ניחא הא דפריך מאי שנא בשכם, דהנה שכם כבשו אח"כ, כמבואר בירושלמי (מכות פרק ב' הלכה ו') ומדוע המתינו לקוברו בשכם ולא קברוהו בנחלת בני יוסף שכבשו מקודם, דהא אצל יריחו היה גבול בני אפרים כדכתיב יהושע ט"ז, וע"ז משני שהוכרחו להמתין עד שיכבשו את שכם, מפני שהוכרחו להחזיר אבדתו לשם, וקברוהו מחוץ לתחום העיר כמבואר לעיל, ולפ"ז יש להוכיח מזה שגם מחוץ לתחום נקרא על שם העיר, אך אפשר לומר דהא קודם שחלקו לא היו יודעים היכן הוא נחלת בני יוסף והוכרחו להמתין עד שבע שכבשו ושבע שחלקו, ולא יכלו לקוברו קודם שכבשו את שכם:
והא דקברוהו שם אעפ"י ששכם היתה עיר מקלט ואין קוברים בה כמבואר במכות (דף י"ב ע"א), וברמב"ם פרק י"ג הל' ג' מהל' שמיטה ויובל ונותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה, שאין קוברין מתיהם לתחום עריהם עכ"ל וכן הוא ברמב"ם הל' רוצח פרק ז'. אפשר לומר דקברוהו קודם שהפרישו את שכם לעיר מקלט כמבואר בירושלמי מכות שהבאתי לעיל, עד שלא הפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת, הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכבשו את שכם:
עוד תפס עליו כת"ר מהא דאיתא בירושלמי פאה דאין למדין הלכה מדברי אגדה, הנה כ"כ ג"כ אא"ז בנו"ב תנינא חלק יור"ד סימן קס"א ובחלק חו"מ סימן י"ד, אך כבר ציין שם דו"ז בן המחבר לעיין בתשו' הרשב"א סימן של"ה שלא משמע שם כן, ובתשובת שבות יעקב ח"ב חלק חו"מ סימן קע"ח כתב ואם יאמר האומר מה לך אצל אגדה הלא אין למדין הלכה מדברי אגדה כו' היינו דוקא היכא שהוא נגד הסברא או הסוגיא כו' עכ"ל. אלא שכת"ר כתב דהך אגדה היא נגד גמרא מפורשת בגיטין (דף פ' ע"א) דאמר רב לספרי' כו' כי יתביתו בשילי כתובו בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני והן היו קרובות זו לזו כמו שכתבו התוס' שם ד"ה כי, כמבואר בביצה (דף כ"ה) וברש"י שם שהיו בתוך התחום, וא"כ אף אי נימא דדותן היא תוך תחומה של שכם, מ"מ הוי שינוי השם עכ"ד, הנה מהך דשילי והיני לא תקשה לענ"ד דהתם היני ושילי שתי עירות שוות היו ואף שהיו קרובות לא היו נקראות זו על שם זו, רק היו עירות מיוחדות בשמות מיוחדים, ואטו כל העירות הסמוכות זו לזו נקראות זו על שם זו, אנן הכי קאמרינן דכפרים או פרורים הסמוכים להעיר ונקראים בשם העיר, דאם כתב שם העיר כשר וראי' לזה דדותן נקרא על שם שכם, ואף דמכרוהו בדותן אמרינן דמשכם גנבוהו, כיון דדותן הוא כפר הסמוך לשכם ונקרא על שם שכם:
ומה שהקשה כת"ר דאיך אפשר לומר שאותו מקום נקרא על שם שכם, הא מקרא מלא הוא וימצאם בדותן, ואמינא לי' לכת"ר, ומטונך הלא גמרא מפרושת משכם גנבוהו, אלא דזה פשוט דכל כפר ופרור הסמוך לעיר יש לו גם שם מיוחד והשם הכללי של העיר הונח על כולם. ואמרי' דמשכם גנבוהו דהוה שם הכללי של כל הכפרים והפרורים הסמוכים, וה"נ צריכים לכתוב שם הכללי של העיר ולא שם הפרטי של הפרור או הכפר:
עוד כתב כת"ר עלה שכתב בספר שו"ת משיבת נפש ח"ב סימן נ"ו אדות העיר ווין שנשאל איך לכתוב בגט, ששם הכולל של כל העיר הוא ווינא, אלא שהרחובות חלוקים בשמותיהם, כמו לעאפאלדשטאט וכדומה, ופסק שם שצריכים לכתוב בגט ווינא לא לעאפאלדשטאט וכדומה, והרי זה ממש כמו בבאסטאן שצריכים לכתוב שם הכולל באסטאן ולא שמות חלקי העיר, וכתב כת"ר לדחות שאין מזה ראי' שכונתו היא שאין צריכים לכתוב שמות הרחובות. ואין כונתו על חלקי העיר, וכת"ר בעצמו הוקשה לו אם כונתו על סתם רחוב ל"ל כל הטורח והשו"ט, הא מעולם לא עלה על דעת מי שהוא לכתוב שם הרחוב, וכן בזמן הש"ס היו רחובות, ולא עלה על הדעת שיכתבו שם הרחוב ותירץ כת"ר דבזמן הש"ס לא קראו את הרחובות בשם מיוחד רק נתנו בהם סימנים כמו שוקא דגלדאי ושוקא דרבנן וכדומה. אך שמות שנתנו על שם אדם מיוחד זה שאני. וימחול כת"ר שדבר זה אי אפשר לאומרו כלל, דמאי נפקותא איכא אם הרחוב נקרא על שם אדם מיוחד או על שמות האנשים הדרים שם כמו שוקא דטבחי בחולין (דף מ"ח) ושוקא דגלדאי ושוקא דרבנן שם וב"מ (דף כ"ד) שוק העליון ושוק התחתון עירובין (דף נ"ד ע"ב), שוקא דבי לפט תענית (דף כ"ב ע"א), וכן מצינו שמות רחובות או חלקי עיר שנקראו על שמות אנשים מיוחדים. וגם כת"ר בעצמו כתב דאם לזה נתכוין למה לו כל השקו"ט הא גם עתה בכל עיר ישנם רחובות מיוחדים הנקראים על שמות אנשים, ואין עולה על הדעת לכתוב שמות הרחוב בגט. ועל זה לא תירץ כת"ר כלום. גם מה שכתב שלעאפאלדשטאט בווינא היתה רחוב יחידה בימי הגאון בעל משיבת נפש, האמת הוא לא כן כי הפרור לעאפאלדשטאט הוא על אי על נהר דונאי בקצה עיר ווינא, והוא פרור גדול שנתחבר לעיר ווינא:
ועיקר ראיתו של כת"ר היא מהא דכתב הרמ"א באהע"ז סוף סימן קנ"ד בסדר הגט דבקראקא כותבים קאזמר דמתקריא קאזימירז, אף דשם קראקא הוא שם כללי וכותבים שם הפרטי של הפרור קאזמר, הנה משם אין ראי' לנד"ד, דהנה לפי סברת כת"ר דבכל מקום צריכין לכתוב רק שם של הפרור או שם של חלק העיר, אין להבין מאי האי דכתב בסדר גיטין מהרב ר' מיכל מקראקא אות ק"ט. ומה שאין כותבין פה קראקא אעפ"י שכך מורגל שם המקום בכלל, דמאי קושיא, הא בכל מקום צריכין לכתוב רק שם הפרטי של חלק העיר ולא שם הכללי, וגם מאי האי דכתב שם וז"ל מפני שהמקום נחלק לשני מקומות קראקא וקאזמיר דמאי שני מקומות שייכים הכא, הא קראקא הוא שם הכללי וגם חלק העיר קאזמר נקרא ג"כ קראקא, ומה זה שכתב שהם שני מקומות קראקא וקאזמיר, דמשמע דקאזמיר הוא שם מיוחד ואינו נקרא כלל קראקא. אלא הענין הוא כך דמתחילה היתה קאזמר עיר מיוחדת לבדה, ולא היתה לקראקא שום שייכות עמה, והיהודים נתגרשו מקראקא וגרו רק בקאזמר וכתבו בהגיטין רק שם קאזמר כמובן, ואח"כ כאשר נתחברה עם קראקא להיות עיר אחת והיהודים נשארו לגור בקאזמר כמקדם וכתבו שם גיטין לא שינו לכתוב בהגיטין שם אחר כדי שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים, כיון דשם קאזמר לא נשתקע לגמרי, דהא שם הפרטי של חלק העיר ההיא נקרא גם עתה בשם קאזמר:
וזאת היא כונת מהר"ם בסדר גיטין שכתב ת"ל „ומה שאין כותבין פה קראקא אעפ"י שכך מורגל שם המקום בכלל בפי ישראל ועכו"ם וכן בכתבים ושטרות“ כונתו דעכשיו שנתחברו יחד להיות עיר אחת וקורין שם העיר בכלל קראקא, ותירץ שם וז"ל „היינו מפני שהמקום פה נחלק לשני מקומות קראקא וקאזמיר“ כונתו שמתחילה היו שתי עירות נפרדות „ואנחנו אלה פה דרים במקום הנקרא בפרט קאזמר“ וכן היו דרים שם גם מקודם בעת שהיתה עיר מיוחדת ולא היתה נקראת עוד בשם קראקא בכלל, ואז כמובן כתבו רק שם קאזמר „לכן כותבין בגט ובכתובה קאזמר מפני שכן כתבו מתחילה ולא שינו שם המקום כיון שזה חלק העיר בפרט נקרא כן גם עתה, ולפי זה מהא דחקר מדוע אין כותבין שם קראקא ודחק לתרוצי, משמע דמצד הדין צריכין לכתוב קראקא, א"כ אדרבה מזה ראי' להפך דצריכים לכתוב שם הכללי של העיר ולא שם הפרטי של חלק העיר. ובנ"ד כיון דבפרור ראקסבורי לא סדרו גיטין מעולם כמש"כ כת"ר ועתה כשבאים לסדר מחדש, צריכים לכתוב באסטאן שהוא שם הכללי של העיר:
והנה כת"ר הביא הא דמהרי"ו ז"ל התיר תוך התחום וגם חוץ לתחום לכתוב שם העיר, וכתב שבתשובות הרד"ך בית ד' ח"א והפר"ח חולקים ע"ז. הנה בתשו' הרד"ך שם בית ד' ח"א וגם ח"ג לא זכר כלל דברי מהרי"ו, רק דהביא דברי המרדכי דתוך תחומה של עיר הוא כעיר, וגם בפר"ח לא מצאתי רמז מזה, והא גם הרמ"א באהע"ז סימן קכ"ח סעי' ד' פסק דאם כתב נהר שמחוץ לתחום יש פוסלין אף בדיעבד. וגם בזה יש הרבה אחרונים שמכשירין אם כתב נהר שמחוץ לתחום, אך אם תוך תחומה של עיר נחשב כעיר בזה לא חלקו:
עוד כתב כת"ר שמוכרח לומד בדעת מהרי"ו שכל ההיתר הוא רק בשאין שם מיוחד לאותו שבתחום דאל"כ יהיו דבריו נגד גמרא מפורשת בשילי והיני הנ"ל עכ"ד כת"ר, הנה כבר כתבתי דהך דשילי והיני אין ענין לכאן דהתם שילי היתה נקראת רק בשמה ושם היני לא חל עליה כלל. משא"כ בנד"ד, שאף שיש לזה שבתחום עוד שם אחר כיון שגם שם העיר נקרא עליו, שפיר כתב מהרי"ו אם כתב שם העיר שכשר, וראי' לזה מהא דכתב בתשו' מיימוניות השייכות להל' אישות סימן כ"ב להביא ראי' דאף חוץ לתחום נחשב כאותו מקום, מהך דמגילה (דף ג' ע"ב) כרך וכל הסמוך לו ולכל הנראה עמו נדון ככרך, ואמר סמוך אעפ"י שאינו נראה, נראה אעפ"י שאינו סמוך. והתם הא כללא כייל נראה אעפ"י שאינו סמוך ואעפ"י שיש לו שם אחר, דאל"כ הוה לי' לפרושי דדוקא בדלית לי' שם אחר מיירי, ועוד הביא שם ראי' מהך דזבחים (דף קי"ב ע"ב) דבשילה קדשים קלים ומעשר שני נאכלים בכל הרואה וכתוב בהן הבאת מקום, אלמא נחשב בהבאת מקום עכ"ל. והתם נמי כללא כייל בכל הרואה ולא קאמר דדוקא באין לו שם אחר:
ואדרבה הא שם בזבחים (דף קי"ח ע"ב) איתא תנא רואה שאמרו רואה כולו ולא המפסיק בינו לבינו כו' כגון בי כנשתא דמעון ופירש"י משם היו רואים את שילה ולא היה דבר מפסיק עכ"ל. א"כ הרי היה לה שם אחר ואעפ"כ היה נחשב כהבאת מקום:
ובהאי ענינא הנני להעיר דיש לומר דהא דקאמר כגון בי כנישתא דמעון לסימנא נקט, אף דבי כנשתא דמעון היתה רחוקה משילה והיתה קרובה לעיר אחרת ומשם היה רואה ואינו מפסיק מאותה העיר, ומצינו כמה פעמים בי כנישתא דמעון גבי ר' יוחנן שהיה בטבריא, ב"ק (דף צ"ט ע"ב), שבת (דף קל"ט) וביבמות (דף ס"ד), אלא דא"כ היה להגמרא להזכיר אותו מקום שהיתה בי כנישתא דמעון סמוכה לה כמו שמובא במגילה (ב' ע"ב) כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך עד כמה כו' כמחמתן לטבריא ועוד כיון דשילה הוא מקום ידוע אין לומר דמייתי דוגמא ממקום אחר על שילה, אם יש שם מקום שנראה ואינו מפסיק יש להביא אותו מקום בעצמו ולא להביא דוגמאות ממקום אחר על שילה, אם אצל שילה עצמה אין מקום שרואה ואינו מפסיק, משא"כ בכרכים המוקפים שהם רבים יש להביא דוגמא ממקום אחד ומשם יש להבין גם על כרכים אחרים:
והנה בירושלמי מגילה (פרק א' הל' י"ב) איתא כגון בית מעון אלא שזה מפסיק וזה אינו מפסיק וכתב בשירי קרבן שם וז"ל בזבחים כו' פירש"י משם היו רואין את שילה ולא היה דבר מפסיק, ותימא שלא ראה דברי הירושלמי דאדרבה דבי כנשתא דמעון היה מפסיק עכ"ל. והנה בירושלמי איתא בית מעון ובבבלי בזבחים בי כנשתא דמעון א"כ אפשר דמבית כנישתא דמעון לא היה מפסיק, אך בית מעון עצמה, דהיינו העיר משם היה מפסיק לשילה, ובזה מדוקדק הא דאיתא בירושלמי שם ר' שמעון בן מיישה בעי קומי ר' לעזר מהו הרואה שילה או שילה ומשכן שילה א"ל שילה ומשכן שילה כגון הדא בית מעון אלא שזה מפסיק וזה אינו מפסיק, ופי' בקרבן העדה שבין בית מעון לשילה יש דבר אחר המפסיק, וזה אינו מפסיק ובמקום הראוי לאכול צריך שלא יהי' שום דבר המפסיק עכ"ל. וזה אין מובן דא"כ למאי מייתי כלל מבית מעון כיון שמשם לשילה מפסיק א"כ מאי שמעינן מזה ומאי קאמר כגון הדא בית מעון, דאדרבה משם אין רואים את שילה, כיון שיש דבר המפסיק והנראה לענ"ד דכונת הירושלמי היא דבבית מעון עצמה היו מקומות שונות. שיש שם מקום שדבר מפסיק בינו לבין שילה, ויש מקום שאין שם שום דבר מפסיק, וע"ז קאמר כגון בית מעון דמשם רואין שילה ואין דבר המפסיק, אלא שיש שם בבית מעון מקום שמפסיק ובכדי שלא נטעה הא בבית מעון יש דבר המפסיק ע"ז קאמר וזה אינו מפסיק, היינו שהמקום בבית מעון שאינו מפסיק, על אותו מקום אומר כגון בית מעון:
שוב ראיתי בספר זבחי אפרים בזבחים (דף קי"ח) שכתב על דברי רש"י שהם תמוהים דאיך יתכן דמבי כנישתא דמעון יראו את שילה ולא היה דבר מפסיק ביניהם, כי מעון היתה אצל טבריא כדאיתא בירושלמי) עירובין פ"ה) ובעוד מקומות עכ"ל ואפשר לומר דהיו עירות שונות בשם מעון עי' יהושע (ט"ו פסוק נ"ה) עיר מעון בחלקו של מטה יהודה, ובמכלתא יתרו פ' י"ט פסוק א' כבר היה ר' יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה. ועוד י"ל שבי כנשתא דמעון נקרא על שם המקדש שהיה בשילה, כלומר בית הכנסת של המקדש, כמו שכתב הרשב"ם ב"ב (דף קס"ו ע"ב) המעון הזה בבית המקדש נשבע. וכן (שמואל א' קפי' ב' פסוק ל"ב) והבטת צר מעון. ולפ"ז אין מזה ראי' דאם יש לו שם אחר מ"מ נקרא על שם העיר, דהתם שם מעון הוא על שם המקדש שהיה בשילה ומשו"ה נחשב כשילה:
והנה לכאורה תליא זה בפלוגתא, דביבמות (דף קט"ו ע"ב) איתא דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בי' בצד קלוניא מתא כו' ופירש"י בצד קלוניא שם עיר, אבל הרמב"ן במלחמות והרשב"א בחידושיו שם, פירשו קולוניא צד שבעיר נהרדעא שהוא בן חורין דלא יהבי כרגא למלכא עכ"ל. א"כ לפי פירש"י דפירש דהוה עיר. אפשר דאין כותבין שם הפרטי של חלק העיר. אבל לפי פירושם של הרמב"ן והרשב"א וכן הוא דעת המאירי בחי' ליבמות, דקולוניא הוא שם של חלק אחד מנהרדעא, משמע מזה דכותבים שם החלק של העיר:
והנראה בזה דהנה בגיטין (דף ד' ע"ב) איתא דבעיר אחת שהיו מקפידים זה על זה הוצרכו לומר בפ"נ ובפ"נ ועי' בפני יהושע (דף פ') בד"ה שם עירו שגם כתיבת שם עמידת הסופר הוא מפני קפידא דשלום מלכות. וא"כ כיון שחלק אחד מן העיר היה בן חורין מכרגא ויתר חלקי העיר לא היו בני חורין בודאי היה קפידא מזה על זה ולכן הוצרכו לכתוב שם של חלק העיר:
ועוד כיון שנכתב בהגט גם שם הכללי של העיר נהרדעא, נכתב אנא אנדרולינאי נהרדעא, וברא"ש גיטין פרק השולח סימן ז' גרס אנא דוד בר נהילאי מנהרדעא, א"כ מה שנכתב שם הפרטי של חלק העיר זה עכ"פ לא מגרע גרע, אבל לכתוב רק שם הפרטי של חלק העיר ולא להזכיר שם הכללי של העיר, מזה לא שמענו:
ועוד נראה דהרמב"ן והרשב"א והמאירי אזלי לטעמייהו שכתבו בחידושים ליבמות שם תבדק כל נהרדעא כולה כלומר כל ארץ נהרדעא שהיא הרבה עירות עכ"ל. א"כ אפשר לומר דקלוניא היתה ג"כ עיר נפרדת לגמרי והיתה סמוכה לעיר נהרדעא וממחוז נהרדעא, וכן משמע דקרי לה קלוניא מתא, משמע דהיתה עיר בפני עצמה, וכן מבואר בכתובות (דף נ"ד ע"א) נהרדעא וכל פרוודהא ופירש"י כרכים הסמוכים לה:
ולענין נידון דידן נראה לענ"ד דבתשו' פנים מאירות כתב דבתוך עיבורה של עיר נחשב כעיר, וכן מבואר בדרכי משה אהע"ז סימן קכ"ח ס"ק י"ח, ובתשו' מיימניות להל' אישות סימן כ"ב ובתשובות בנימין זאב והג"פ פסק דיש לסמוך על דבריו ובתשובות מהרי"ו כתב דאף חוץ לתחומה של עיר נחשב כעיר. ואף שהראי' שהביא במהרי"ו, מהא דמכות (דף י' ע"א) דפריך וחברון עיר מקלט היא והכתיב ויתנו לכלב את חברון כו' אמר אביי פרוודהא כו' ופירש"י כפרים וחצרות הסמוכים לה ונקראים על שמה נתנו לכלב עכ"ל. ובב"ב (דף קכ"ב) פי' הרשב"ם כפרים ושדות שסביב לעיר חוץ למגרש. ומזה הוכיח דאף חוץ לתחום נקרא על שם העיר. ולענ"ד איני מבין דאפשר דהכפרים והחצרים סביב חברון ידעינן בבירור דנקראו ג"כ על שם חברון. והא קרא כתיב מלך חברון משמע שכל המחוז היה נקרא חברון וע"כ אומר ויתנו לכלב את חברון, אבל מנין לנו לומר דחוץ לתחומה של עיר, במקום שאין בבירור אם נקראו על שם העיר שאף בסתמא יהיו בכלל העיר, אבל מ"מ בנד"ד ששם באסטאן הוא שם כולל לכל חלקי העיר הגט כשר לענ"ד בלי פקפוק
שוב ראיתי שהדברים מפורשים בספר שו"ת רבינו חיים כהן חלק אהעע"ז סי' מ"ט, שהשיב להגאון ר' יצחק בנו של בעל פנים מאירות וז"ל שנית הוה דברי כת"ר דאין לומר הטעם משום דמספקו בשם העיר, דאפשר היה להם לסדר הגט על פירשטאט דמתקריא קאזמר כמו שנוהגין בק"ק קראקא כו' הנה כל עיקר הטעם בקאמזר שבקראקא כמו שמסיק שם ות"ל היינו מפני שנחלק לשני מקומות כו' הרי דעיקר קהילה הקדושה היא מקאזמר והוה כמו בשמות דשם ישראל עיקר כו' אבל קאזמר שבנישוויז שהוא פירשאט, אם היינו מסדרין שם גט, צריכים שם עיר דנישוויז כו' עכ"ל וכ"כ בספר שו"ת שאילת שלום מה"ת סימן ל"ה וז"ל לפי מש"כ כת"ר דיש כפר אחד כו' ואף דכתב כבודו דיש להכפר שם לעצמו, קארנעשט כו' הרי מבואר בגט פשוט בשם תשובת בנימין זאב להקל בגט אשר נכתב בכפרים הסמוכים לעיר וכתב שם העיר דכשר ובג"פ שם כתב דבדיעבד יש לסמוך על דבריו, והיינו אף שהכפרים יש להם שם לעצמם, מ"מ נחשבים מהעיר עכ"ל. וכן כתב להקל בכגון דא בספר שו"ת נודע בשערים סימן ז':
והנה בספר שו"ת פנים מאירות ח"ב סימן פ"ב פסק דבעבורה של עיר כותבים שם העיר אם אין להמקום שבעבורה של עיר שם אחר, משמע מזה דאם יש להמקום הזה שם אחר אז אין כותבים שם העיר, נלענ"ד דהתם מיירי דאין שם העיר מתפשט גם על המקום הזה שהוא חוץ לעיר בעבורה של עיר, ואז אם היה לאותו מקום שם בפני עצמו בודאי אינו רשאי לכתוב שם השם של העיר, אך אם אין לאותו מקום שם בפני עצמו אז מסתמא נגרר אחרי שם העיר, אף שאין שם העיר על המקום הזה בפירוש. וכן נראה מדבריו שכתב בשאלתו, אם רשאים לכתוב שם העיר אף שכותבים ברחוב שלהם או מחויבים לכתוב וליתן בתוך העיר, ואי נימא דמיירי היכא דשם העיר מתפשט גם על המקום הזה, הא כיון דאותו מקום אין לו שם אחר, א"כ השם של העיר הוא שמו המיוחד ולית כאן שום ספק דיכתבו שם העיר אם כותבים ברחוב הזה, א"ו דמיירי דאף דאין להרחוב שם אחר, מ"מ גם שם העיר אינו נקרא עליו:
ובשו"ת דברי חיים להגאון מצאנז ז"ל ח"ב אהע"ז סימן ק"ג השיב בדבר כפר אחד הסמוך לעיר רישא ויש לו שם מיוחד, ושם העיר רישא לא נקרא עליו כלל, כמבואר בדבריו שם, וכתבו שמנין כאן ברישא מתא דיתבא כו' והכשיר מטעם דהכפר הוא בתוך התחום בצירוף שיסכים עוד גדול אחד, ואם היה שם העיר נקרא גם על הכפר משמע מדבריו שהכשיר בלי פקפוק. ובספר גט פשוט סימן קכ"ח ס"ק כ"ו כתב דציון היא חלק מעה"ק ירושלים וכותבים ירושלים ולא ציון. וא"כ בבאסטאן שכולל העיר נקרא באסטאן, אף דחלקי העיר יש להם שמות מיוחדים, אין לפסול הגט שנכתב באסטאן, והרי גם כת"ר בעצמו שמעונו הוא בחלק העיר דארטשעסטער, ואעפ"כ חתם רב בבאסטאן ולא כתב רב בדארטשעסטער, הרי דעיקר השם הוא באסטאן: