תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אבן העזר · סימן כה
בע"ה יום נ' מקץ תרפ"ג לפ"ק ליבויא יצ"ו. להרה"ג ר' משה חיים מירוויש הרב דק"ק קייפטאן באפריקא
ע"ד שאלתו באלמנה צעירה לימים שאחרי מות בעלה ילדה בת ונמצא בחור עשיר שחפץ לקחתה לאשה, אך אינו חפץ לחכות כ"ד חודש כדין מנקת חברו, והיא כבר גמלה את הולד, ולה יש איזה מאות ליטרא מעזבון בעלה, גם הבחור הוא עשיר, וצידד כת"ר להתיר עפ"י דברי ספר שו"ת אמונת שמואל שהובא בבית שמואל אהע"ז סימן י"ג ס"ק ל"ז שהתיר לאלמנה עשירה להנשא תוך כ"ד חודש, רק שלא חפץ כת"ר לסמוך ע"ז מפני שהב"ש דחה דברי בעל אמונת שמואל:
הנה בשו"ת חכם צבי סימן ס"ה כתב שהגאון בעל שער אפרים סיפר לו שבאותה מעשה של בעל אמונת שמואל היו שם אא"ז הגאון רבן של ישראל מהור"ר העשיל ז"ל והגאון בעל קקיון דיונה ז"ל ועוד גאונים, ואף שלא רצו להתיר בנידון זה, אך לא אסרו ג"כ, ויצאה ההוראה עפ"י דעת המתירים:
אך נידון דידן אינו דומה להך דינא דבתשובות אמונת שמואל דהתם לא התחילה כלל להניק ולא נכנסה להך שיעבוד כלל, אך בנד"ד דהניקה את הולד ונכנסה לשיעבוד הנקה ואח"כ גמלה את הולד, גם לפי דברי בעל אמונת שמואל אין להתיר:
ובזה יש לתרץ מה שהקשה הבית שמואל שם מהא דכתובות (דף ס') דבי ריש גלותא התירו חז"ל משום דהם מפורסמים ובודאי ריש גלותא עשירים היו, ומ"מ מחמת עשירים אסורים, ואין לומר דאיירי אלמנה מאחר שהיא עניה ובאה להנשא לריש גלותא מה צריך שם הטעם ריש גלותא מפורסמים דהא רש"י פי' כשהיה בהם בריש גלותא אלמנה מניקה משמע שהיו נשי ריש גלותא עכ"ל, והנה הוא הביא לשון רש"י כשהיה בהם מר"ג אלמנה מניקה דמשמע שהיו אלמנות מר"ג, אך ברש"י שלפנינו כתוב אלמנות שהיו בהן מניקות היינו שהאלמנות היו מניקות, ואפשר לומר שאלמנות עניות באו להנשא לדבי ר"ג, ובזה מדויק מה שכתב רש"י והתירום לינשא שעמד ע"ז בהגה' הרש"ש וגריס והתירן לינשא, היינו שהתיר האלמנות, אך לפי מה שמשמע מלשון רש"י שהיו אלמנות שחפצו להנשא לדבי ר"ג, אפשר לפרש לפי הגירסא שלפנינו והתירום, היינו שהתירו לדבי ריש גלותא שישאו אותם, אלא דבהרא"ש כתובות פרק ב' סימן כ' כתב והא דשרא רב נחמן לנשי דבי ר"ג, מזה משמע כדברי הבית שמואל:
ולפי מה שכתבתי לעיל לא תקשה על פסק דינו של בעל אמונת שמואל, דהוא לא קאמר רק היכי דהיא עשירה ומצד הדין אינה משועבדת להניק וגם לא התחילה כלל להניק ולא נכנסה בשיעבוד הנקה כלל, אבל בהנך דבי ר"ג הא כתב רש"י וז"ל אלמנות שהיו בהן מניקות ונתנו בניהם למינקת עכ"ל א"כ הרי התחילו להניק ונכנסו בשיעבוד הנקה, א"כ רק מפני שר"ג מפורסמים התיר ר"נ, אבל מחמת עשירים היה אסור, מפני שכבר נכנסו בשיעבוד זה:
והסברא בזה היא פשוטה, דהא המגיד משנה בפרק י"א הל' כ"ה מהל' גירושין כתב בשם הרשב"א דבגרושה מנקת ג"כ אסורה להנשא דוקא בשהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה, הרי דס"ל דאף בגרושה אם לא התחילה להניק אין עליה שום שיעבוד להניק ויכולה להנשא, אך כיון שהתחילה להניק והולד מכירה, שסכנה להולד אם תפסוק להניק, ע"כ משועבדת היא להניקו, והכ"נ באלמנה אם התחילה להניק אף שהיא עשירה ומצד הדין לא היתה משועבדת להניקו, רק מכיון שהתחילה להניק הולד ומסתמא מכירה, א"כ שוב משועבדת היא להניק את הולד ואסורה להנשא: