אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק אבן העזר › סימן כב

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אבן העזר · סימן כב

סימן כא

לכבוד הרה"ג המפורסם כו' מוהר"ר טובי' גפן שליט"א, הרב דאטלאנטא, גא.

את ספרו קרני ההוד ששלח לי קבלתי ומצאתי בו דברים נכוחים הראוים למי שאמרם, והנני להעיר לכת"ר הערות אחדות:

הנה מה שהקשה על אא"ז בדורש לציון סימן י"ג שהקשה על דברי התוס' בקדושין (דף נ"א ע"א) ד"ה קידושין, שכתבו דאם קידש חייבי לאוין שבלא הקדושין אסורה עליו אין בזה משום קדושין שאין מסורין לביאה, והקשה בדורש לציון עלה דמקשה שם (בדף נ"ב ע"א) על רבא מהא דתני טביומי לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני כל אחת ואחת צריכה חמשה גיטין כו' א"כ תקשה לרבא דאמר קדושין שאין מסורין לביאה לא הוו קדושין, ולפי דברי התוס' הא יכול לאוקמי הך ברייתא דמיירי בחייבי לאוין דלא שייך בהו קדושין שאין מסורין לביאה. והקשה כת"ר דאמאי לא מקשה ג"כ על גופא דמתניתין שמקשה על רבא דתנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה או אשה ואחותה מקודשת ואמאי קדושין שאין מסורין לביאה נינהו. ואמאי לא מתרץ דמיירי שהן חייבי לאוין דבכה"ג לא נקראו קדושין שאין מסורין לביאה, עכ"ד כת"ר. ולענ"ד נראה דלא קשה, דהא מתניתין סתמא קתני ואשמועינן דינא דהמקדש אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות, ומזה דייק דדוקא כאחת אינן מקודשות, אבל אם קדש אחת מקודשת, ואיך נימא דהא דדייק שאם קדש אחת מאשה ובתה שמקודשת הן מחייבי לאוין, אבל אם לא היו מחייבי לאוין אינה מקודשת, א"כ תקשה אמאי נקט דרק אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות, הא גם אחת מאשה ואחותה אם אינן מחייבי לאוין ג"כ אינה מקודשת, אלא מדנקט דרק אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות, ש"מ דאחת מאשה ואחותה מקודשת בכל גוונא אפילו אינה מחייבי לאוין, וקשיא לרבא:

אבל על הך ברייתא דתני טביומי שפיר הקשה אא"ז, דהתם בברייתא אשמועינן דמצינו דיש האפשרות אם לזה חמשה בנים ולזה חמש בנות ואמר אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני שכל אחת ואחת צריכה ה' גיטין, שפיר יש לתרץ דהאפשרות יש בגונא דמיירי שהיו חייבי לאוין, דבכי האי גונא לא נקראו קדושין שאין מסורין לביאה, והא גם בגמרא מדייק וכי תימא כשהוכרו ולבסוף נתערבו, היינו דבכה"ג נמצא האפשרות דצריכות ה' גיטין, אלא דמתרץ דלא תוכל לומר דמיירי כשהוכרו מתחילה, דהא אחת מבנותיך כו' קתני, דמזה משמע דמיירי דגם מתחילה לא הוכרו:

ובעצם הקושיא נראה לענ"ד דבפשיטות לא קשה, דהמקדש אחת מחייבי לאוין אף דהוו קדושין שאין מסורין לביאה, אך הך הוא לא מצד הקדושין, שהרי גם מקודם היתה אסורה לו, והיינו אם מקדש אשה אחת מחייבי לאוין, כמו שכתבו התוספות, אבל אם מקדש אשה ובתה או שתי אחיות כאחת והן חייבי לאוין, הא לבר איסור של חייבי לאוין גם מצד הקדושין הוו קדושין שאין מסורין לביאה, ולומר דכיון דלבר מהקדושין ג"כ אסורין, דנימא דמצד הקדושין ג"כ אין עיכוב הא דאין מסורין לביאה, זה לא ניתן להאמר, דאטו בזה מגרע גרע מאלה דאינן אסורין מצד עצמן, הא סו"ס קדושין תופסין בחייבי לאוין מגזרת הכתוב, ואם ע"י קידושין נאסרין אין תופסין והכ"נ אם מצד הקדושין נאסרין קדושין כאלה אין תופסין לרבא, דהוו קדושין שאין מסורין לביאה:

ומה שהקשה כת"ר וז"ל קשה במתניתן גופא בהאי מעשה דחמש נשים כו' ושל שביעית היתה, ומדייק הגמרא מזה דהמקדש בפירות שביעית מקודשת, ואף דאיכא איסורא דכתיב לאכלה ולא לסחורה בכל זאת בדיעבד תופסין הקדושין, וקשה דהא מתניתין מיירי דאשה אחת קבלה עבור כולם, וא"כ הא אין שליח לדבר עבירה והשליחות בטלה עכ"ל, הנה קושיא זאת כבר הקשה הגאון ר' יצחק הלוי מאה"ו ונזכרת בנודע ביהודה קמא חלק אה"ע סימן ע"ו, ומה שתירץ כת"ר דע"כ דאחת מהנכריות קבלה הקידושין ומגו דזכתה לנפשה זכתה נמי לחברותיה, וכדאמרינן גבי שותפים שגנבו חייבין וכפירש"י בבבא מציעא (דף ח' ע"ב), דמגו דזכי לנפשי' זכי גם לחברי', ובזה לא הוה שליח לדבר עבירה, עכ"ד כת"ר, הנה בתירוצו זה כבר הקדימו בקצות החושן סימן קפ"ב ס"ק ב'. ואנכי בספרי תשובה שלמה חלק או"ת סימן י"ז דחיתי תירוץ זה דהא כמעט כל הראשונים חולקים על רש"י בזה ועי' גם בחתם סופר חלק חו"מ סימן קל"ג, וא"כ לפי שיטת הראשונים שלדידהו אף אם שלח שלית לגנוב בשותפות והגביה השליח את הגנבה ע"מ לקנות לעצמו ולחברו לא אמרינן מגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחברי' מפני שאין שליח לדבר עברה גם בכה"ג, א"כ ליכא לתרץ כן, ועצם הקושיא תירץ כבר אא"ז בנו"ב שם סימן ע"ז:

והנה כת"ר תי' לפי שיטתו ג"כ קושית המקנה בקידושין ס (דף נ"ב) דמאי מדייק הגמרא ש"מ אשה נעשית שליח לחברתה אפילו במקום שנעשית צרה דלמא מיירי דאחת מן האחיות היתה השליח והיא אינה מקודשת דהא אין אחיות מקודשות, ולכן היא נעשית שליח כיון דאינה צרה, וגם בספר אור חדש הקשה כן וכתירוץ כת"ר כתבו ג"כ בספר ברכת יצחק והגאון ר' זאב אברך ז"ל בספרו רביד הזהב סימן י"ז, ואנכי כתבתי להגאון הנ"ל, ונדפסת תשובתי זאת בספרי הנ"ל חלק או"ח סי' י"ז, דלענ"ד קושיא מעיקרא ליכא, דלו יהא נמי שקבלה אחת מהאחיות, מ"מ מדייק שפיר דאשה נעשית שליח לחברתה במקום שנעשה לה צרה, דאם לא נעשה שליח במקום שנעשה צרה, א"כ רק אותה שקבלה היא מקודשת ולהאחרות אינה נעשה שליח ואינן מקודשות, וא"כ אף אם אחת מהאחיות קבלה ע"י כולן, היה הדין שהיא מקודשת והאחרות אינן מקודשות, כיון שלא נעשה שליח במקום שנעשה לה צרה, אם כן לאחותה ג"כ לא נעשה שליח ואין אחותה מקודשת ולא הוו קדושין שאין מסורין לביאה, והיא לבדה מקודשת ולא אחותה ולא האחרות, ומדקאמר דהנכריות מקודשות והאחיות אינן מקודשות, מסתמא נעשה שליח אפילו במקום שנעשה צרה, ואף לאחותה נעשה שלית ושייכים הקדושין גם לגבי אחותה, ושפיר קאמר דאין אחיות מקודשות דהוו קדושין שאין מסורין לביאה. אך הנכריות מקודשות דהויא שליח להן:

ואף דאמרינן בגמרא לעיל (בדף נ"א ע"ב) דמיירי באמר הראויה מכם או אחת משתי אחיות, כי היכי דלא יהוי קני את וחמור, והלא הרא"ש בקדושין פ"ב סימן כ"ו כתב דמיירי שהיא שתקה וקבלה סתם, והשליחות תלויה בדעתה, ואף אם אחת מהאחיות קבלה בודאי היא חשבה שגם היא מקודשת, דהא קאמר ואמרו חכמים דאין אחיות מקודשות, משמע דהן חשבו דגם הן מקודשות, מזה שפיר דייקינן דאשה נעשית שליח לחברתה אפילו במקום שנעשית לה צרה, ואפי' לרבא דמתרץ דמיירי דאמר ואחת מן האחיות, מסתמא סברה דכיון שהיא מקבלת הקדושין היא תהוי המקודשת דלא שבקה דידה להיות שליח רק לאחותה, א"כ הרי נעשית שליח להאחרות אף שחשבה שנעשה צרה להן, רק דאמרו חכמים דאין אחיות מקודשות, משום דלא ידעינן על איזה מהן נתכוין הוא, ולו יהא נמי דאם קבלה אחת מהאחיות ואם הוא אמר אחת משתי אחיות, מסתמא לא נעשית שליח לאחותה, וממילא אין אחותה מקודשת, אך גם היא אינה מקודשת משום דלא ידעינן על איזה מהן התכוין:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה