אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק אבן העזר › סימן יג

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אבן העזר · סימן יג

סימן יב

להרה"ג ר' חיים לובעקצי נ"י הרב דרעזיצא

מה שכתב עלה דפי' המשניות להרמב"ם ביבמות (דף כ"ה) שכתב על המשנה המביא גט ממדה"י כו' הרגתיו כו' העיקר אצלנו כו' אבל הוא לא ישאנה שכל מי שיחשוק א"א יהרוג בעלה וישאנה, דהדבר צריך בירור למה לי' להרמב"ם לומר טעם חדש גבי הרגתיו כו' וכתב כת"ר דהרמב"ם הכריח כן מיתור הלשון דהרגנוהו דמיותר כמו שכתבו התוס', וגם קשה דהא תרי לא חשידי, ומדוע בהרגנוהו לא ישא, ועל מה שכתבו התוס' בכתובות לא ששנים מעידין כן כו' אלא כלומר שהרגו עם אנשים הרבה, כתב כת"ר דאין פשטות הלשון מורה כן, דהוא לשון נוכח להרבה המדברים בעדם, א"כ משמע ששנים אומרים כן, וא"כ קשה מאי טעמא לא ישא את אשתו, ומכח זה הכריח הרמב"ם דבהרגתיו והרגנוהו טעמא אחרינא כו' שכל מי שיחשוק אשה יהרג את בעלה וישאנה עכ"ל כת"ר, ואיני מבין דבריו דאם שנים מעידין כן דהרגנוהו מ"ט לא ישא, דאם הוא חשוד להרוג את בעלה כדי שישאנה חבירו מי חשיד, ומה שכתב דפשטות הלשון משמע שהוא לשון נוכח להרבה המדברים בעדם, גם דברי התוס' הם לפי דקדוק הלשון דאין מורה כלל רק להרבה המדברים, כ"א גם ליחיד המדבר בשם רבים, והא שם ביבמות (דף כ"ה) אמרי' דלר"י מה שאמר הרגנוהו, היינו באומר אני הייתי עם הורגיו, וא"כ אחד הוא המדבר בעד רבים, וכדברי התוס' כתב בשיטה מקובצת בשם הרא"ש:

אלא הנראה בדעת הרמב"ם לפי מה דאמרי' בכתובות (דף כ"ב ע"ב) מיתה אינה יכולה מכחישתו, לא יוציאו לעז שהעיד בשקר שירא הוא להעיד בשקר שמת בעלה, שמא יבא הבעל ויכחישנו. ועוד הא עיקר הא דהמנינן לעד אחד בעדות אשה הוא משום דדייקי ומנסבא ולא עלי' קסמכינן כמפורש שם. וא"כ אמרי' שאינו משקר אלא האמת כדבריו שבעלה מת, ע"כ כתב הרמב"ם טעם אחר:

ועוד נראה לענ"ד דהרמב"ם לשיטתו כתב טעם אחר, דהנה הרמב"ם בפרק י"ב הל' ט"ו מהל' גירושין כתב דטעם דעד אחד כשר לעדות אשה הוא מפני דמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי. ואא"ז ז"ל כתב בנודע ביהודה קמא חלק אהע"ז סימן כ"ז דלפ"ז גם נוגע כשר לעדות אשה. וא"כ איך נוכל לומר בטעמא דהמעיד הרגתיו דלא ישאנה משום דמשקר בשביל שישאנה, א"כ הוא נוגע, והא נוגע ג"כ לא חשדינן שמשקר לשיטת הרמב"ם, משו"ה כתב הרמב"ם הטעם דאף דקושטא קאמר, מ"מ לא ישאנה מפני שכל מי שיחשוק באשה יהרוג את בעלה:

והא דלא כתב טעם זה על מת, משום שזה מורה אם מעיד בכל אופן שמת, אף שלא אומר שהוא בעצמו ראה שמת, רק ששמע מפי אחרים, ואז לא הוה עבידא לגלויי שיתחזק לשקרן כמוש"כ אא"ז בנו"ב שם. ולפ"ז לא שייך טעם זה:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה