אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק אבן העזר › סימן ג

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אבן העזר · סימן ג

סימן ב

למע"כ ידידי הרב הגאון חריף ובקי מעמיק ושנון וכו' מהור"ר חיים מעדניק שליט"א

מה שחשש כת"ר בנידון הנשתטית דאינה יודעת לשמור גיטה כמו שחשש הגאון בתשו' עין יצחק. הנה החשש הזה הוא רק לענין אם היא תהיה מותרת להנשא בגט זה כשתתרפא. ובאמת לפי התקנה צריך הבעל לתת לה גט אחר כשתחזור לבריאותה. ויעי' מש"כ אא"ז בנודע ביהודה קמא חלק אה"ע סי' ג'. אבל אין זה מעכב להתירו עתה לישא אשה כשיתירו לו מאה רבנים את חרגמ"ה. ומה שכותבים עתה גט, אף שאינו מועיל להתיר את האשה להנשא בו אח"כ כשתתרפא, מפני חששא של חכמי קושטנדינא המובא במשנה למלך פ"ו מהל' גירושין. זה משום התקנה. וכן מסיק ג"כ בעין יצחק חלק אהע"ז סימן ב':

ומה שכתב כת"ר וז"ל ואולם נ"ל כי כאן דסגורה היא בבית החולים ואינה יכולה לצאת בשום אופן הרי היא משתמרת על ידם ותליא באשלי רברבי במחלוקת רש"י ותוס' בקדושין (מב) יסלח נא כת"ר, דהתם בקטנה שמתגרשת ע"י אביה משום דיד אביה כידה וכיון שאביה יכול לשמור גיטה הוי כמו שהיא יכולה לשמור גיטה והוה משולחת ואינה חוזרת. ולב"ש אינו מועיל מה שיד אביה כידה כיון שהיא אינה יכולה לשמור גיטה הוה משולחת וחוזרת ואין מועיל מה שיד אביה כידה. וזה רק בארוסה, אבל בנשואה אין יד אביה כידה אף לר"ת ולהנך דסברי כותי', ומכל שכן בגדולה, וא"כ מה מועיל שהיא סגורה בבית החולים. זה אפשר שהיה מועיל מטעם גרירה, וזה אסור מדרבנן. אבל לא מטעם שאינה יכולה לשמור גיטה, שאז מה"ת אינה בגדר גירושין:

גם מה שהעיר כת"ר דגבי נשתטית צריכים לכוין שיהיה הסופר השליח להולכה ומצד מגו תועיל השליחות, מגו דנעשה שליח לכתיבה נעשה שליח להולכה עכ"ד. הנה כעין זה הביא דו"ז בספר דורש לציון דרוש שלשה עשר בהגה'. אלא אי בעינן שליחות לכתיבה ג"כ יש לדון איך מצי משוי שליח עתה לכתוב הגט. ועי' במל"מ פ"ו הל' ג' מהל' גירושין. ולפי דברי כמה אחרונים יש כאן חסרון דהוה מחוסר לשמה, כיון דעתה אינה בגדר גירושין:

וראיתי שמקשין על זה שכתב אא"ז בנודע ביהודה קמא חלק אה"ע סימן ג' שהבעל שאשתו נשתטית לא ישבע ע"ד רבים להדיא שיגרש את אשתו כשתחזור לדעה נכונה, מטעם שלא יהא נחשב אונס מחמת השבועה, כמבואר בשו"ע סימן קל"ד סעי' ד' והקשו על זה. הא כתב שם הבית שמואל ס"ק ו' דהיינו כשאינם יכולים לכופו עפ"י הדין צריך שיתירו, כי השבועה הויא ככפיה. אבל בודאי אם הדין נותן לכופו לא איכפת לן בשבועתו עכ"ל הב"ש. וא"כ הכא אם לא יגרשנה, הרי יש עליו איסור חרם של ב' נשים וכופין אותו שיגרש מן הדין. כמבואר באה"ע סי' א' סעי' י' ברמ"א. א"כ מהאי טעמא יכולים להשביעו ע"ד רבים שיתן גט. וכיון דמן הדין כופין אותו לא אכפת לן בשבועתו. ולא קשה כלל. דהא כתב שם בנו"ב דמן הדין גם היא מותרת בהגט הראשון, רק שהיה חושש מטעם שכתב המגיה במשנה למלך פרק ו' מהל' גירושין הל' ג' דכל מלתא דלא מצי עביד שליח לא מצי משוי, כדאיתא בנזיר (דף י"ב). ומכיון שהיא אינה יכולה לשמור גיטה אין יכול לעשות שליח עתה לכתוב לה גט ואף שתירץ זה ושפיר מצי עכשיו לעשות שליח להגט, מ"מ חשש לזה שכשתחזור לבריאותה יתן לה גט חדש. אך להתירו להנשא התירו תיכף בהיתר של מאה רבנים ובהגט שיתן לשליח להולכה לתתו ליד האשה כשתחזור לבריאותה, ואין הכי נמי שבגט הזה שיתן לה השליח היה מתירה גם להנשא בדיעבד. רק משום חששא צריך לקבל עליו לתת לה גט חדש להתירה להנשא. א"כ על זה אין כופין אותו, כיון שאין עליו עוד חרדר"ג של ב' נשים:

ובגוף הדבר שבהג"ה מל"מ דלא מצי לשוי שליח כיון דאיהו לא מצי לגרשה עתה, שאינה בת גירושין בשטותה. וכבר דברו בזה האחרונים. הנה הנראה בזה דלא שייך כאן למימר דלא מצי משוי שליח, כיון דאין העיכוב ממנו ורק דבר מן הצד גורם לזה שהיא אינה יכולה להתגרש. ולא דמי להך דנזיר (דף י"ב) הכי קאמר לי' אי משכחת דמיגרשה קדיש לי' אמרי לא משוי איניש שליח אלא במלתא דמצי עביד השתא במלתא דלא מצי עביד לי' השתא לא משוי, דהתם כיון דאינה מגורשת לא שייך אף לגבי דידיה דין גירושין לגבי דידה, וא"כ לא מצי עביד השתא כלום, וכן נמי גבי הפרה דמקשה שם, כיון דאין כאן נדר, א"כ גם הוא לא שייך בהפרה. וכן הא דבב"ק (דף ק"י ע"א) האי זקן או חולה היכי דמי אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תהוי דידי' ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי משוי. התם נמי כיון דלא מצי עביד עבודה אינו בכלל העבודה ולא מצי משוי שליח לעבוד מכחו, כיון דהוא בעצמו אין לו שייכות בהעבודה. אבל בשוטה היא אשתו ויש לו דין גירושין לגבה. והחסרון הוא רק מצדה שאינה יכולה לקבל הגט. אבל לגבי דידי' אין שום עכוב בהגירושין, ולכן יכול לעשות שליח וכשתתרפא ותחזור לדעתה תקבל הגט מיד השליח:

וראי' לזה מגיטין (דף ע"ח ע"א) נתן לה גט והיא ישנה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט וכתב הרא"ש בפרק ח' סימן ד' דגרעה מחרשת דישנה לית בה דעת כלל. ומ"מ לא לשתמיט חד למימר דאין יכול לכתוב הגט או לשוי שליח לקבלה בעת שהיא ישנה. והנה לפי שיטת הראב"ד ז"ל דבישנה היינו טעמא דאינו גט משום חסרון דעתה. ולכן הקשה מהך דחרשת דמשמע דלא בעי דעתה. ומשמע דס"ל דישנה בת איגרושי היא. לפ"ז אין מכאן ראי'. אך לפי שיטת הרשב"א בחידושיו בגיטין (דף ע"ח) שכתב וז"ל וישנה אעפ"י שיש כאן דעת העדים, דאינה מגורשת, אין הענין משום דעת, אלא לפי שאין לה יד כלל. וה"ז כנשתטית או שאינה יודעת לשמור את גיטה דאינה יכולה להתגרש עכ"ל. ומ"מ לא לשתמיט להשמיענו דאם ישנה בשעת כתיבת הגט או בשעת עשית השליח שאין כאן גט, א"ו כיון דאין עיכוב מצד הבעל מצי משוי שליח. כן נראה ענ"ד:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה