אור ברסלב

תשובה שלמה אורח חיים יורה דעה מהדורא תנינא· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק יורה דעה · סימן ה

סימן ד

להרב הג' עדיו לגאון כו' מהור"ר חיים דודווייץ רב בבאפלא שליט"א

מה ששאל ע"ד הבועות בדקין של הכבשים שנמצאו שם בועות רבות. קשה להתיר בלא בדיקה כלל, כיון שרבים הפוסקים המחמירים וביניהם אא"ז בנודע ביהודה מהדורא קמא חלק יור"ד סימן י"ג. והנה בשו"ת הר הכרמל חלק יור"ד סימן ח' מקיל בזה ומסיק לבדוק שלש בועות. ובשו"ת חתם סופר חלק יור"ד סימן מ"ט מביא גם כן בשם חכם אחד דסגי בבדיקת שלש בועות והוא חולק ע"ז. ובאמת יש להבין במה שהתירו בבדיקת שלש בועות. אם מטעם חזקה וכמבואר בעירובין (דף צ"ז ע"א) הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחת של ראש או שתים של ראש ואחת של יד. וכן מה שכתב הרמ"א ביור"ד סימן קפ"ח סעיף ה' מיהו נ"ל דאם בדקה שלש פעמים כל מה שראתה ולא נמוחו כלל שוב אינה צריכה לבדוק מה שהיא רואה אחר כך כדרך זה שהרי הוחזקה שדברים אלו אינם דם עכ"ל. דהתם החזקה היא על האדם שהוא מומחה ויכולים לסמוך עליו, וגם ברואה קרטין או קליפות הוחזקה אשה זאת שיוצאים ממנה דברים כאלה שאינה רואה דם. אבל כאן אטו כל הבועות שוות, דהא אפשר שהנך שלש בועות שבדקו אינן לקותות. אבל האחרות אפשר שהן לקותות, וכן כתב בחתם סופר שם אולי זה המקום לא נשרף וזה נשרף וע"ש:

וכיוצא בו מבואר ביור"ד סימן פ"ד סעיף ח' בהגה' גבי תולעים בפירות ולא מהני בהם אם בדק הרוב אלא צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט דשכיח עכ"ל. וכן הוא בתשו' הרשב"א סימן רע"ד וסיים שם וז"ל והמשל בזה בדיקת הריאה שהוא מיעוט המצוי ואין סומכים בדיקת המקצת על בדיקת המקצת ואפילו על הרוב עכ"ל:

והנה בחתם סופר הביא ראי' מהא דיור"ד סימן קפ"ח סעיף ה' באשה שרואה כעין חול אפילו הכי כתב רמ"א שצריכה בדיקה לבדוק כל הקורטין, הנה על זה כתב בספר סדרי טהרה וז"ל ובאמת צ"ע כיון דמקצת לא נמוחו הרי נתברר שהוא מכה ואמאי לא נתלה גם השאר דממכה אתיא מן הסתם אף על גב דלא נבדקו. ובאמת שמתחילת דברי הרמ"א בזה נראה כן, שכתב וה"ה אם נתמעכו מקצתן ממשמע דוקא בידוע שנתמעכו הא מסתמא כשלא נבדקו טהורה עכ"ל. ובשו"ת אבני צדק חלק יור"ד סי' פ' כתב ג"כ דאם נבדקו קצתם וקצתם נאבדו ולא נבדקו דטהורה. והנה רבים מהראשונים סבירא להו דהבדיקה היא לחומרא. ועי' בשו"ת אבני נזר חלק יו"ר סי' רמ"א, משמע דאם לא נבדקו דטהורה. וראיתי בבינת אדם כלל קי"א שמאריך בזה ומסיק דאם לא נבדקו דטמאה, אלא דזה הוא אם לא נבדקו כלל, אבל אם נבדקו קצתם, י"ל דתלינן דגם אהחרות שלא נבדקו גם כן אינן דם כיון דשוות הן לאותן שנבדקו:

ומה שנראה לענ"ד בנידון דידן, דהנה מצד הדין אין בועה אוסרת בשאר אברים כמבואר ביור"ד בסוף סימן ל"ז ובסימן מ"ו סעיף ו', רק דהאחרונים החמירו לבדוק משום חשש לקותא. והא מבואר בחולין (דף נ' ע"א) מקיפין בבני מעים ופירש"י אם נמצאו נקובין ואין אנו יודעים אם קודם שחיטה ואם לאחר שחיטה נוקבין נקב אחר בצדו ורואין אם מראיהן שוה כשרה דבידוע שלאחר שחיטה היה עכ"ל. והכא נמי אם רואים שמראה הבועות שוות ובודקים קצתם ונמצאו שהקרום שלם ויפה, אמרינן דמסתמא גם בהשאר אין בהן לקותא, כיון שרואים שאין שינוי בהאחרות מאלה שנבדקו, וכן נמי גבי אשה שרואה כמין בריה או קליפות שכולן דומות זו לזו אמרינן נמי דהנך דלא נבדקו גם כן הן מאותו המין ואינן דם וכמו שכתבו בסדרי טהרה ואבני צדק:

ולא תקשה מתשו' הרשב"א שהבאתי לעיל, דהתם אין כל הוכחה אם בדק מקצת פירות ולא מצא בהן תולעים שלא יהיו תולעים בהאחרים שלא בדק. וכן גבי ריאה אם בדק מקצתה שאין זה מורה כלל שבמקצת שלא בדק שלא תהיה סירכה, שהא חזינן בכל פעם שבמקצת ישנה סירכה ובמקצת אינה, ואין כל הוכחה שבמקום אחר הוא גם כן כהנך דבדק, דעל הנך שלא בדק ולא ראה כלל אין שום הוכחה לומר שהן כהנך שבדק, דאפשר דאם בדקן וראה אותן אז ראה שאינן שוות להן ויש בהן תולעים או סירכה מה שאין כן בבועות בדקין אם ראה שכולן שוות במראית עין ובדקו מקצתן וראו שהן שלמות, יש הוכחה דהאחרות שהן שוות להן גם כן שלמות:

שוב ראיתי בשו"ת דברי חיים להגאון מצאנז ז"ל ביור"ד חלק שני סימן ל"ד כתב ג"כ ולכן הדין נכון שאין לפתוח כולם, וגם אין לסמוך על בדיקת שלש מהן. רק לבדוק לפי מראה עינים הגרועים שנראים ללקותא ואם הבשר שתחתם שלם אין צריך לבדוק כולם עכ"ל:

תוכן העניינים

תשובה שלמה אורח חיים יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה