תשובה שלמה אורח חיים יורה דעה מהדורא תנינא· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אורח חיים · סימן ב
להמופלג בתורה מהור"ר אלי' נ"י
מה ששאל שמילדותו הוא מתפלל בנוסח אשכנז ועתה הוא מתפלל בבהכ"נ של נוסח ספרד, שקרוב אל ביתו, אם ישנה גם תפלתו לנוסח ספרד:
כבר הביא במגן אברהם באו"ח סימן ס"ח הירושלמי פ"ג דעירובין דאין לשנות ממה שנהגו אבותינו, וכבר נשאל ע"ז בשו"ת מהרשד"ם חלק או"ח סימן ל"ה וכתב שם וז"ל נראה דאע"ג דיש ענינים שהדבר הגון ונראה טוב לאחוז האדם במנהג אבותיו, וקרוב הוא שנכנס זה באזהרת בל תטוש תורת אמך, מכל מקום בכי האי גונא בענין זה טוב ויפה להניח המנהג ההוא לאחוז בסדר מנהג ספרד, והטעם שאני אומר כן כי לענ"ד לא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כי אם בדבר שיש נדנוד אסור, כמו כל אותם ששנינו בפרק מקום שנהגו יע"ש דבכולהו אית בהו משום הרחקת איסור כו' אבל בכה"ג דליכא צד איסור כלל ועיקר ולא הרחקת עבירה, בהא פשיטא דלא שייך ביה משום אל תטוש תורת עמך עכ"ל. והנה מהירושלמי שהביא המגן אברהם בסימן ס"ח שכתבתי לעיל אעפ"י ששלחנו לכם סדר התפילות אל תשנו ממנהג אבותיכם, משמע דלא כהרשד"ם ז"ל, אלא שלפנינו הגירסא בירושלמי עירובין (פ"ג הל' ט') אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם, ופי' בפני משה ובקרבן העדה בפי' הראשון אעפ"י שכתבו לכם סדרי מועדות אימתי אקבע ר"ה אל תשנו מנהג אבותיכם לעשות שני יו"ט בכל פעם, אלא דקרבן העדה בפי' השני כתב אף על פי שכתבו לכם סדר תפילת המועדים אל תשנו ממנהג התפילות שהנהיגו אבותיכם, אם כן גם בסדרי התפילה אין לשנות ממה שנהגו הקדמונים:
והנה מהרשד"ם בעצמו בחלק יור"ד סי' קצ"ג כתב וז"ל דאין להרהר אחר המנהג כי גדול כחו, שהרי מהרי"ק בשורש ט' כתב ואין לנו לשנות המנהגות שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה ועל כיוצא בזה אמרו הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם עכ"ל. ואף שהראיות שהביא שם מהרשד"ם, עלה דאין לשנות המנהגים, אינן מוכרחות, דמהא שהביא משבת (דף מ"ח ע"א) שיש לבקש טעם לקיים המנהג, מהא דכתבו התוס' שם יש תימא איך אנו מטמנין על כירות שלנו שקורין אשטרא, ואעפ"י שגורפין אותו הוא מוציא הבל, כמו גפת של זיתים ובקשו טעמים שונים לקיים המנהג עכ"ל. דשם חקרו התוספות דלכאורה יש לאסור המנהג הא דמטמינין על כירות שלנו משום דמוסיף הבל, וכתבו דאין בזה איסורא, משום דאין כאן מוסיף הבל, ולא משום לקיים המנהג די"ל דאף דמצד הדין כתבו טעמים דאין כאן איסור להטמין בכירות שלנו מ"מ הרוצה לבטל המנהג רשאי:
עוד כתב וז"ל ועוד ראי' מה שכתב המרדכי פרק קמא בגיטין וז"ל פסק בספר התרומה דאין לזיין בגט אותיות של שעטנ"ז ג"ץ כמו שעושים בספר, כי אין לשנות המנהג פן יוציאו לעז על גיטין הראשונים. הרי לך כמה ראיות שאין ראוי להרהר על המנהג בשום צד אפילו שנראה כנגד הדין, שהרי מן הדין היה ראוי לזיין הגט כמו ס"ת, וכמו שאנו נזהרים בו, שיהי' מוקף גויל ושאר דקדוקים ועכ"ז אין אנו חוששין לזיין, כדי שלא להוציא לעז על הראשונים עכ"ל וגם בזה יש לדייק איפכא דרק משום דלא להוציא לעז על גיטין הראשונים אין לשנות המנהג, אבל אי לאו האי טעמא אפשר דאין שום חשיבות למנהג, אלא דיש לומר בכונתו דהאי טעמא גופא איכא בכל מנהג שהנהיגו הראשונים שאין מבטלין שום מנהג דהוי נמי כעין לעז על הראשונים שהנהיגו אותו מנהג:
והנה אף דאפסקא ביור"ד סי' רי"ד דקבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם, אך בעניני התפילות כתב בשו"ת שער אפרים חלק או"ח סימן י"ג דאם הספרדי התפלל תפילת האשכנזים יצא. וה"ה להפך, כי אין ביניהם שום חלוקי דינים עכ"ל, ונראה לענ"ד שזהו בדיעבד, אך לכתחילה יש לכל אחד להתפלל בנוסח שהתפללו אבותיו וכן כתב בפרי מגדים או"ח סי' ס"ח באשל אברהם, ואם אשכנזי מתפלל עם הספרדים יתפלל תפילה בלחש בנוסח אשכנז, אך אם עובר לפני התיבה, אז יתפלל בנוסח של הקהל, וכן כתב בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סימן ט"ו שהגאון ר' נתן אדלר ז"ל והגאון בעל הפלאה ז"ל התפללו נוסח ספרד אף על פי שכל העדה התפללו נוסח אשכנז:
והנני להעיר מה שבחת"ס שם בסי' ט"ז הביא בשם ספר לקוטי אמרים שנוסח ספרד הוא לבני התערובות, וכתב שם בחת"ס דאם כן הכהנים והלוים שיודעים שבטם, לא הי' להם להתפלל בנוסח זה, אלא נוסח ידוע לכהנים. ועוד צלע"ג הלא בימי חכמי הש"ס כבר נתערבו כו' והנה ר' אליעזר הגדול היה מבני בניו של משרע"ה כמבואר במדרש בפסוק ושם האחד אלעזר, ור' עקיבא תלמידו היה מבני גרים, וע"כ ר"ע התפלל ספרדיות, ור"א התפלל נוסך השייך לשבט לוי, ואיך כי גזר תעניתא ולא נענה ר"א ירד ר"ע כו' ואיך יוכל להיות שלוחו של ר"א ושל כל בני הכנסת ההוא והוא אינו מהם, ואיך נעשה שלוחם עכ"ל. וראיתי בשו"ת דברי חיים חלק ב' או"ח סימן ח' כתב וז"ל וגם ביותר יש להפליא מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר' אליעזר היה לוי, ואי משום שראה במדרש שמרע"ה התפלל שיהיה מזרעו, יכול להיות מצד האם עכ"ל. אך עי' בירושלמי (סוטה פ"ג הל' ד') שהורקנוס בנו של ר"א אומר לו אבדת ממני ג' מאות כור מעשר, משמע דהיה לוי, ואף דקנסינהו עזרא, כמבואר ביבמות (פ"ו) וכתובות (כ"ו), אפשר דס"ל כר"ע דאף לכהן, והא מצינו שר"ג נתן מעשר לר' יהושע שהיה לוי, עי' מעשר שני פרק ה', ובקרבן עדה שם בירושלמי סוטה כתב שהיה כהן, ובין כך ובין כך היה משבט לוי. והנה הגאון רד"ל ז"ל במבוא לפירושו לפרקי דר"א דייק שר"א לא היה כהן מהא דירושלמי יבמות (פרק י"ג הל' ב') שר"א נשא בת אחותו כשהיא קטנה, והא ביבמות (דף ס"א) ס"ל לר' אליעזר דכהן לא ישא את הקטנה. ולענ"ד נראה דאין לדייק מזה, דאף אי נימא שהיה כהן לא תקשה מהא שנשא בת אחותו כשהיא קטנה, דהנה בהנך אוקימתא דאוקי שם ביבמות בכהן גדול דלא ישא קטנה, הא ר"א לא היה כהן גדול. ולהך אוקימתא דחשש איילונית, הא קאמר שם בירושלמי דלא הכירה עד שהביאה שתי שערות, ולהך אוקימתא דחיישינן שמא תתפתה עליו, זה הוא דוקא אם קדשה אביה דהויא אשתו גמורה, אבל התם מיירי דקדשה עצמה. ור"א הא ס"ל דאין מעשה קטנה כלום. ואם כן אינה אשתו וליכא למיחש שמא תתפתה:
וראיתי מקשים על בעל קרבן העדה, איך פי' שר' אליעזר היה כהן, הא בגיטין (דף נ"ו ע"א) בר' יוחנן בן זכאי שנכנסו בו ר' אליעזר מצד אחד ור' יהושע מצד אחד, והא סברו שר' יוחנן מת והאיך אפשר שר"א שהי' כהן ישא מטתו והא יבינו הבריוני שלא מת, וי"ל דס"ל דכהן מטמא לרבו, עי' בירושלמי ברכות ופ"ג הל' א') ובתוס' כתובות (דף ק"ג ע"ב) תוד"ה אותו היום: