אור ברסלב
תשובה שלמה - א חלק יורה דעה › סימן יא

תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק יורה דעה · סימן יא

סימן י

בע"ה יום ב' כ"ח ניסן תרס"ט לפ"ק סייני להרב הגדול מוהר"ר

יהושע מילאשעווסקי הרב

דהארעסק מה שכתב כת"ר להקשות עלה דכתב בהגה' דברי שאול ביור"ד סי' פ"א שהקשה לו אחד מהא דאמרינן ריש ביצה דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה וא"כ היכא דנטרפה התרנגולת משום נקב והוגלד פי המכה אין לאסור הביצים כ"א משני ימים לפני השחיטה ולא מג' ימים. והגאון בעל דברי שאול דחה זאת דהא כולהו לית להו הכנה דרבה וא"כ לא אמרינן אליבייהו הכלל דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה עכ"ל והקשה כת"ר וז"ל הלא גם הלידה גורמת הבישול של הביצה ועי' ביצה (דף ז' ע"א) מההוא דאמר ביעי דפחיא כו' וא"כ אחר שנטרפה התרנגולת וילדה ביצה הלא נגמרה באיסור. והא אם נקב קרום של מוח של תרנגולת או נחתכו רגליה במקום צומת הגידין ובשעה א' או ב' אחרי כן ילדה ביצה האם נימא דהביצה מותרת משום דמאתמול גמרה והא לא אשתמיט תד מן הפוסקים הראשונים והאחרונים דלימא הכי עכ"ל כת"ר. וכולי האי ואולי דבמחילה מכת"ר אשתמיט מיני' דברי הרא"ה ז"ל שהתיר בכה"ג והביאו הב"י בסי' פ"ו אך עיקר קושיתו לא קשה כלל. הן אמת דהלידה פועלת על הביצה עי' מש"כ הר"ן בביצה (דף ב') ד"ה ומדפרכינן שכתב וז"ל ובירושלמי אמרו שאינו דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ והיינו משום שכ"ז שהיא בפנים אינה נעשית בריה לעצמה עכ"ל ועי' בהרא"ש ביצה פ"א סי' א':

אך הא דביצת טריפה אסורה היינו מפני שהביצה כל זמן שלא נגמרה והיא מעורה בגידין היא חלק מהתרנגולת וכמבואר בתמורה (דף ל"א ע"א) ביצה דמגופה דתרנגולת היא וע"ש בפירש"י שביצה כל זמן שאינה נגמרה אדוקה באשכול וגדילה ונגמרה מגוף התרנגולת. וכיון שכן משנטרפה התרנגולת גם הביצה טריפה דהא התרנגולת פועלת עליה פעולה ממשית, אבל הא דגם הלידה גומרת הביצה אין הפעולה ההיא עושה התרנגולת בגופה אבל היציאה להאויר היא שפועלת עליה גמרה ושכלולה והתרנגולת היא רק גורמת לזה, ומשו"ה אין לה להיות טריפה בשביל כך. דהפעולה ההיא אינה מגופה ממש רק בגרמתה. אך לגבי יו"ט גם מה שחסרה גמר הזה שהיא נגמרת בלידה עוד לא חשיבה גמורה ממש ומשנגמרה ביו"ט אסורה דהא התם אין זה תלוי כלל אם הגמר הזה הוא נמשך מגוף התרנגולת או מהיציאה להאויר ואינו נמשך כלל מגוף התרנגולת. דהא סו"ס נגמרה בזה ביו"ט. משא"כ בטריפות תלוי רק אם נגמרת מגוף התרנגולת. ופשוט דהדבר הוא כן דהא ביצת נבלה ג"כ הא הלידה פועלת עליה ונגמרת מ"מ אינה אסורה מן התורה משום דהא דנגמרת בלידה אין זה מפני שהתרנגולת פועלת עליה בגופה. אלא זו היא פעולת היציאה להאויר ואין זה נמשך מגוף התרנגולת והיא רק גורמת להגמר הזה, ועי' מש"כ בס' שו"ת נחלת שבעה סימן א':

אלא דגם מש"כ הגאון בעל דברי שאול דכולהו לית להו דרבה אין דבריו מובנים. דהא דכולהו לית להו דרבה היינו בהך הכנה. אבל הא מ"מ כולהו מודו דביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה. אך כבר עמדו בזה רבותינו הראשונים וכתבו דמטעם לא פלוג אסורה מדרבנן ועי' מש"כ הרשב"א בחי' לחולין (דף נ"ח) ד"ה ושוין וז"ל ואיכא למימר דסתם ביצה שנגמרה ואינה מעורה בגידין וכגון שנולדה מיד דאמרי' כיון דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה כו' אבל לגבי טריפה דאסורה לא פלוג רבנן ואסרוה ואפי' נולדה מיד גזרה אטו מעורה בגידין עכ"ל. ומדברי הרשב"א אלה מבואר דמטעם לא פלוג אסורה מדרבנן ודלא כמש"כ הש"ך בסי' פ"ו ס"ק ח' שכתב דאסורה מן התורה ועי' מש"כ בפרי מגדים בשפתי דעת ובפליתי שם:

וראיתי בהגה' גליון רש"א בסי' פ"ו שכתב להביא ראי' לדעת הש"ך דאסורה מן התורה דא"א דמשום לא פלוג אסורה רק מדרבנן א"כ אמאי לא מוקי בפ"ק דביצה (דף ו' ע"ב) הא דא"ר ביצה עם יציאתה נגמרה דנ"מ לנולד מן הטריפה דאסורה מדאורייתא משום דנגמרה באיסור עכ"ל ולא הבנתי דא"כ אף ביצת נבילה נמי עם יציאתה נגמרה ומ"ט ביצת נבלה אסורה רק מדרבנן לכ"ע. אלא דכבר כתבתי דהגמר הזה שהוא מן יציאתה אין פועל על איסור הביצה ואין מן הסברא כלל לומר דנ"מ לנולד מן הטריפה דמשום היציאה תהי' אסור מן התורה דהא אינה נגמרת מגוף התרנגולת:

חיים פישל עפשטיין החופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

תשובה שלמה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה