אור ברסלב
תשובה שלמה - א חלק יורה דעה › סימן ח

תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק יורה דעה · סימן ח

סימן ז

בע"ה יום י' אדר ב' תרנ"ד לפ"ק כבוד גיסי אהוב' הרה"ג מהור"ר יהודה ליב

נייווידעל שליט"א

מה שקשה לך על הרמב"ם ז"ל שפסק בפרק ט' מהל' מלכים שבן נח אינו נהרג על אבר מן החי של עוף מהא דאיתא בפסחים (דף ע"ג) השוחט בשבת בחוץ לעכו"ם חיב עליה שלש חטאות ופריך התם למאן דאמר המקלקל בשבת בחבורה פטור מה מתקן ואמאי חייב משום שבת ומשני תיקן להוציא מידי אבר מן החי לבני נח שאם אכלו אינו נהרג והנה בחולין (דף מ"ג) מתוקם הך ברייתא גופא בחטאת העוף וא"כ לדעת הרמב"ם הדרא קושיא לדוכתי' מה מתקן דלדידי' ליכא לשנויי שתיקן להוציא מידי אבר מן החי דהא בלאו הכ' בן נח אינו נהרג על אבר מן החי של עוף לשיטת הרמב"ם אלה הם דבריך, וכבר הקדימך בקושיא זו בספר כרתי ופלתי סימן ס"ב ס"ק ב' ובספר שו"ת חתם סופר חלק יור"ד סימן ע', והנה שם בפליתי כתב וז"ל ומה שנראה בישובו הוא דיש לדקדק מנ"ל לרש"י לפרש תיקן מידי אבר מן החי לענין בני נח דלמא פשוטא בישראל ואי דעדיין לא הועיל דהא מ"מ אסור משום תקרובת עכו"ם וכדומה, ז"א דבכולן צריך כזית בשר אבל אי אכל כזית בשר וגידין ועצמות בצירוף אין לוקה משא"כ באוכל אבר מן החי לוקה בכה"ג משום אבר מן החי כמו שכתבו הרמב"ם והתוס' להדיא אבל כשנשחט הוציאה מידי אבר מן החי וא"כ האוכל כזית בצירוף בשר ועצמות וגידין כיון דליכא כזית בשר פטור משום איסורי אחריני וטובי תיקן וא"צ לב"נ רק י"ל רש"י ס"ל בפי' הגמ' למ"ד מקלקל בחבורה פטור כמ"ש התוס' ד"ה לדברי ר"י היינו ר"י לדברי ר' שמעון פריך ואליבי' קשה מה תיקן וא"כ שפיר פריך מה תיקן לאמ"ה ול"ל כהנ"ל דבעינן כזית דהא ר' שמעון ס"ל כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לקרבן וא"כ אפי' במשהו בשר יש כאן מלקות לכל איסורים ואסור באכילה והנאה וא"כ עדיין קשה מה תיקן ולכך הוצרך רש"י לפרש תיקן לגבי ב"נ. אבל הרמב"ם לא ס"ל דהקושי' לר"ש רק הקושי' לר"י דאף אליבי' מקלקל בחבורה וא"צ לדם פטור וא"כ שפיר י"ל דתיקן לאבר מן החי דאין חייב על משהו בשר גידין ועצמות וצריך כזית בשר והכל לישראל ולא איירי מבן נח כלל ולק"מ עכ"ל והנה במה שכתב דלהרמב"ם הקושיא היא לר"י דאף אליבי' מקלקל בחבורה וא"צ לדם פטור, לשונו בזה מגומגם דהא ר' יהודה ס"ל דמקלקל בחבורה פטור, ורק לר' יוחנן אליבא דר' שמעון מקלקל בחבורה וא"ל לדם פטור, ועיין בשבת (דף ק"ו ע"א) ובתוס' שם:

אך תירוצו תמוה לענ"ד דהא בתקרובת עכו"ם חייבים בכל שהוא כמו שמבואר ברמב"ם בפרק ז' הל' ט"ו מהל' עכו"ם ובפרק י"א הל' א' מהל' מאכלות אסורות וז"ל וכן האוכל כל שהוא מתקרובת עכו"ם מבשר או מפירות אפילו מים ומלת האוכל מהן כל שהוא לוקה ושם בהל' ב' מפרק י"א מהל' מאכלות אסורות כתב וז"ל וכיון שאיסור זה משום עכו"ם הוא אין לו שיעור שנאמר בעכו"ם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם עכ"ל, ומה שכתב דלהרמב"ם הקושי' היא לר' יהודה, הא איהו קאמר בשבת (דף צ' ע"א) אף המוציא ממשמשי עכו"ם כל שהוא שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם ופירש"י ד"ה מאומה אלמא אחשביי קרא לאיסורא, וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות א"כ תקשה נמי מה תיקן לגבי ישראל דהא אסור לדידי' בכל שהוא משום תקרובת עכו"ם, שוב ראיתי לרבינו חננאל בפי' לפסחים (דף ע"ג) וז"ל ומשני רב עוירא תיקן להוציאו מידי אבר מן החי דאלו קמי שחיטה הוה אכיל מינה אפילו כזית בשר גידים ועצמות חייב משום אבר והשתא דשחטה כמו נבלה היא ולא מחייב עד דאכיל מינה כזית בשר עכ"ל וזהו ממש כדברי הגאון בעל כרו"פ, אך אליבא דהרמב"ם אי אפשר לומר כן דהא איהו כתב מפורש דגם תקרובת עכו"ם אסור בכל שהוא, ולדברי רבינו חננאל נמי יש לעיין בזה דאי נימא דהקושי' היא לר' שמעון הא איהו ס"ל דכל שהוא למכות ולדידי' לא תיקן כלום, ואי אליבא דר' יהודה הא איהו ס"ל דתקרובת עכו"ם אסור בכל שהוא וכמו שכתבתי לעיל, וא"כ גם לדידי' מאי תיקן, ואפשר לומר עפ"י מה שכתב הריטב"א ז"ל בחידושיו למכות (דף י"ז) דרבינו מאיר ז"ל נתן טעם הא דאמר ר' שמעון כל שהוא למכות, דלמלקות כיון דאכל במזיד אחשבי' לחומר איסור להתחייב בכל שהוא, אבל קרבן שהוא על אכילת שוגג בעי כזית לחשיבות עכ"ל, וא"כ אפשר לומר דגם רבינו חננאל הכי ס"ל והכ"נ תיקן לענין אכילת שוגג אך אין לומר דס"ל לר"ח דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ לא נאסר בתקרובת עכו"ם ואף דאיהו חייב חטאת משום ע"ז דמ"מ אע"ג דלא מיתסרא מיפלח פלחא כמש"כ רש"י בחולין (דף מ"א ע"א) ד"ה ואין אדם כו', דהא כתב הרא"ש בחולין דף מ') פ"ב סי' י"ד בשם רבינו חננאל דאף לרב נחמן ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוהר דבר שאינו שצו דהיינו דוקא במעשה כל שהוא אהל במעשה רבה מודו:

ובעיקר קושית הכרו"פ נראה לענ"ד לומר דהנה לכאורה קשה דבחולין (דף קכ"ח ע"ב) קאמר דלר' עקיבא הוה ארכובה אבר אף דאין בו בשר ועי' בפרי מגדים סי' ס"ב בשפתי דעת ס"ק ג' שכתב ג"כ מהא דערקום שאין בו בשר כ"א עור וגידים ועצם אסור משום אבר מן החי וא"כ תקשה ל"ל לדחוקי דתיקן אצל ב"נ הא תיקן אף לגבי ישראל דבשאר איסורין אין האיסור על עצמות אבל באבר מן החי משכחת לה האיסור רק על עצמות בלבד כגון בארכובה וא"כ תיקן דהשתא אם יאכל הארכובה לא יחייב דהא הוה שלא כדרך הנאתן דאין אוכלים עצמות וכמש"כ הרמב"ם בפרק ד' הל' י"ח מהל' מאכלות אסורות האוכל כו' ומן העצמות ומן הגידים כו' פטור מפני שאלו אינן ראויים לאכילה ואין מצטרפים עם הבשר לכזית, וי"ל דאפשר דרש"י ס"ל כדעת מהרש"ל ומהריב"ל שהובאו דבריהם במשנה למלך פרק ה' הל' ח' מהל' יסודי התורה ובפרק ה' הל' ה' מהל' שבועות דכתבו דלמאן דס"ל דכל שהוא למכות ה"ה דלוקה אף שלא כדרך הנאתן, וא"כ בתקרובת ע"ז דאסור בכל שהוא א"כ לוקין נמי אף שלא כדרך הנאתן ואין כאן תיקון לישראל כלל דהא אסור בערקום משום ע"ז, אך להרמב"ם הא איהו כתב בפרק ה' הל' ת' מהל' יסודה"ת דבכל איסורי הנאה מותר שלא כדרך הנאתן לבר מכלאי הכרם ובשר בחלב, ומפורש כתב עוד בפרק י"ד הל' י' מהל' מאכלות אסורות כל האוכלין האסורין אינו חייב עליהן עד שיאכל אותן דרך הנאה ושם בהל' י"א כתב וז"ל כיצד הרי שהמחה את החלב וגמעו כשהוא חם עד שנכוה גרונו ממנו או שאכל חלב חי או שערב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך יין נסך כו' עכ"ל הרי דהוא ס"ל דאף בתקרובת עכו"ם מותר שלא כדרך הנאתן א"כ בארכובה אין בה משום איסור תקרובת עכו"ם ושפיר תיקן לדידי' אף לגבי ישראל, דמקודם אם אכל הארכובה היה חייב משום אבר מן החי ועתה אין בה חיוב וזהו תיקונו, ואף בעוף הך ארכובה אין בה בשר, ולק"מ על הרמב"ם דאיהו לא מוקי כלל דתיקן לב"נ, אך תיקן לישראל לגבי ארכובה:

ובזה יש לתרץ מה שהקשה בספר שו"ת חתם סופר חלק יור"ד סימן ע' בשם הגאון בעל שאגת ארי' ז"ל וז"ל מאי נפקא מיני' לב"נ בין אבר מן החי לבשר מן החי, בשלמא בישראל איכא נ"מ משהו בשר וגידין ועצמות אבל בב"נ דלא נאמר בו שיעורא כמש"כ הרמב"ם עצמו א"כ על כל שהוא בשר מהחי נהרג א"כ מה בין אבר לבשר ולמה הוצרך הרמב"ם לומר שב"נ מצווה על אבר ועלי בשר עכ"ל, ולפי מה שכתבתי לעיל לא קשה, דהא נ"מ בהארכובה דמשום אבר חייב ואף שבשר אין בה ואין בה חיוב בשר מן החי, שוב ראיתי בספר מנחת חינוך מצוה תנ"ב שהביא לתרץ כן קושית השאגת אריה בשם ספר שו"ת פני אריה:

גיסך אוהבך ודוש"ת חיים פישל

תוכן העניינים

תשובה שלמה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה