אור ברסלב
תשובה שלמה - א חלק אורח חיים › סימן כו

תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אורח חיים · סימן כו

סימן כה

(במגילה דף ג' ע"ב) כתב הטורי אבן ד"ה בית מושב וז"ל ולמאי דפי' הא דישב ולבסוף הוקף דנידון ככפר לענין מגילה היינו בלא נבנו בה בתים חדשים לאחר שהוקפה אבל אם נבנו בה בתים חדשים דל בתים שקדמו להיקפן מכאן ונידונת ככרך ע"י בתים הללו של אחר היקפן, ונ"ל דאזלינן בתר רובא דאם רוב הבתים שבעיר קדמו להיקפן מיעוטא בטלה לגבי רובא וכמאן דליתא למיעוטא דמי וקורין כולן בי"ד ואם איפכא איפכא אבל במחצה על מחצה צ"ע עכ"ל, ולכאו' קשה על דבריו מהא דאיתא בערכין (דף ל"ג ע"ב) אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינונית אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף וכה"ג מי הויא חומה והתניא איש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף כו' ואמאי לא משני דאה"נ דמיירי בישב ולבסוף הוקף והא דמקשה דצריך שיהי' הוקף ולבסוף ישב מיירי כגון שבנו אח"כ בתים ובשביל הבתים החדשים האלה נחשב להוקף ואח"כ ישב, ובחפשי מצאתי בספר מעשה חושב על ערכין שכבר הקשה כן ותירץ וז"ל ונצטרך לומר לסברת הט"א דבאמת הוי מצי לשנויי הכי אלא דבלא"ה משני שפיר וזה קצת דוחק עכ"ל וכל מעיין יראה שזה הוא יותר מקצת דוחק ועוד דתקשה מהא דהקשה הר"ן דעיר המוקפת חומה מימות יב"נ איך קורין בט"ו ניחוש דלמא ישבה ולבסוף הוקפה ואי נימא דאם נבנו בה בתים אח"כ שוב הוה הוקפה ואח"כ ישבה משום הבתים שאח"כ מאי קושיא הא מסתמא נבנו בתים אח"כ בכל עיר, וראיתי להגאון בעל טורי אבן באבני מלואים מגילה (דף ג' ע"ב) שכתב באמת דלפי דבריו אלה לא תקשה קושית הר"ן, אך הדבר צריך בירור דלו יהא נמי דבישב ולבסוף הוקף לא נתמעט החומה מדין חומה אלא הבתים נתמעטו מדין בתי ערי חומה כדבריו, מ"מ סו"ס הא גם חומה כזו דהבתים נבנו מקודם אין עלה תורת חומה לעשות העיר כעיר חומה מדינא, והא הדבר תלוי אם מימות יב"נ היתה עיר חומה כדין ואיך אפשר שישתנה דינה אחר כך דאם בימות יב"נ לא היתה חומה כדינא ואחר כך ישתנה דינה:

ונראה לענ"ד דאה"נ דתלוי הדבר בימות יב"נ, דאם בשעה שנבנה החומה היתה ישבה ואח"כ הוקפה ואח"כ בימות יב"נ נבנו בה בתים חדשים, וא"כ בימות יב"נ היתה החומה כפי הדין כדי שתהי' תורת עיר חומה עליה, אז מועילים הני בתים שנבנו אח"כ, אבל בתים שנבנו אחרי ימות יב"נ אינם מועילים לשויא הוקפה ואח"כ ישבה, וממילא לא תקשה דלשני דמיירי בישבה ואח"כ הוקפה והלוים בנו אח"כ בתים דזה לא מהני מידי לשוותה כעיר מוקפת חומה כדינא כיון דבימות יב"נ לא הוה הכי:

אלא דזה הוה ניחא אם היינו אומרים דדין ערי חומה תליא בקדושה שקדשה יהושע וכמו שמשמע מפירש"י במגילה (דף י') דאמרי' כל שהוא מוקפת חומה מימות יב"נ כל המצות הללו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קדשה לע"ל, ופירש"י כל מצות הללו הנוהגות בערי חומה שילוח מצורע וקריאת מגילה בט"ו ע"ש, ובזה הוה ניחא מה שהקשה שם בט"א מהא דספ"ט דערכין (דף ל"ב) אמר ראב"י וכי אלו בלבד היו הלא כבר נאמר ששים עיר וגו' כל אלה בצורות חומה כו' ומאי ק"ל אעפ"י שהיו ערי חומה רבות אפ"ה אין תורת בתי ערי חומה נוהגת בהן מפני שישבו ולבסוף הוקפו חוץ מאלו שמנו דקים להו לרבנן שהוקפו ולבסוף ישבו, א"ו אפילו ישבו ולבסוף הוקפו בתים שנבנו לאחר שהוקפו תורת בתי ערי חימה נוהגת בהן עכ"ל, דהא קרא כתיב דבני גד ובני ראובן בנו גדרות לצאנם וערים לטפם, וכיון שבנו אח"כ בערים האלה בתים לכן תורת ערי חומה נוהגת בהן, אלא דבטורי אבן במגילה (דף ב' ע"ב) ד"ה וכתיב התם כו' מסיק דאין הדבר תלוי בקדושת א"י, אלא עיקר קפידא הוי שתהי' מוקפת קודם שכבשו ישראל אותה העיר והא בני גד ובני ראובן בנו הערים לאחר כיבוש ומדמייתי מהא ראי' משמע דלדידי' אף אם נבנו בתים אח"כ בעיר שישבה ואח"כ הוקפה ג"כ נחשבת להוקפה ואח"כ ישבה משום בתים שנבנו בה אח"כ:

אשר על כן נראה לענ"ד דקשיא מעיקרא ליכא דאיך תאמר דנתנו להם ערים שישבו ואח"כ הוקפו ועל הבתים שבנו אח"כ שם צריך למעט שאינה נוהגת בהם תורת בתי ערי חומה הא כיון דמסיק דצריך להיות דוקא שהקיפוה עכו"ם וערים שיש להם חומה לא נתנו להם בכל אופן, דהא לא נתנו להם כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם, א"כ תו א"א להיות תורת ערי חומה נוהגת בהן דהא ערים כאלה לא נתנו להם ומה שהקיפו הם אח"כ לא מהני, אך בעיר שיש לה חומה שהקיפוה עכו"ם מימות יב"נ, רק שישבה ואח"כ הוקפה א"כ דין עיר חומה יש לה רק דחסר התנאי בתורת עיר חומה דהבתים יהיו נבנים, אח"כ ומשנבנו הבתים אח"כ תורת עיר חומה נוהגת בה:

עוד ראיתי בספר הנ"ל שכתב עלה דכתב הט"א דמחצה על מחצה צ"ע וז"ל ולענ"ד צ"ע מטעם לא תתגודדו כו' בכה"ג דבעצם עיר אחת ומקום אחד הוא כשנחלק בין בית לבית איכא משום לא תתגודדו עכ"ל, ולענ"ד נראה דזה לא ניתן להאמר דהנה זה ברור דהחיוב של מוקפות חומה אינו על הבתים כ"א על החומה ועצם העיר, דהיינו דלא דיינינן על כל בית ובית בפני עצמו אם נחשב לעומד בעיר מוקפת חומה או לא, כ"א אנו דנין על כל העיר בעצמותה אם היא נחשבת למוקפת חומה או לא, דאי נימא דדיינינן על כל בית ובית איך אפשר לומר דאזלינן בתר רובא ואם רוב הבתים שבעיר קדמו להיקפן מיעוטא בטלה לגבי רובא וכמאן דליתא למיעוטא דמי וקורין כולן בי"ד. דאיך שייך למימר דמיעוטא כמאן דליתא בדבר הנראה וניכר ואיך שייך ביטול בזה וכמש"כ התוס' בסוכה (דף ט' ע"ב) ד"ה הא והול"ל דהרוב קורין בי"ד והמיעוט בט"ו וכן איפכא, דכיון דהחיוב הוא על כל בית ובית בפני עצמו א"ו דדיינינן על כל העיר בעצמותה ואם רוב הבתים נבנו קודם להיקפן אז אין שם מוקפת חומה על כל העיר וגם הבתים שנבנו אח"כ נחשבים שהם בעיר שאינה מוקפת חומה דבכה"ג המיעוט בטל לגבי רובא דהדבר נקרא ע"ש הרוב, דהיינו העיר נקראת אינה מוקפת חומה ע"ש רוב בתיה שנבנו קודם שהוקפה וממילא גם מיעוט בתיה נחשבים שהם בעיר שאינה מוקפת חומה:

וכמו כן בעירובין (דף כ"ג ע"ב) קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה כו' כיון דנזרע רובו הוי ההוא מעוטא בטיל ליה לגבי רובא כו' דלכאו' תקשה ג"כ איך שייך ביטול בדבר הניכר אלא כמוש"כ דנקרא ע"ש הרוב וכיון דנזרע רובו הרי שם גינה על כל הקרפף ולכן אף אותו מיעוט בטל והוה כגינה, וכעין זה כתב אא"ז בנודע ביהודה תנינא חלק יור"ד סי' קפ"ו ד"ה אמנם וז"ל והנלענ"ד בזה דהיתר בהיתר לא בטל ואמנם היינו שנשאר כמו שהיה אבל שם חדש לא יחול על המיעוט כי כיון שנתערב ברוב כל מה שנתחדש בו אח"כ על שם הרוב נקרא ולכן צמר רחלים שנתערב בצמר גמלים והרוב של גמלים אף דלא בטיל ונשאר צמר רחלים מעורב מ"מ כשעושה אח"כ ממנו חוטים שם החוט ושוע שעושה אח"כ אינו נקרא חוט צמר רחלים או שוע של צמר רחלים רק נקרא חוט צמר גמלים או שוע צמר גמלים יעו"ש:

ומעתה פשוט דאין כאן משום לא תתגודדו דאי אפשר לומר דהנך יקראו בי"ד והנך בט"ו דהא הספק הוא על כולם דאי נחשבת העיר למוקפת בשביל המחצה גם המחצה השניה מחויבת לקרא בט"ו וכן איפכא, וטעם ספיקו במחצה על מחצה נראה לענ"ד דכיון דהמחצה אינו מתבטל וא"כ כשיש בעיר בתים שאינם מתבטלים בהאחרים הלא בשבילם אפשר דהעיר נקראת הוקפה ואח"כ ישבה אף לכל הבחים, דבשביל המחצה שאינו מתבטל אתה צריך לחשוב להעיר בעצמותה שישבה אחר היקפה דהא ישוב חשוב דאינו נתבטל נתישב אחר ההיקף, או דלמא דכיון דאין כאן ריב בתי העיר שנבנו אח"כ אין העיר נחשבת להוקפה ואח"כ ישבה דהא ע"כ מחצה שלא נתבטל יש שנבנה מקודם:

ובסברא זו יש להבין הא דאמרינן בחולין (דף כ"ט ע"א) אלא דכ"ע מחצה על מחצה אינו כרוב וכי אתמר דרב ודרב כהנא לענין פסח אתמר הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב והתם, מ"ט דרב דכתיב איש איש כי יהי' טמא לנפש איש נדחה ואין צבור נדחין ופירש"י דכתיב איש איש כי יהיה טמא ידחה לשני ופלגא נהי דרובא לא מיקרי מיהו מכלל יחידין נפקי להו ולא מידחו עכ"ל, דלכאורה צריך ביאור אמאי בציר מפלגא לא נפקי להו מכלל יחידים ולפי מש"כ ניחא דכיון דמחצה נהי דאינו יכול לבטל מחצה השני אך גם הוא יש לו החשיבות דאינו מתבטל, ומשו"ה נפקי מכלל יחידים המועטים דבטלי ברובו:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה