תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אורח חיים · סימן כד
בע"ה מוצש"ק נח עת"ר רפ"ק סייני למע"כ ידידי הרב המאוה"ג כו' מהור"ר מנחם בראמזאהן שליט"א
מה שהקשה כת"ר במכתבו אלי. עלה דכתב התוספות יו"ט פ"ז מ"ח דסוטה בסוף ד"ה פרשת המלך כו' והא דקרי לה פרשת המלך ולא כן בשל כהן הגדול לפי שפרשת המלך מצוה מן התורה שנא' תקרא וגו' אבל קריאת כ"ג ביוה"כ אינה אלא תקנה ומנהג מאנשי כנה"ג עכ"ל התוי"ט. והקשה כת"ר שזהו דלא כמפורש ביומא (דף ה') א"ר יוחנן משום רשב"י מנין שאף מקרא פרשה מעכב ת"ל ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' אפי' דיבור מעכב. ולא עוד אלא שהתוי"ט סותר ד"ע ביומא רפ"ז וז"ל בא לו כ"ג לקרות פרשה דילפינן ממלואים כמ"ש הרב ברפ"ק ואמרי' בפ"ק (דף ה') מנין שאף מקרא פרשה מעכב כו' ואפי' אם נאמר דכונתו דפרשת המלך מפורש ממש. אבל קריאת כ"ג אינה מפורש בתורה אלא ילפינן ממלואים מ"מ הא דכתב אבל קריאת כ"ג ביוה"כ אינה אלא תקנה ומנהג מאנשי כה"ג דאימתי היו בבית שני והא תלמוד ערוך ממקרא מפורש שמעכב ודאי היה נוהג גם בבית ראשון עכ"ל כת"ר וראיתי בהגה' הרש"ש ז"ל בסוטה דף מ"א שכבר הקשה קושי' זו על התויו"ט:
והנה לענ"ד נראה לומר דהא אמרי' ביומא (דף ס"ח ע"ב) מדקתני באצטלית לבן ושלו מכלל דקריאה לאו עבודה היא וכן פסק הרמב"ם בפ"ג הל' ט' מהל' עבודת יוה"כ ואיך נאמר שמעכבת גם לדורות ואף דהגרלה ג"כ אינה עבודה ומעכבה כדפסק הרמב"ם שם הל' ג' היינו דבהגרלה הוה גזרת הכתוב דמעכבה כדאיתא ביומא דף ל"ט ע"ב שאני הכא דתנא ביה קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני. והא בין לר' יהודה בין לר' נחמיה ס"ל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ דאין סדרן מעכב כדאיתא בדף ס' ומדסדרן, לא מעכב עיקרן נמי לא מעכב כדאיתא בדף מ' ע"א. והא קריאה אם רצה קורא בבגדי לבן משלו ולא קאי חוקה, עלה משו"ה, לא מעכבה, וכן משמע מרמב"ם דלא מעכב דאל"כ היה לו לכתוב דמעכב כמו שכתב בהגרלה:
אלא דבירושלמי מסיק דאינו קורא בבגדי לבן משלו אלא או בבגדי לבן או בבגדי זהב. וגם לפי זה נלענ"ד בזה דקריאת הפרשה בכה"ג אינה מצוה שעל הצבור רק עליה דידי' רמיא דהא אמרינן שם ביומא דף ס"ח הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא. משמע דאין חובה על הצבור לשמוע הקריאה. אלא דהיא מצוה על הכה"ג לבד לקרות ופרשת המלך עיקרה כדי שישמעו כמש"כ למען ישמעו ואנשי כנה"ג תקנו קריאת התורה בצבור ובכלל זה גם קריאת הכה"ג שתהיה בצבור. ואפשר שזו היא כונת התוי"ט שכתב דקריאת הכה"ג אינה מהתורה. היינו הקריאה שתהא בצבור אינה מה"ת:
אחרי כתבי כל אלה בא לידי ספר גבורות ארי להגאון השאג"א ז"ל על יומא וראיתי שת"ל כונתי לדעתו בזה שקריאת כה"ג אינה חובה בציבור:
ידידו הדוש"ת חיים פישל החופ"ק הנ"ל: