אור ברסלב
תשובה שלמה - א חלק אורח חיים › סימן יט

תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אורח חיים · סימן יט

סימן יח

בע"ה יום ה' כ"ז תשרי תרס"ב לפ"ק

הראזאווא יע"א:

ליד"נ בש"ב הרב הגאון ר' אברהם חיים הלוי

קאצינעלנבויגין שליט"א אבד"ק

שווערזנא יע"א

מכתבו קבלתי ואשר כתב וז"ל לדעתי לא נכון הנוסח בתפלה זכה שאומרים בערב יוה"כ קודם כל נדרי ונאמר בו והנה אני מקבל עלי קדושת יום הכפורים ולהתענות בו כו' כי לאיזה צורך יאמרו זאת. כי אם יצטרך מי לאכול הלא צריך להתיר לו את נדרו. כי מה שאפשר לתקוני בהיתר מתקנינן. לכן טוב יותר שלא לאמר זאת עכ"ל כת"ר ולענ"ד נראה דאין הדבר כן דהא כתבו התוס' בשבועות (דף כ' ע"ב) ד"ה דכי לא נדר. דהא דנדרים חלין על דבר מצוה בביטול מצוה איירי כו' אבל אם נדר לקיים מצות כגון שאומר קונם שלא אוכל ביום הכפורים או שלא אוכל נבלות וטרפות לא חייל דאין איסור חל על איסור כו' עכ"ל. וכן כתב הר"ן ז"ל בפ"ג דשבועות בהלכות סימן אלף ק"ז ד"ה גרסינן בגמרא. והביא שכן היא גם דעת הרז"ה ז"ל. אלא שהר"ן כתב שם בשם אחרים שכיון שהנדרים חלים על דבר מצוה בביטול מצוה אף בקיום איסור לא תעשה חלים. והביא לזה ראיה מהירושלמי. ובאמת שכן ס"ל לרבים מהראשונים. אך גם לדידהו ניחא. דאיך נאמר דזה שאומרים והנה אני מקבל עלי קדושת יוה"כ כו' הוא נדר הא אין מתפיסין אלא בדבר הנדור והאומר הרי אני מקבל עלי איסור פלוני שאסור מן התורה ודאי שאין זה נדר כמבואר בשבועות (דף כ') ונדרים (דף י"ב) וביור"ד סי' ר"ה:

ובדברים האלה כתב הרא"ש ז"ל בפירושו לנדרים (דף ח' ע"א) אהא דאמר רב גידל אמר, רב האומר אשכים כו' נדר גדול כו' ופריך והלא מושבע ועומד הוא. וכתב הרא"ש ז"ל ואע"ג דתנן לקמן בפרק ב' שהנדרים חלין על דבר מצוה כדבר הרשות היינו בנדר גמור שמתפיס בדבר אסור כו' אבל נדר כי האי כו' וגמרינן משבועה דאינה חלה על דבר מצוה. א"נ הא דנדרים חלין על דבר מצוה היינו בטול מצוה כגון דאמר קונם ישיבת סוכה עלי. אבל אם אסר נבלה עליו בקונם לא חייל דאין איסור חל על איסור כו' עכ"ל. וא"כ חזינן דלתירוץ קמא דלא אסיק אדעתי' למימר דלא חייל וסבר דחייל כדעת הראשונים שהביא הר"ן שהנדרים חלין על כל המצות בין לבטל בין לקיים. ואעפ"כ כתב דצריך להתפיס בדבר הנדור והיכא דלא התפיס בדבר הנדור גם לדידהו לא הוה נדר גמור:

אלא דעיקר מה שאומרים והנה אני מקבל עלי כו' משום דצריכים לקבל תוספות יוה"כ כמבואר באו"ח סימן תר"ח ולרבים מהפוסקים כל זמן שלא קבל עליו בפירוש מותר לאכול ולשתות דקבלה בפה בעינן ולכן מקבלים תוספות יוה"כ באמירה זו. וזה ברור:

ידידו שב"ז הדוש"ת חיים פישל החופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

תשובה שלמה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה