אור ברסלב
תשובה שלמה - א חלק אורח חיים › סימן יב

תשובה שלמה - א· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק אורח חיים · סימן יב

סימן יא

להרב הגדול מהור"ר

מרדכי מאיר נ"י דרב דהארעסק ע"ד שאלתו מה שאירע בקהלתו שחנוני אחד טעה ומכר אלוין בתור מלח חמיץ. והניחו רבים האלוין בתבשיל ואסר כת"ר המאכלים מספק ועתה שאל מה משפט הכלים. הנה לפי מה שפירש"י ז"ל בכתובות (דף ע"ט ע"ב) ובע"ז (דף ל"ג ע"ב) מחפורת של צריף קרקע שחופרין משם צריף ובלע"ז אלום וכתב המתרגם שזהו האלוין. א"כ הוא מין עפר ואין בזה שום חמץ כלל. אלא אפי' אם נימא דאפשר דאינו האלום שפרש"י רק שיש בו חשש חמץ. מ"מ כיון שנפסל מאכילת כלב א"כ אין אוסר תערובותו והוה כדיו שנפל לתוך המאכל שפסק בחק יעקב בסי' תמ"ב ס"ק י"ט שבטל ברוב. דאין לומר כאן כיון שנתן לתוך המאכל אחשביה. דכיון דנתן שלא בכונה א"א לומר אחשביה. ואפילו אי לא היה נפסל מאכילת כלב ג"כ אין לאסור אף המאכל. כיון שדבר זה פוגם מאוד המאכל וליכא רק משהו. ואף שכתב הרמ"א בסי' תמ"ז סעיף י' דבמקום שיש מנהג אפי' משהו ונותן לטעם לפגם אסור. מ"מ כשפוגם כל כך עד שמפסיד המאכל יש להתיר ובגוף דין זה בנותן טעם לפגם בפסח כתב שם המגן אברהם בס"ק מ"א דבמקום שאין מנהג יש להורות דהמקיל לא הפסיד, ומכש"כ כאן דהוה רק חשש וספק שמא הוא חמץ. והוה ספק משהו ופגם. וראיתי בספר שו"ת יד אלעזר סי' ע"ד ובספר שו"ת מהריא"ז ענזיל ז"ל סי' מ"ד שכתבו בענין אם מלחו בשר באלוין, שאלוין הוא שני מינים אחד יש שחופרים בקרקע, ואחד שמבשלים ממי מעין כמו שמבשלים מלח. ושקלו וטרו שם בענין נותן טעם לפגם. ובכל אופן יש להתיר בין המאכל ובין הכלים בנד"ד:

חיים פישל עפשטיין.

תוכן העניינים

תשובה שלמה - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה