אור ברסלב
תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב) תקנת עזרא › פרק כה

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)· רבי עזרא אלטשולר

תקנת עזרא · פרק כה

פרק כד

והתוס' מתרצין שם במעילה שני תירוצים על קושיתם דלמה לא בטלה פרוטה של הקדש ברוב וז"ל, וצריך לומר דליכא אלא חד בכיס עכ"ל, פירוש דבכיס היה כל התערובות רק שנים וכשהוציא הראשון נשאר רק אחד בכיס, וכיון דמעיקרא לא היו רק שנים פשוט דלא שייך בטול בחד בחד והתירוץ הזה הוא ודאי פשוט ונכון, אלא שכל האחרונים הצ"ק והתפא"י במשניות והעין יצחק ועוד רבים הקשו דלשון וחכ"א עד שיוציא את כל הכיס משמע שיש עכ"פ עוד שנים בכיס אחר שהוציא את הראשונה, וכשאני לעצמי הנני חושב כי תירוץ זה של התוס' הוא האמיתי שהרי כבר הבאתי לשון התוספתא במעילה והירושלמי במס' דמאי דאיתא התם להדיא דחכ"א עד שיוציא את השניה, ומזה מבואר דכל הגהת הצ"ק בתוס' זה כנדפס בש"ס על הגליון אין לה מקום כלל בלי ספק, וגם בעיקר הדקדוק שדקדקו גדולי האחרונים מלשון עד שיוציא את כל הכיס לא הבינותי מה כל החרדה הזאת, אע"פ שיש סמך לדבריהם מכתובות (דף ח' ע"א) תוס' ד"ה שהכל ברא לכבודו בסופו ע"ש, מ"מ אין כאן דוחק כלום שהרי כבר מצינו כיוצא בזה ממש בעירובין (דף ל"ז ע"ב) עיי"ש, דאיתא התם ומודה ר"י באומר מעשר שיש לי בתוך ביתי יהיה מחולל על סלע חדשה שתעלה בידי שחילל וכו' היכי דמי אי דאיכא תרתי תלת היינו קמייתא אלא דליכא אלא חדא מאי תעלה, ומשני איידי דתני רישא תעלה תני סיפא נמי תעלה עכ"ל הגמ' שם [ועיין בכ"מ פ"ד מה' מעשר שני הט"ו בשם הר"י קורקוס ודו"ק שם היטב] וא"כ מכ"ש דאיכא למימר הכי במשנתינו דמעילה כאן דמיירי דליכא חד בכיס, ומאי דקאמר וחכ"א עד שיוציא את כל הכיס הוא איידי דסיפא דקתני ומודה ר"ע לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש וכו' עד שיוציא את כל הכיס, דסיפא ודאי גם ביש הרבה בכיס מיירי דהרי שם לא שייך בטול כלל לכן תני נמי רישא עד שיוציא את כל הכיס, דהרי איידי דקתני סיפא תני רישא ודאי אמרינן אף כששתי הבבות אינן אליבא דחד תנא אלא רישא תנא אחד וסיפא תנא אחר, וכן מוכח בעירובין (דף צ"ד ע"א) דאמר עליה דר"א והא מתוכה קאמר ומשני איידי דאמרי רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה, וכן איתא שם (דף י"ט) מר"מ לר"י וכן ביבמות (דף ס"א ע"א) משנינן איידי דבעי למיתני ר' יהודא אומר וכו' משו"ה קתני כהן, וה"נ משני הש"ס בכתובות (דף ס"ח ע"א) גבי יתומה שהשיאוה אמה ואחיה וכן שם (דף פ"ד ע"א) ובב"ב (דף נ"ט ע"א) גבי חלון המצרית ועוד בכמה דוכתי, וא"כ כיון דמצינו כיוצא בזה ממש בעירובין (דף ל"ז) דמשני דליכא אלא חד בכיס ומ"מ תני סיפא תעלה אגב רישא, מכ"ש דאיכא למימר כאן במעילה נמי איידי דקתני סיפא אליבא דר"ע עד שיוציא את כל הכיס תני רישא נמי אליבא דר"ע גופיה, ובפרט דכאן גם ברישא גופה בבבא דפרוטה בכיס זה הקדש נמי אפשר דמיירי שיש הרבה בכיס אם נימא דהתוס' ס"ל כהמרדכי דדבר שנולד האיסור בתערובות לא בטיל היכא שההיתר יכול להיות איסור כדהכא שהרי יכול הוא להקדיש גם הפרוטות של חולין כמו שנתבאר כבר לעיל בחלק א' בארוכה, ודאי דיש לומר איידי דתני עד שיוציא את כל הכיס משום פרוטה בכיס זה הקדש תני נמי לשון זה על נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו והדבר פשוט וברור לענ"ד, ואין זה ענין למש"כ התוס' בב"מ (דף ו' ע"ב) גבי קפץ אחד מן המנויים לתוכן דאין לומר דמיירי שלא היה רק עוד טלה אחד בדיר כיון דתנן לשון לתוכן דודאי לשון לתוכן לשון רבים הוא וגם דשם אין לומר איידי ופשוט:

אולם אע"פ שכאמור תירוץ זה של התוס' הוא נכון ופשוט ולא קשה שוב דלא ימעול מטעם בטול ברוב, מ"מ בבבא דפרוטה בכיס זה הקדש יש לי אכתי מקום עיון למה ימעול כשהוציא את הראשונה לא מטעם בטול רק מטעם אחר ויתבאר בפרק הבא, והנני מזכיר כאן הא דהביא בספר תולדות אדם דהגאון ר' זלמן זצ"ל הביא מהפסוק עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' וע"ש בתרגום הרי דעל שנים כתיב כולם:

תוכן העניינים

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה