אור ברסלב
תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב) תקנת עזרא › פרק יז

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)· רבי עזרא אלטשולר

תקנת עזרא · פרק יז

פרק טז

פירות הנושרין מכל הני מילי מעלייתא שכתבנו בפרקים הקודמים בענין ממונא דהקדש אי חשיב ממון לענין ביטול הוא, דיש כמה גוונא דאין להקדש דין ממון ואלה המה בקצרה, (א) היכא דההקדש בא ע"י אמירה לגבוה לחודא ולא נעשה עדיין שום קנין לגבוה ולא שייך עדיין לומר שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש, (ב) הקדש בזה"ז דליכא פסידא להקדש, (ג) הקדש שנתערב בחולין ביד הבעלים שהקדישוהו דמצו למיתשיל עליה, ודין זה העליתי בפרק הקודם בצ"ע, (ד) הקדש קדושה"ג יש מחלוקת בראשונים אם יש להם דין ממון אם לאו ונתבאר זה לעיל בפרק ט"ו, (ה) הקדש מ"מ אם אין בו שו"פ אין לו דין ממון ונתבאר זה יפה בפרק ט"ז הקודם:

וביבמות (דף פ"א ע"ב ודף פ"ב ע"א) קשקיל וטרי הש"ס בחתיכת חטאת שנתערבה בחולין למה אינה בטילה ברוב ע"ש. ולא קאמר שם דלא בטילה מטעם ממון גבוה וממונא לא בטיל, הנה להראשונים דס"ל דקדושת הגוף אין לו דין ממון בפשוטו ניחא דהרי חתיכת חטאת קדושת הגוף היא, ולהסוברים דגם קדוה"ג יש לו דין ממון יש לומר דכיון דבברייתא שם סתמא קתני משמע אפי' אם אין בחתיכת החטאת שוה פרוטה נמי אינה בטילה אה דבפחות משו"פ אין לה דין ממון, ומשו"ה הוצרך הש"ס לטעמים אחרים דהוה דבר שבמנין וכיוצא, אבל אינך הקדישות דשוו פרוטה דין ממון יש להם וכמו שנתבאר בארוכה, וכדמוכח בפסחים (דף כ"ט) דממון הקדש דמי לממון הדיוט. וכמש"כ התוס' בכתובות (דף למ"ד ע"ב) דלא כהש"ש שהבאתי לעיל דס"ל דגם קדושת דמים בכל גוונא אין לו דין ממון רק דין איסור, כמו שנתבאר כ"ז כבר בדברינו בפרקים הקודמים:

והא דתרומה עולה באחד ומאה אף דהוה ממונו של כהן, הוא משום דאין עיקר האיסור משום ממון חבירו דהרי גם תרומה שלו שם תרומה עלה וג"כ מדמעת כמו של חבירו, משו"ה לא דיינינן בזה דין ממון כמש"כ השמ"ק סוף ביצה דהיכא דהבעלים לא מעלין ולא מורידין בזה אין לדון רק דין איסור, ולכן נבלה של חבירו ג"כ בטילה ברוב היתר שלו כיון דאין האיסור משום הבעלים דגם נבלה שלו אסורה לו ואוסרת, ועיין לעיל פרק ה' שם הבאתי דמ"מ מחויב הוא לשלם סאה תרומה משום גזל השבט אפי' אם התרומה היא טמאה שהרי מ"מ יש לה שיווי להסיקה תחת תבשילו והוה. זה נהנה וזה חסר ע"ש, וכן אין להקשות ממע"ש דאפי' למ"ד ממון גבוה הוא ומ"מ בטיל שפיר ברוב באין לה מתירין כדאיתא בב"מ (דף נ"ג) דמע"ש נמי אין האיסור מצד ממון גבוה, ותדע שהרי כתב הלח"מ בפ"ו מה' חמץ דהא דמע"ש הוה ממון גבוה הוא רק דווקא בירושלים אבל בגבולין הוה ממונא של הדיוט עיין בתוס' קדושין (דף נ"ג) ובסנהדרין (דף קי"ב) ובבכורות (דף ט') והענין ארוך ורחב ואכמ"ל בו, ומ"מ הרי יש לו כל דין מע"ש ואוסרת ומבואר מזה שאין עיקר איסורה משום ממון גבוה, וגם למ"ד מע"ש ממון הדיוט הוא נמי אוסרת, משו"ה לא דיינינן בה לענין דין ביטול דין ממון:

ואין להקשות כיון שנתבאר דגם בהקדש הרי איכא הרבה אופנים שאין להם דין ממון ומ"מ יש בהם דין מעילה, וא"כ נימא דגם היכא דאיכא דין ממון גבוה נמי לא שייך לדון דין ממונא לא בטיל דמ"ש ממעשר ותרומה, דבאמת שני ושני דנבלה ותרומה ומע"ש עיקר איסורן אינו משום ממון כמו שנתבאר, משא"כ בהקדש דעיקר איסורו הוא משום ממון גבוה כדאיתא בב"ב (דף פ"ח) דמעילה מיקרי באמת גזל גבוה, רק לענין דין דממונא לא בטיל לא שייך בהני גוונא שנתבאר לעיל, דכיון דאין עליו חשיבות ממונא כל כך לכן אינו דומה לממון הדיוט דלא בטיל. אבל מ"מ גם בכל הנך גוונא הרי יש צד זכות להקדש ונהנה מממון גבוה, אלא דכיון דאינו ממון גמור כממון הדיוט לא שייך בהו לומר לא יהא כח הדיוט חמור מכת הקדש, אבל מ"מ עיקר מעילה הוא משום שנהנה מגבוה, ומשו"ה היכא דיש בו דין ממון גמור להקדש שפיר אינו בטיל ככל ממון דהדיוט, דכלל בידן דאיסור היוצא מצד ממון כמו איסור תחומין לא בטיל, וה"ה באיסור מעילה היוצא מצד ממון הקדש:

תוכן העניינים

תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה