תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב)· רבי עזרא אלטשולר
תקנת עזרא · פרק ג
בתוס' חדשים על משניות כאן תירץ על קושית התוס' שהקשו דלבטיל פרוטה של הקדש ברובא דחולין, דמתניתין כר' יהודא אתיא דס"ל מין במינו לא בטיל אפי' באלף דיליף מדם הפר ודם השעיר, והאי תירוצא נמי לאו כלום הוא באמת, דהא תינח לשיטת רש"י ביבמות (דף פ"ב ע"א) דס"ל דלר' יהודא גם יבש ביבש מין במינו אפי' באלף לא בטיל, והנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קצ"ג כתב שגם דעת הראב"ד הוא כן כדעת רש"י ועוד כתב בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סס"י ב ש נ"ג שגם דעת הר"ן הוא כן כדעת רש"י עיי"ש, אבל לשיטת התוס' ביבמות שם ובזבחים (דף ע"ג ע"א) ובמנחות (דף כ"ב ע"א) וכן דעת הריטב"א בחידושיו ליבמות שם ועיין בביאור הגר"א ז"ל ליו"ד ריש סי' ק"י שכתב שגם דעת הרמב"ם כן הוא כהתוס', דיבש ביבש גם ר"י מודה דאפי' מין במינו בטיל שפיר דמדם הפר ודם השעיר לא נוכל למילף רק לח בלח דכוותן, א"כ לשיטתם מקשו התוס' שפיר דלבטיל האי פרוטה של הקדש ברוב אפי' לר"י דמטבע במטבעות הרי יבש ביבש הוא, ואפי' להסוברים הנ"ל דלר"י גם יבש ביבש מין במינו לא בטיל, אכתי לא ניחא באמר פרוטה בכיס זה הקדש, לפמש"כ הלב אריה בחולין (דף ק"ח) דהיכא דלא ניכר האיסור גם לר"י מין במינו בטיל שפיר כמו לדידן בדבר שיש לו מתירין דהיכא דלא היה ניכר בטיל כמש"כ המרדכי ובאו"ח סי' ש"כ כידוע, אמת דעל בבא בפרוטה בכיס זה הקדש יש ליישב באופן אחר:
התוס' בב"מ (דף ו' ע"ב) ד"ה קפץ אחד מן המנוים לתוכן כולן פטורים כתבו וז"ל, תימה דלבטיל ברובא וליחייבו כולהו במעשר דהא דדבר שבמנין לא בטיל הוא מדרבנן וקבוע נמי לא שייך אלא בדבר שהאיסור וההיתר ניכרין ולא ידע מאיזה לקח כגון עשר חנויות בזה יש מחלוקת הראשונים עיין ש"ך יו"ד סי' ק"י סקי"ד] ואין לומר שלא נשאר בעדר רק אחד דלשון לתוכן לא משמע הכי עכ"ל, ונשארו בתימה בקושיא זאת וידוע בזה תירוץ השמ"ק בשם תלמידי הרא"ש דרוב אינו מכריע בתורת ודאי אלא דספק כזה התורה התירתו וא"כ אכתי עשירי ספק הוא ולאו כל הראשונים ס"ל הכי ואכמ"ל בזה, וכתב התפא"י במשניות בכורות פ"ט מ"ז לתרץ קושית התוס' ע"פ שיטת הר"ן נדרים, (דף נ"ב ע"א) דמין במינו באלף לא בטיל אפי' לרבנן דר"י אלא דלרבנן איסור והיתר מין שלא במינו נקרא לפי שזה איסור וזה היתר, אבל היכא ששניהם היתר גם לרבנן דר"י לא בטיל דילפינן מדם הפר ודם השעיר דג"כ שניהם היתר לענין זריקה, וא"כ מין במינו כזה לכו"ע מדאורייתא לא בטיל דהרי מקרא ילפינן לה, ובמנחות (דף כ"ג) איתא פלוגתא דאמוראי דרב חסדא סבר נבלה בטילה בשחוטה דבתר מבטל אזלינן וא"א לשחוטה המבטל שתעשה נבלה והו"ל שפיר מין בשאינו מינו. ושחוטה בנבלה אינה בטילה דהנבלה לכי תסרח תהא מותרת כשחוטה והו"ל מין במינו ולא בטיל, ור"ח ס"ל שם איפכא אמנם סתמא דש"ס בביצה (דף ל"ח ע"ב) ובבכורות (דף כ"ג ע"א) נקטה כרב חסדא ש"מ דהלכתא כרב חסדא, וא"כ לשיטת הר"ן בנדרים שזכרנו הדבר פשוט דכי אמרינן דמין במינו בשמא ובטעמא בטיל לרבנן דר"י היינו דוקא בנתערב איסור בהיתר אבל בנתערב היתר באיסור באופן שאפשר להאיסור להיות כהיתר אם יסרח גם לרבנן לא בטיל לרב חסדא, וקו"ח אם אפשר להאיסור להיות היתר בלי שיסרח ודאי דהוה מין במינו ואפי' לרבנן לא בטיל, וא"כ שם דכל הטלאים יכולים להיות היתר כשיעשר עליהם ממקום אחר ומצוה קעביד הו"ל מין במינו ואפי' לרבנן לא בטיל, והאריך והעלה דרב חסדא רק לענין טומאה קאמר דלר"י צריך שיהא המבטל דומה להבטל לעולם אבל לא לענין איסור דודאי לא ימתין עד שיסרח, ועכ"פ מיושב קושית התוס' בב"מ דלמה לא יתבטל הקופץ ברוב כיון דהתם יכול המבטל להיות כבטל גם בלי שיתקלקל המבטל זהו תוכן דבריו ע"ש שקצרתי:
והנה לוא היה לדבריו אלה מקום יותר נעים היה לתרץ בדבריו אלה קושית התוס' דמעילה כאן שהקשו דלבטיל פרוטה של הקדש ברוב דחולין, דהתם גבי מעשר אי נימא כהתפא"י הרי יהיה עכ"פ מהמשנה דקפץ אחד מן המנוים לתוכן תיובתא לר' חנינא דהא התם הבטל אינו יכול להיות כמבטל, כמש"כ התפא"י בעצמו בסוף דבריו דאפשר לשאול עליו לא שייך התם כיון דמעשר אינו בגדר נדר רק מצוה מה"ת כמו תרומה, וא"כ תמיהת התוס' בב"מ שם קיימת עכ"פ לר' חנינא, אבל כאן לענין מטבע הוה ניחא בין לרב חסדא ובין לר' חנינא, דהא הכא הוה ענין נדר שהקדיש את הפרוטה ותוכל הפרוטה המתבטלת להיות כבטל ע"י התרת נדרו ככל נדר דמצוה לאיתשולי עליה קודם שמסר ליד גזבר, ואפי' אם נימא דכיון דהפרישה וכמסירה ליד גזבר דמי לעצם ענין מצוה לשאול על הנדר וליכא תו מצוה לשאול עליה, מ"מ אפשר עוד להיות המתבטל כבטל ע"י חילול שיחלל פרוטה של הקדש זו אפרוטה אחרת ותצא היא לחולין, ולהיפך נמי הרי המבטל הן יכול להיות כהבטל דהרי הוא יכול להקדיש את כל הכיס, וא"כ שניהם יכולים להיות שוים בלי שום קלקול, וא"כ הוה ניחא קושית התוס' בין לרב חסדא בין לר' חנינא דמין במינו כזה אפי' לרבנן דר"י לא בטיל מה"ת דילפינן מדם הפר ומדם השעיר ולכן לא בטלה הפרוטה של הקדש לכו"ע, אבל לפי המבואר לעיל אין מקום לתרץ בזה לא קושית התוס' בב"מ לענין קפץ אחד מן המנוים. ולא קושית התוס' במעילה לענין הפרוטה, דגם פה וגם שם אזלי התוס' לשיטתם שהבאתי לעיל דיבש ביבש לא ילפינן כלל מדם הפר והשעיר ואדרבה אפי' ר"י מודה דמין במינו ביבש שפיר בטל, וא"כ אפי' נימא דרבנן מודו לר"י דמין במינו כששניהם איסור או שניהם היתר דלא בטילי היינו דוקא לח בלח ולא יבש ביבש, ומטבע וכן מעשר בהמה דיבש ביבש הוא ודאי דשפיר מקשו התוס' דליבטלו ברוב:
ודע דמדברי התוס' במנחות שם (דף כ"ג ע"ב) מבואר דס"ל דמחלוקת רב חסדא ור' חנינא לא רק לענין טומאה אלא גם לענין איסור פליגי ע"ש ותראה שכן הוא, ובזה מתורץ בפשיטות קושית הג"מ ר' ליב קאסוויץ שהביא הצל"ח בפסחים (דף ע"ו ע"ב) שהקשה לדברי התוס' בע"ז דגם בשניהם כחושים היכא דאסור במשה גם דיעבד אסור, א"כ אמאי נקט רב דינו באחד שמן הא רב גופיה ס"ל דמין במינו במשהו וא"כ אף בשניהם כחושים הדין כן ע"ש, ולהנ"ל א"ש די"ל דרב ס"ל דבתר מבטל אזלינן וא"כ נבלה בשחוטה הוה מין בשאינו מינו, ודלא כהרי"ף דס"ל דהאי דינא דרב תלוי באידך ע"ש. ואף דבחולין (דף ק') דקאמר רב כיון שנתן טעם בחתיכה וכו' מבואר דס"ל דנבלה בשחוטה הוי מין במינו, מ"מ אין זה תימה אי רב מצייר בע"ז שם באחד שמן כי היכי דמצי דינו למנקט אליבא דכו"ע ודו"ק, אבל אמת דהרבה ראשונים ס"ל דפלוגתא דרב חסדא ור"ח רק לענין טומאה היא ואכמ"ל:
ובמל"מ פ"ז מה' מעילה ה"ז רוצה להביא ראיה דמטבע אינה בטילה מה"ת מיומא (דף נ"ה) דאמרינן שם דטעמא דר"י דס"ל שלא היו שופרות לקני חובה משום חטאת שמתו בעליה ודאי דהולכות לים המלח, ונמצאו מעורבות עם הכשירות ופוסלות אותם מפני התערובות, ואם איתא דמטבע יש לה ביטול אמאי פוסלות אותן ליבטלו ברוב, ואח"כ דחי לה דאפשר דהתם רק מדרבנן לא בטלה משום דהוה דבר שבמנין אבל מדאורייתא בטלה שפיר עכ"ד, וכתב עליו בהגהות עמק המלך שם וז"ל עיקר ראייתו תמוה דהרי התם לר' יהודא קאי ור"י הא ס"ל במנחות (דף כ"ב) ובזבחים דף צ"ז) דמין במינו לא בטיל עכ"ל, וגם על הגאון הזה יש לתמוה על תמיהתו דהרי ראיית המל"מ נכונה לפ"מ שכתבו התוס' בשלשה מקומות ואחד מהם שם במנחות במקומו דרק לח בלח ס"ל לר"י דמין במינו לא בטיל משום דדמי לדם הפר והשעיר אבל ביבש כמטבע שפיר בטיל, גם לפמ"ש לעיל בשם הלב אריה דבלא היה האיסור ניכר מעולם מודה ר"י דמין במינו בטיל, תשאר הקושיא גם להסוברים דדברי ר"י הם גם ביבש ביבש: