אור ברסלב
תפארת שמואל (מיאנישפאלי) יו"ד הלכות שמחות › שאלה מה

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי

יו"ד הלכות שמחות · שאלה מה

שאלה מד

שו"ב אי שרי לו לשחוט בתוך ימי אבילותו. ודין מי שמת לו ח"ו קרוב ולא ידע עד שבא למקום שמת שם המת. והיה במקום רחוק יותר ממהלך י' פרסאות. אך הוא במקום שיש שם מסילת הברזל שנתחדש בזמנינו שהי' יכול לבוא לכאן במהירות ביום א'. מה דינו לענין אם יכול למנות עם שאר האבילים ז' ול' או מונה לעצמו מיום שבא. כדין אם היה במקום רחוק:

תשובה

א לענין דין השו"ב. הוא מבואר באחרונים. והוא בתשו' שבו"י ח"א סי' פ"ו ובספר עיקרי הד"ט ח"ב סי' ל"ו אות כ"ה ובספר זכור לאברהם ח"ג אות מ' ה' אבל או"ק כ"ב. ובס' חכ"א בקונטרס מצבת משה אות ז' ובכלל ק"ן סעיף י"ב ובס' תורת זבח סי' ג' ס"ד. ומכולם מבואר דבמקום צורך שבת וכיוצא לצורך הצבור שצריכין לבשר שרי לו לשחוט אפי' תוך ג' ימים (חוץ מיום הראשון יש להחמיר) ואם אין לו סכין מתוקן יכול להשחיזו. עיין בדבריהם מבואר הוא יפה ואין להאריך בזה יותר:

ב ולענין דין הי' במקום רחוק והי' יכול לבוא עם מסילת הברזל. נראה לי דאף שבש"ע יו"ד (סי' שע"ה ס"ח) נזכר השיעור של מקום קרוב. דהוא בשיעור מהלך י' פרסאות עיי"ש. מסתבר לי דזהו דוקא במקום שאין שם סוסים בזה שיערו בשיעור זה. שהוא שיעור מהלך אדם בינוני ביום א' ברגליו. אבל אם הוא במקום שהי' אפשר לו לבוא עם סוסים או במקום שיש שם דרך מסילת הברזל (אייזין באהן) שעמהם אפשר לבוא ביום א' מהלך כמה וכמה פרסאות יותר כידוע. בזה אין השיעור בי' פרסאות. רק השיעור הוא כל שהי' אפשר לו לבוא ביום א' עם הסוסים או עם האייזין באהן. אינו מונה לעצמו אפי' בא ביום השביעי אם מצא מנחמים אצל גדול הבית (דהיינו שנוהגים קצת אבילות) מונה עמהם כדין הי' במקום קרוב המבואר שם ביו"ד (בסי' הנ"ל) ומנא לי דבר זה. הוא דהכי מסתבר דזיל בתר טעמא. דהא בברייתא כ' סתם בא ממקום קרוב מונה עמהם. ממקום רחוק מונה לעצמו. ופירשו הגאונים (הובא באשר"י פ' אלו מגלחין סי' ל"ח) כמה מקום קרוב עשרה פרסי סוגיא דחד יומא. כיון דאי שמע הוי מטי הכא בחד יומא כמאן דאיתא בהדי' דמי יעו"ש א"כ הרי דעיקר הטעם הוי משום דהי' מצי לבוא לכאן ביום א'. א"כ מה לי שהי' יכול לבוא ברגליו או שהי' יכול לבוא עם הסוסים וכיוצא. סוף סוף כל שהי' יכול לבוא לכאן ביום א'. נחשב מקום קרוב. ושיעור דעשרה פרסי הוא במקום שא"א לו לבוא לכאן רק ברגליו. דאז הוא סוגיא דחד יומא ברגליו אבל במקום דהי' יכול לבוא ע"י סוסים וכיוצא. ודאי הוי השיעור הרבה יותר אלא דהם לא נחתו לפרש השיעור. רק במה דהוי שיעור קצוב תמיד לכל הפחות בכל גוונא דבשיעור י' פרסאות לעולם הוי מקום קרוב. מאחר דכל אדם יכול לבוא בשיעור זה בחד יומא אפי' מי שאין לו סוסים וכיוצא. ומה דהוי אפשר להיות ג"כ נקרא מקום קרוב אף ביותר משיעור י' פרסאות בזה לא נחתו לפרש מאחר דא"א ליתן בזה שיעור קצוב דהא הכל לפי מרוצת הסוסים וכיוצא. כל דהי' יכול לבוא ביום א' חשוב מקום קרוב. ואין לומר דחז"ל השוו בזה מדותיהם לשער תמיד רק בזה השיעור די' פרסאות. משום לא פלוג. או משום שלא ליתן הדבר לשיעורין ז"א. דאמאי נימא כן להחמיר באבילות במה דלא ראינו מפורש כן להדיא בדבריהם. דכל כה"ג לא הוי להו למיסתם. והוכחה גלוי' מצאתי לזה דוגמתו מפורש בהלכתא גבירתא מס' פסחים (והוא במשניות הנדפסים עם פי' תפארת ישראל) לענין דין דרך רחוקה של חיוב פסח שני שהשיעור הוא אם הי' בינו ובין ירושלים ט"ו מיל דאז אינו יכול להגיע לירושלים אחר חצות בשחיטת הפסח כשיהלך ברגליו בנחת. וכתב שם וז"ל וכשנזכה לעשות הפסח אי"ה בזמנינו שהמציאו התחבולה לילך מהר ע"י שבילי ברזל (אייזין באהן) ויהי' שם ג"כ אייזין באהן. אזי יהי' דין דרך רחוקה משונה ממה שקבע במשנה עכ"ל. והנה הן אמת דשם לא כוון יפה והוא עצמו חזר בי'. דכתב בהשמטה וז"ל עתה הדרנא בי שנזכרתי בגמרא פסחים (צ"ד א') ת"ר הי' עומד חוץ למודיעים. ויכול ליכנס בסוסים ופרדים יכול יהא חייב ת"ל ובדרך לא הי' עכ"ל. אכן לענין נ"ד נראה לי דמשם גופי' ראי'. דהא חזינן דהי' ס"ד דש"ס לומר דמאחר שהוא יכול להגיע לירושלים ע"י סוסים ופרדים אף שאינו יכול להגיע בהילוך ברגליו. לא יהי' נחשב דרך רחוקה. אלא דמשום מיעוטא דקרא ובדרך לא הי' ילפי' למעט אפי' בכה"ג נמי אינו חייב. ובעל הלכתא גבירתא הנ"ל. טרם נודע לו ממימרא דש"ס הנ"ל. הי' מסתבר לו מן הסברא לומר כן. דהשיעור שנתנו במשנה לענין דרך רחוקה לא נאמרה במקום דאיכא סוסים ופרדים (או אייזן באהן). דכיון דהוא יכול לבוא על ידם במרוצה טפי ויכול להגיע לירושלים אף אם הוא במקום רחוק מזה השיעור שנתנו במשנה. ודאי אין לשער בזה בשיעור המשנה. אלא דהדר בו מחמת מימרת הש"ס הנ"ל. דמפורש להדיא להיפך מחמת דרשת מיעוט הקרא. א"כ לענין נ"ד דליכא קרא למעט ולא מצינו מפורש להיפך לא בש"ס ולא בדברי הגאונים והפוסקים שפיר יש לנו ליזל בזה בתר הסברא. דסוסים ופרדים (ואייזין באהן) מועיל לשנות השיעור. לחשוב מקום קרוב אפילו ביותר משיעור י' פרסאות כל שהי' יכול לבוא ביום א'. כן נראה לענ"ד בזה מסברא. וצ"ע. בלע המות לנצח ומחה ה' וגו' דמעה מעל כל פנים:

תם ונשלם חלק יו"ד

תוכן העניינים

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה