תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
יו"ד הלכות שמחות · שאלה מג
אם היאר צייט הוא ביום המיתה או ביום הקבורה:
תשובה
א ביו"ד סי' ת"ב כ' דמתענין ביום המיתה ולא ביום הקבורה. ועיי"ש בט"ז ובש"ך שהשיגו שניהם על תשובת מ"ב דיצא לחלק בין שנה ראשונה לשאר שנים. והשיגו עליו בדברים נכונים והעלו דאין חילוק אלא אף בשנה ראשונה. לעולם זמן היאר צייט הוא רק ביום המיתה ולא ביום הקבורה. והנה הש"ך מסיק שם דאם אירע דיום המיתה מרוחק מיום הקבורה ג' או ד' ימים או יותר אז יש להתענות בשנה ראשונה ביום הקבורה כדי שיעשה היא"צ בתשלום האבילות. אבל מי שמת אביו ונקבר ביום שלאחריו יש להתענות ביום המיתה אף בשנה ראשונה יעו"ש. אבל דעת הט"ז שם נראה דס"ל דאין חילוק כלל ובשום גוונא לא יעשה היא"צ אף בשנה ראשונה כ"א ביום המיתה יעו"ש. ועיין באה"ט ס"ק י"א מסידור לשונו שהעתיק דעת הט"ז במסקנא נראה דדעתו עיקר כהט"ז ולא כהש"ך. גם בבאה"ט באו"ח סי' קל"ב סוף סק"ה כ' בסתם וז"ל היא"צ הוא לעולם יום המיתה ולא יום הקבורה אף שנתעכב הקבורה ימים רבים ואפי' בשנה ראשונה עכ"ל יעו"ש והוא כדעת הט"ז ולא כהש"ך. וכן ראיתי שהעלה כן הרב בתשו' כנסת יחזקאל (סי' מ"ד) וז"ל יא"צ נמנו וגמרו כל האחרונים שלעולם הוא ביום מיתה אף בשנה ראשונה וכו'. והש"ך מחלק בין הרבה ימים ליום א' ואיני מבין דבריו וכו' ולענ"ד לענין קדיש ותענית פשיטא יום המיתה. אם הטעם משום איתרע מזלא או משום שהדין על המת. ומה שקשה להם דלא נשלמו ימי אבילות יב"ח תמהני פה קדוש יאמר זאת הא כבר פסק מלומר קדיש אחר י"א חדשים. וכן התענית אין שייך לאבילות וכן שינוי מקום חומרא בעלמא. ואם בעל נפש הוא שרוצה לקיים שאר דברים כגון לילך על הסעודה וכדומה יב"ח שלימים מיום הקבורה הרשות בידו אמנם לענין קדיש ותענית אין שום חילוק רק לעולם יום המיתה וכו' אף שנתעכב הקבורה ימים רבים. כן אני נוהג לפסוק הלכה למעשה עכ"ל. וראיתי להרב מטה אפרים דיני קדיש יתום (שער ג' ס"ה) שהעתיק בפנים להלכה כדעת הש"ך דבנתרחק ג' או ד' ימים יש לעשות היא"צ בשנה ראשונה ביום הקבורה יעו"ש. ותימא לי הלא הוא עצמו באלף למטה הביא דברי הכנסת יחזקאל שחולק על הש"ך. א"כ למה לא קבע הלכה כוותי' בפנים כי מאחר שהוא אחרון וחלק על הש"ך בדברים נכונים. יותר יש לקבוע ההלכה כוותי'. בפרט שגם הט"ז ס"ל נמי כן. והבאה"ט פסק נמי כוותי' כמו שביארנו. גם הרב זכור לאברהם (ה' אבל אות י') שפסק נמי כהש"ך. נראה דנעלם ממנו דברי תשו' כנסת יחזקאל. מדלא הביאו ולא זכרו כלל לכן אני אומר דאילו הוי חזי לדבריו. הי' מכריע כדבריו ולא כהש"ך מטעם שכתבתי. סוף דבר לענין הלכה נראה לנהוג דהעיקר דלעולם בשום גוונא אין חילוק לענין הקדיש והתענית והדלקת הנרות בביהכ"נ ושאר דברים הנהוגים ביום היא"צ כולם יש לעשות דווקא ביום המיתה אף בשנה ראשונה אף בנתרחק יום הקבורה מיום המיתה ימים טובא ואף לענין שינוי מקום יש לעמוד על מקומו מיום היא"צ מיום המיתה רק לענין הליכה על סעודה יש להחמיר עד כלות יב"ח מיום הקבורה וכדעת כנסת יחזקאל הנ"ל וכאמור: