תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
יו"ד הלכות שמחות · שאלה מב
במי שנפטרו אבותיו בר מינן ביום שבת או יו"ט. אי יאמר הכן קדיש בשבת או יו"ט קודם הקבורה או לא:
תשובה
א ידוע דהוא מחלוקת אחרונים ז"ל. דהרב ט"ז (ביו"ד סי' שע"ו ססק"ד) והרב שבו"י ח"א סי' ח והרב בל"י סי' שע"ו סק"ה והרב ברכי יוסף יו"ד סי' שמ"א אות י"ב והרב זכור לאברהם (ח"ב ה' אבל אות ק') והרב פמ"ג באו"ח סי' ע"א (מש"ז סק"ב) כולהו הנהו רבנן בחדא שיטה קיימי דיאמר הבן קדיש בשבת ויו"ט קודם הקבורה יעו"ש. והרב נה"ך ביו"ד שם סי' שע"ו והרב עבוה"ג בתשובה סי' ס"ב והרב לחה"פ בקונט"א סי' שע"ו ס"ל דאין לומר כלל קדיש קודם הקבורה. ונראה לענין הלכה למעשה דלא מיבעיא במקום דאיכא מנהגא לומר קדיש. או אם כבר הורה המורה פשיטא דאין למחות בידם. וכמ"ש גם הרב מטה אפרים בדיני קדיש יתום שער א' דין ו' יעו"ש. אך גם במקום דלא ידוע שם שום קביעות מנהג בזה והשואל בא לשאול. יש להורות לו דיאמר קדיש עכ"פ במקום שאין גוזל שאר אבלים (כדברי המש"ז באו"ח שם יעו"ש). דנראה עיקר בזה כהנך דיעות הנ"ל דסברי להצריך לומר קדיש גם קודם הקבורה. חדא דאינהו רבים ובתראי נינהו לגבי הנך דיעות דס"ל שלא לומר. ועוד דדבריהם יותר נראין כי כל עיקר טעם הנה"ך והעבוה"ג והלחה"פ. הוא משום דס"ל דעיקר אמירת הקדיש של האבל הוא להציל את הנפטר מענשו של גיהנם כמעשה המבואר במדרש. ודיני של גיהנם ליתא עד אחר הקבורה יעויין שם בדבריהם וטעם זה דחהו יפה הרב בל"י שם וז"ל ומה שכ' מפני שאין בו דין גיהנם כ"ז שלא נקבר קשה א"כ לא יאמרו קדיש בשבת ויו"ט כלל דהא אין בו דין גיהנם א"ו דיש טעם אחר ולכן אומרים קדיש בשבת ה"ה כאן. ועוד הא כ' בי"נ הקדיש הזה אינו תפילה שיתפלל הבן על האב לפני ה' שיעלהו משאול מטה. אלא זכות ומצוה הוא למת כשבנו מקדש השם ברבים. והקהל יענה אחריו אמן. וה"ה שאר מצות וזכיות שעושה הבן אחר מיתת אביו הוא כפרה לנפש האב עכ"ל. וזה יכול לעשות משום כבוד אב ואם להיות כפרה לנפש אפי' קודם קבורה עכ"ל הבל"י לענינינו ודבריו נכונים מאוד. גם הרב שבו"י שם כ' דברים נכונים לדחות טעם זה וז"ל ובאמת אין זו השגה כלל על הט"ז דאע"פ שאין בו דין גיהנם. מ"מ כיון שהוא כבר מת מוטל לפנינו. והוא מעותד ומוכן לדין גיהנם ואיתא בש"ס (סנהדרין מ"ד ב') א"ר אליעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה וכו' וכן הוא במדרשים דיש להקדים תפלה לצרה. וא"כ שפיר י"ל קדיש תחילה. כמת שנקבר בתוך היו"ט שאומרין קדיש עכ"ל ועוד הא העבוה"ג עצמו שם מביא מהזוהר הק' פ' ויקהל שכ' וז"ל וכו' הרי קמן שאדם נידון קודם שיובל לקבר ממילא היה נראה שיש מקום לומר קדיש קודם הקבורה כדי להצילו מאותם הדינים שהם קודם הקבורה וכו' יעו"ש הרי דהעבוה"ג עצמו הודה שיש מקום לאמירת הקדיש קודם הקבורה. ומה שדחה אח"כ דעיקר אמירת הקדיש הוא בשביל הצלת דין גיהנם שהוא אחר הקבורה אין זה דיחוי כלל. דמסתבר שמ"מ מועיל יפה לנפש האב הזכות שעושה הבן קודם הקבורה. להגין עליו גם מפני הדינים העוברים עלו גם קודם הקבורה. וממילא כיון שזכות אמירת הקדיש מועיל להצילו מדינה של גיהנם כן ה"נ הוא מועיל גם על הדינים העוברים עליו מתחילה ואף שבחול אין נוהגין כן כיון שהוא טרוד באנינות ובעסק קבורת המת. מיהו בשבת ויו"ט שפיר יש מקום לנהוג כן. גם בברכי יוסף יו"ד סי' שע"ו בשיורי ברכה שם אות ח' וט' כ' בשם רבינו האר"י זצ"ל דהקדיש מועיל ג"כ להעלות נשמתו אף במקום שאין בו דין גיהנם. ומה"ט כ' שם דנראה לו שיאמר קדיש כל הי"ב חודש אלא מפני ההמון יפחות שבוע א'. וגם כ' שם דלפ"ד רבינו האר"י ז"ל האמור יש לומר קדיש גם בשבתות וימים טובים וכן נוהגין יעו"ש. א"כ לפ"ז יש לומר שפיר דגם קודם הקבורה אף שעדיין אין בו דין גיהנם מ"מ שייך לומר קדיש לתיקון ועילוי הנשמה בצד מה. איברא שהשבו"י שם כ' שלא ראה נוהגין כן יעו"ש. אכן הא הבל"י כ' שם שראה בכמה קהילות קדושות ומדינות שנוהגין כהט"ז וכ' שם שכן הורה אחיו הגאון מוה' יעקב וכן פסק גם הוא כ"פ יעו"ש. ע"כ מכל האמור אני רואה בזה דהעיקר לנהוג בזה למעשה כדעת המורים הנ"ל דס"ל שיאמר קדיש בשבת ויו"ט קודם הקבורה. אכן מפני דעת החולקים יש להכריע דדווקא במקום שאינו גוזל שאר האבלים כמ"ש המש"ז באו"ח שם כן נלענ"ד בזה למעשה: