תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
חושן משפט הלכות חזקות · שאלה נד
(גם זה השמטה מחבורינו חלק ב')
בדין נאבד הכרס בלא בדיקה יפה בנסרך לטרפש הכבד:
תשובה
א כבר הארכנו בזה בתשובתנו (חלק ב') שכל שלא נבדקה בדיקה ברורה שאין להסתפק בה יש לאסור אף בהפ"מ. והנה פה אוסיף דשוב אחר כותבי דברי תשובתינו הנ"ל מצאתי לה"ר חיים כהן סי' י"א הביא שם בשם תשו' פמ"א שכ' להטריף אם עירוי הפרש ולא בדקו אחר המחט. ובלא בדיקה בכל חדרי הבטן א"א להכשיר וכל מי שאינו נוהג כן מאכיל טריפות לישראל. ומטעם כיון שהעיד רמ"א שבדוק ומנוסה למצוא שם מחטים והוי כמו רוב המצוי יותר מסירכות הריאה. ואם לפעמים במיעוטא דמיעוטא דלא נמצא מחט תלינן שהוא בפרש ואם אין בודקין בפרש בכל חדרי הבטן הוא טריפה גמורה ע"כ תוכן דברי הפמ"א שהביא שם. וא"כ כ"ש וכ"ש בלא נבדקה יפה בגוף עור הביה"כ מעל"ע פשיטא דטריפה ואף הר"ח כהן שחולק עליו הוא משום דדעתו להקל אף בנמצא המחט בפרש כ"ז שלא תחוב המחט יעו"ש. אבל בכה"ג שאפשר שאם היו בודקין היטב היו מוצאין מחט תחוב בגוף עור הביה"כ או שביל ממחט או נקב וכדומה. גם הר"ח כהן יודה לאסור. והרי מבואר מדברי הפמ"א דהמיעוט הזה שלא נמצא מחט כלל הוא מיעוט דמיעוט והוא כדברינו בתשובתינו חלק ב' יעו"ש. לכן נראה לי עיקר כמו שכתבנו שם להחמיר בזה אף בהפ"מ (אא"כ כשהי' הסירכא קלה וקלישא מאד אז בכה"ג כתבנו בחבורנו ח"ב להכשיר בהפ"מ אם נאבד בלא בדיקה ומטעם שבארנו שם עי"ש שכתבנו להוכיח כן בטעמים נכוחים ואין להאריך יותר):
משום דבר בעתו מה טוב ומשום שיהי' חבורנו זה נעוץ תחילתו בסופו וסופו בתחילתו. אסיים את ספרי בענינא דסיום ובענינא דמחברים ומחדשים חידושי תורה שדברנו בו בפתיחה: