תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
חושן משפט הלכות חזקות · שאלה נג
פרה מעוברת שנדרסה אם אסור הולד שילדה אח"כ אם לא:
תשובה
א עיין ט"ז יו"ד סוף סי' ע"ט בשם הגאון מוה' פייבוש ז"ל שכ' דצ"ע להתיר הולד משום שמא יזיק טיפת הארס גם לולד יעו"ש. והסכים כן לאסור מה"ט בשו"ת שבו"י ח"א סי' נ"ד עי"ש. והנה בשו"ת גאונים בתראי סי' ס"ח הוכיח להתיר כדי לתרץ קושיית המהרש"א על התוס' (חולין כ"ח) ד"ה אתיא. יעו"ש דא"ש דברי התוס' ול"ק קושיית מהרש"א ז"ל וכו' די"ל דלענין חשש דרוסה לא חיישי' משום דאוקמא אותה על חזקה שנתבררה דהא מבטן עכ"פ לא היתה דרוסה. וכו'. ומש"ה הוכרחו התוס' לומר דיש שום חולי וכו'. אך אם נאמר כי כשהבהמה נדרסת אז גם להולד מזיק הארס ומשכחת דרוסה מבטן הדרא קושית מהרש"א ז"ל לדוכתי' וכו' ומבואר מדברי תוס' אלו דס"ל דמאי שהיא נדרסת אין מזיק לולדה והולד כשר ע"כ לשון תשו' גאונים בתראי בקיצור:
ב ולענ"ד נראה אדרבא. חדא דהא כ' מהרש"א שם דבקצת נוסחאות התוס' ליתא כלל דברים אלו והוא רק גליון נוסף יעו"ש. וא"כ אין להעמיד יסוד על דברי התוס' אלו. ועוד הא אפשר לתרץ דברי התוס' מקושיית מהרש"א שם אף אם נימא דטיפת הארס מזיק גם לולד. והיינו די"ל דמש"ה לא כתבו התוס' דיש לחוש לדרוסה גופי'. דהא שפיר משכחת לה דיכול לאכול בשר ולא יהי' חשש דרוסה כגון שסגרו אותה ושמרו אותה מדרוסה יב"ח דאז כבר יצאה מחשש דרוסה. לא מבטן ולא מאחר לידה. מש"ה הוכרחו התוס' לומר משום שיש חולי המאדים. כן נלע"ד. ושוב מצאתי שכ"כ להדיא הרב בס' מים קדושים לתרץ כן דברי התוס' מקושית מהרש"א הנ"ל יעו"ש ונהניתי וראיתי שם שכ' עוד תירוץ ליישב דברי התוס' מקושית מהרש"א יעו"ש. וא"כ לפ"ז בטל לגמרי הוכחת הרב הגאון בשו"ת גאונים בתראי הנ"ל. מאחר דדברי התוס' נכונים ומתורצים מקושית מהרש"א בלא"ה:
ג וא"כ כשבאנו לזה. אדרבא הא מקושיתו של המהרש"א ז"ל. מוכח דהרב המהרש"א ז"ל ס"ל דטיפת הארס של דרוסה מזיק גם לולד ומשכחת דרוסה מבטן. דאל"כ לק"מ קושיתו כמ"ש בתשו' גאוני בתראי הנ"ל ומתוס' גופי' לא מוכח להיפך. כיון דיש לתרץ דבריהם מקו' מהרש"א בדרכים שבס' מים קדושים הנ"ל. והילכך נראה לי לדינא להסכים עם דעת הגאון מו"ה פייבו"ש ז"ל והשבו"י שכתבו דטיפה של הארס מדרוסה יכול להזיק גם לולד:
ד ונראה לי עני להביא עוד סמך לזה מסוגיא דגמרא ערכין (ז' ע"א) דאיתא שם למימרא דהיא קדמה וכו' והא קיי"ל הולד מיית ברישא וכו' ה"מ לגבי מיתה איידי דולד זוטר חיותי' עיילה טיפה דמה"מ ומחתך להו לסימנין וכו' ע"כ יעו"ש. ואע"ג דאין הנושאים דומים לגמרי מ"מ נראה דהוי עכ"פ סמך לזה דכמו דטיפת מה"מ עייל לולד. אפשר דכן ה"נ טיפת הארס של דרוסה עייל גם לולד וכמו דהתם אמרי' דהואיל דולד זוטר חיותי' הוא מיית ברישא כן ה"נ כיון דהארס של הדורס מזיק להאם מכ"ש דהוא מזיק להולד דזוטר חיותי' וכבר הערנו בזה בתשובתינו ח"ב ודעתנו הקלושה שם לאסור הולד של נשיכת נחש משום שמא עייל טיפת ארס של הנחש גם לולד מכח כש"כ דולד של דרוסה. מיהו בולד של דרוסה לא החלטנו שם לאסור יעו"ש מיהו עכשיו דנתחדש לנו סברות הנ"ל נראה עיקר לאסור גם בולד של דרוסה. וד"ת עניים במקום זה. ועשירים במקום אחר. הנלענ"ד כתבתי: