תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי
הלכות בשר בחלב · שאלה יב
בא מעשה לידי שהי' נשפך מקדירה של בשר עד סמוך לקדירה של חלב והיה ספק אם בא הקילוח תחת הקדירה ונגע אליו בתחתיתו או שמא לא הגיע אל תחת הקדירה כלום והי' באופן דאף אם הגיע מעט תחת הקדירה יש בודאי ס' במה שבתוך הקדירה נגדו. והקדירה הוא כלי גדולה שדרכו להשתמש בשפע והתרתי את הקדירה ג"כ לאחר מעל"ע:
תשובה
א דע כי בתשובתינו (ח"ג הלכות בשר בחלב) הוכחנו להתיר את הקדירה בנפל עלי' טיפה כנגד הרוטב ויש ס' במה שבתוכו נגד הטיפה אם הוא כלי שדרכו להשתמש בשפע עיי"ש. אמנם כן יש להעיר בהאי דינא אם נזחל מקדירה חלב רותח ע"ג כירה צוננת ונזחל מעט תחת שולי הקדירה רותחת של בשר העומדת ג"כ על הכירה צוננת ויש ס' בקדירה נגד חלב המועט שתחת שולי הקדירה אם יש להתיר גם בזה את הקדירה כדין איסור מועט בכלי שדרכו בשפע בטיפה נגד הרוטב. ולכאורה נראה לומר דדבר זה תלייא בפלוגתא בין דעת הרמ"א והמנח"י. דלדעת הרמ"א בסי' צ"ב דס"ל דגם בפחות מס' כה"ג מותר התבשיל והקדירה אסורה. משום דמה שנשפך על הכירה צוננת לא הוי רק כלי שני ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת והתבשיל מותר דתתאה גבר יעו"ש. א"כ לדידי' אין מקום בזה להתיר את הקדירה אף ביש ס' במה שבתוכו נגד הקילוח מועט ואף בכלי שדרכו בשפע דעד כאן כתבנו בתשובתינו דיש להקל להתיר הקדירה בטיפה נגד הרוטב. היינו משום הסברא דנגד הרוטב הוי כנפל לתבשיל ורק משום ספק שמא לא פעפוע כולו לפנים יעו"ש. משא"כ בזה דכשנזחל תחת שולי הקדירה הוי מה שנזחל תתאה והקדירה מחשיב עילאה. כדמשמע מהש"ך (סי' צ"ב ס"ק ל"ו) וכ"כ להדיא החו"ד סי' צ"ב ביאורים סוף ס"ק כ"ד יעו"ש ואמרינן תתאה גבר ובודאי לא נכנס כלום לתבשיל. וא"כ ל"ד כלל לטיפה נגד הרוטב ולא שייך כאן האי סברא הנ"ל להתיר הקדירה. אבל לפ"ד המנח"י (כלל נ"ו סס"ק כ"א) דס"ל בכה"ג לאסור התבשיל בפחות מס' דס"ל דאע"ג דהחלב שתחת הקדירה חשוב תתאה והקדירה עילאה מ"מ מאחר דגם החלב שתחת הקדירה אינו צונן ממש רק כלי שני הילכך אע"ג דכל כ"ש בעלמא אינו אוסר מ"מ הכא כיון שהקדירה ג"כ רותח אמרינן דמתבשל בקל אפי' ע"י כלי שני יעו"ש במנח"י. א"כ לדידי' ממילא גם כאן נצמח קולא להתיר הקדירה היכא שיש בתבשיל ס' נגד המעט חלב שתחת שולי הקדירה דכיון דלא אמרינן בזה תתאה גבר להתיר התבשיל בפחות מס' ממילא ביש ס' דינו שוה ממש לכל דין טיפה נגד הרוטב. דמשום ספק שמא נכנס כולו לתבשיל יש לסמוך בזה להתיר הקדירה באיסור מועט בכלי שדרכו בשפע כמו שכתבנו בתשובתינו שם יעו"ש:
ב ומעתה דנימא דהדבר תלייא בפלוגתא הנ"ל. צ"ע לענין דינא. דהרי לענין היתר התבשיל בכה"ג בפחות מס' משמעות דעת האחרונים להקל כרמ"א ולא כהמנח"י וכן כתבנו גם אנן בתשובתינו יעו"ש והשתא כיון דאף לקולא ס"ל להאחרונים דדעת הרמ"א עיקר. כ"ש לחומרא לענין לאסור הקדירה לעולם אף ביש ס' בתבשיל בפרט די"ל דהוי כעין ס"ס לאיסורא. שמא אמרינן בזה תתאה גבר ואת"ל כהמנח"י מ"מ שמא לא נכנס כולו בתוך התבשיל ונשאר עדיין בדופני הקדירה כנלענ"ד:
ג אך זאת נראה לי דמ"מ היכי שנזחל מעט בגוונא דתיכף כשבא תחת שולי הקדירה החמה נבלע תומ"י בדופן הקדירה בכה"ג מסתבר מאוד מן הסברא דלא שייך לומר בזה תתאה גבר להתיר התבשיל בפחות אס' דאין סברא כלל שיהי' כח באותו מועט לצנן הקדירה אלא אדרבא הקדירה החמה מחממתה ונרתח ונבלע בקדירה. וכן ראיתי נמי כ' סברא זה הרב הג' בספר חמודי דניאל הלכות כ"ר סי' ו' יעו"ש א"כ בכה"ג י"ל דגם הרמ"א מודה להמנח"י דלא אמרינן תתאה גבר להתיר התבשיל בפחות מס' (ואף במקום הפ"מ צ"ע בכה"ג) וממילא ביש ס' בתבשיל בכה"ג דינו כנגד הרוטב לענין היתר הקדירה באיסור מועט בכלי שדרכו בשפע. ועוד דלפי מה שהוכחנו בתשובתינו דעיקר כהרשב"א בדין זה דאיסור מועט בכלי שדרכו בשפע והוכחנו שם דשייך שפיר גם לדידן דין זה יעו"ש א"כ אף לפ"ד רמ"א ז"ל דאמרינן תתאה גבר מ"מ אם נזחל תחת שולי הקדירה מעט כמו ב' וג' טיפות אף דנאסר שוליה כ"ק במקום התפשטות הטיפות אכתי הא קי"ל דבכל כלי יש לעולם ס' נגד קליפתו. ובפרט נגד שיעור קליפה קטנה כזה אף במעט רוטב שישאר בקדירה ג"כ יהיה לעולם ס' נגדו. וא"כ אף לפ"ד רמ"א נמי נחשב זה איסור מועט בכלי שדרכו בשפע. דמותרת הקדירה להשתמש בה לכתחילה לאחר מעל"ע עכ"פ כמו שהוכחנו בתשובתינו שם יעו"ש. הילכך עכ"פ בכה"ג כיון דיש ג"כ צירופי הנך סברות שאמרנו. דלהמנח"י לא אמרינן בזה ת"ג ואפשר שגם הרמ"א מודה לו היכי שהוא איסור מועט שנבלע מיד בקדירה. וחשיב שפיר כדין טיפה נגד הרוטב. פשיטא שיש לסמוך בכה"ג להתיר הקדירה בכלי שדרכו בשפע כן נ"ל:
ד ומעתה לפ"ז נ"ל פשוט דכ"ש בהך עובדא דנ"ד דיש עוד ספק שמא לא בא כלום תחת הקדירה ודאי יש להקל להתיר הקדירה. דהו"ל כמה ס"ס להקל. דהיינו ספק שמא לא בא כלום תחת הקדירה. ואת"ל בא. שמא דעת המנ"י עיקר דלא אמרינן בזה תתאה גבר (וממילא לדידי' הוי כדין טיפה נגד הרוטב כמ"ש לעיל אות א') ואת"ל דדעת הרמ"א עיקר שמא בכה"ג היכי שהוא חלב מועט ביותר בגוונא דנבלע תומ"י בקדירה בזה אפשר דיודה הרמ"א דלא אמרינן ת"ג וחשוב שפיר כנפלה נגד הרוטב דיש ספק שמא נכנס כולו בתוך התבשיל. הילכך בכה"ג ודאי דיש להתיר הקדירה ועוד דבכה"ג באיסור מיעוט שתחת הקדירה החמה. אף אם נימא לאסור הקדירה הוא רק חומרא בעלמא. ונגד חומרא זו מועיל הספק שמא לא הגיע כלום תחת הקדירה. וכה"ג ראיתי שכ"כ נמי הרב בספר חמודי דניאל הלכות תערובות אות י"ג (ושם מיירי באופן שתחת הקדירה ככלי ראשון בגוונא דבפחות מס' אסור גם מה שבתוכו) וז"ל ועוד דאיכא ס"ס שמא לא בא תחתיו ואפילו בא שמא יש ס' בקדירה נגד מה שבא תחתיו וכשיש ס' חומרא בעלמא הוא לאסור הקדירה כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ט ובמנ"י כלל נ"ו סק"ב ואע"ג דמחומרא אסור הקדירה נגד החומרא סגי בספק א' שמא לא בא תחת הקדירה כלל כו' והוי כמו ס"ס נגד דאורייתא וספק א' נגד דרבנן דמותר וכו' ואם כלי זה שנפלה עליו הטיפה הוא כלי שמשתמשים בו בשפע וא"א לבא לידי נתינת טעם מותר להשתמש בקדירה לכתחילה כמ"ש בשו"ע יו"ד סי' צ"ט ס"ז וסי' קכ"ב ס"ה עכ"ל. ומינה דבנ"ד דיש בודאי ס' וא"צ ס"ס לענין מה שבתוך הקדירה. אז אף במקום הכירה צונן מ"מ עכ"פ לענין איסור הקדירה גופי' באיסו' מוע' בכלי שדרכו בשפע הוי איסור הקדיר' חומר' כמ"ש ומועיל נגד החומרא הספק שמא לא הגיע כלום תחת הקדירה להתיר הקדירה. והמקיל בכה"ג אף בודאי הגיע נמי לא הפסיד מטעם שכתבנו לעיל (באות הקודם) כן נראה לפי ענ"ד להלכה: