אור ברסלב
תפארת שמואל (מיאנישפאלי) הלכות בשר בחלב › שאלה ט

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי

הלכות בשר בחלב · שאלה ט

שאלה ט

פ"א לקחו מפה שאכלו עליה בליל שבת תבשילי בשר. וכסו בה על התנור חלב רותח העומר על התנור בקדירה. והקדירה היתה מכוסה בכסוי וע"ג הכסוי הי' מכוסה באותו מפה. ועמדה כך מכוסה כל הלילה עד שנעשה המפה חמה מאוד יס"ב ושאלוני על אותו החלב והוריתי להתיר:

תשובה

א פשוט דמ"ש ביו"ד סי' פ"ט ס"ד דאסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר. מתפרש בא' מתרי פנים א'. היינו לאכול גבינה בעין על המפה שאכלו בה בשר בעין בלא שום הפסק כלי. ואז אפי' דיעבד אסור. ב'. אף לענין להשים קערה גבינה על מפה שאכלו בה בשר בקערה. אך רק לענין לכתחילה. אבל בדיעבד בכה"ג פשיטא דשרי. כ"ז שאין על המפה פירורים בעין. דאף אם נטף מהתבשילי בשר על המפה ונבלע בתוך המפה מ"מ אין אוסרת דיעבד את הקערה של גבינה שהושם עליו משום דאין בלוע הולכת מכלי לכלי בלא רוטב:

ב וראיתי בפתחי תשובה ס"ס פ"ט בשם תשו' הרדב"ז שכ' שאין דברי הרב אלא כשהיו מניחין הבשר והגבינה על המפה ואז יש לחוש שמא ידבקו זה בזה אבל מנהגינו להביא כל מאכל על השולחן בקערות כו' הילכך אפי' לצאת ידי חומרת הרשב"א ז"ל בהיפוך המפה לחוד ובהסרת הפתיתים סגי וכן נהגו ע"כ דבריו. מלשונו משמע דאף לכתחילה נמי שרי. ולענ"ד נראה דודאי לכתחילה יש להזהר. דאף שאוכלין בקערה מ"מ מצוי מאוד שנוטף טיפין הרבה על המפה ונהי שמסירין הפתיתין בעין מ"מ הטיפין לפעמים הם רותחים ונבלעים במפה. ונהי דאכתי כיון שאין אוכלין אח"כ על המפה בעינו רק בתוך הקערה והו"ל כשתי קדירות דאין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב מ"מ פשוט דגם דינא דשתי קדירות אין אוסרין הוא רק בדיעבד אבל לכתחלה אסור:

ג ואיברא דלשון הרשב"א שהובא בת"ח כלל ע"ז דין ו' משמע כדברי הרדב"ז הנ"ל שזה לשון הת"ח שם וכתב הרשב"א בתשו' דאסור לאכול גבינות על מפה שאוכלין עליו בשר דנדבק המאכל ראשון במפה וחוזר ונדבק במאכל שני עכ"ל לשון זה יורה בעליל דמיירי כשהיו מניחין הבשר והגבינה על המפה עצמו בלא שום הפסק כלי. אכן מ"מ יפה כ' באמת המנ"י שם אות י"ז וז"ל ואפי' אם אינו מניח המאכל על המפה עצמו רק תוך הקערה ג"כ כ' הב"ח באו"ח בסי' קע"ג דג"כ יש להזהר עכ"ל. ומשמע סתימות לשונו דאפי' אם אין שם בעין שמנונית על המפה נמי יש ליזהר. והיינו לכתחלה עכ"פ. אמנם ראיתי בסולת למנחה שם כתב ע"ז וז"ל והיינו דוקא בפרורין אבל בלא"ה אין לחוש דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי כמ"ש המ"א באו"ח סי' קע"ג ומותר לשום קערה עם מאכל חלב במקום שעמד הקערה עם בשר עי"ש עכ"ל. מבואר מדבריו נמי דכשאין שם על המפה או על השולחן פירורים בעין אע"פ שיש בהם בלוע מותר להעמיד עליהם לכתחילה ולענ"ד הא ליתא דלכתחילה עכ"פ אסור בכל גווני כמבואר להדיא בס"ס צ"ב דשתי קדירות אסור לכתחלה. ותימא גדולה לי על הרב הסולת למנחה שהעתיק בשם המ"א דמותר לשום וכו' דבאמת המעיין במ"א שם יראה דלא כ"כ בפירוש רק דהעתיק שם דברי הב"ח שכ' כשמשים קערה של בשר על השולחן ואח"כ משים קדירה של חלב במקומה בולעת טעם הבשר הנבלע בשולחן וכו' ואוסרת כ"ק וכ' ע"ז המ"א וז"ל לא קיי"ל הכי כמ"ש ביו"ד ס"ס צ"ב דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי עכ"ל. וא"כ יש לפרש בכוונת המ"א דר"ל דלפי דמשמעות הלשון של הב"ח שהעתיק שם משמע דאף בדיעבד אסור בזה ע"ז כ' דלא קיי"ל הכי דודאי בדיעבד אינו אוסר אבל לכתחילה יודה גם המ"א דאסור:

ד ובאמת עלה בלבי להצדיק דברי הב"ח להצילו מקושיית המ"א די"ל דגם כוונת הב"ח הוא לענין לכתחלה דכיון דהשולחן בולע משומן שנוטף עליו ובולע השולחן עכ"פ כ"ק. לכך לכתחילה אסור להעמיד במקומה קערה של חלב ושוב ראיתי שכ"כ הפמ"ג באו"ח ליישב כן דברי הב"ח עי"ש. מיהו ודאי לכתחלה פשוט דאסור וא"כ תימא לי על דברי הסולת למנחה הנ"ל:

ה וכדי שלא לשויה להרב הגדול המנ"י כטועה ח"ו. ובפרט שדברי הרדב"ז הנ"ל מסייעין לו נראה לומר דס"ל דודאי אם הי' ידוע בבירור שנבלע בתוך השולחן או בתוך המפה שומן מבשר. אז ודאי אסור לכתחילה להעמיד שם קדירה או קערה של חלב. אכן כיון דאין זה בירור אם נטף שומן על השולחן או על המפה. והוי רק ספק אם יש בו בלוע שומן. דהא דרך שולי הקערה ודאי לא בלע המפה או השולחן דאין בלוע יוצא מכלי לכלי. והילכך בכה"ג לא מחזקי' איסור מספק ושרינן להעמיד קערה של חלב אפילו לכתחילה ואע"ג דהאי ספק אם נטף על המפה הוא ספיקא גרוע דחוש מעיד שמצוי ושכיח שיטוף מהתבשילין שבקערה על השולחן. מ"מ כיון דבדיעבד אין שום איסור אפי' בודאי בלוע שומן במפה או בשולחן. רק לכתחילה אסור והוא רק משום חומרא מש"ה בספיקא כ"ד תו שרינן גם לכתחלה ובפרט דע"פ רוב. אוכלין בקערה שהיא כלי שני וכשנוטף על המפה תו הו"ל מכ"ש לשלישי. דאין מבליע כלל. לכן כל שאין שם בעין בכה"ג אין איסור כלל אפי' לכתחילה כן נראה לי ליישב ולהצדיק דעת הרדב"ז והסולת למנחה הנ"ל:

ו ובהך דנ"ד דהוי דיעבד פשיטא דכל שלא הי' שומן בעין על המפה אפי' אם הי' בלועים בתוכו מ"מ אין אוסר את החלב שכיסו בו מאחר דהחלב הי' מכוסה עוד בכסוי מלמעלה והו"ל כשתי קדירות ושרי לכ"ע עכ"פ בדיעבד. והנה שמעתי מאחד שהי' מפקפק בזה ורצה לאסור מטעם דכיון דמפה יש בה נקבי האריגה יוצא הבלוע שבה דרך הנקבים ולא הו"ל כשתי קדירות. והבל יפצה פיהו דהרי מבואר לפניך מדברי הסולת למנחה הנ"ל דמפה חשבינן לה ממש לענין זה כמו קדירה וראי' עוד ממה שכ' בס' סולת למנחה כלל י"ב דין ב' בשם ס' תורת אשם דבגד פשתן חשוב כלי שא"מ לענין מליחה ע"ש ודו"ק. ואין להאריך:

תוכן העניינים

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה