אור ברסלב
תפארת שמואל (מיאנישפאלי) הלכות בשר בחלב › שאלה ו

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי

הלכות בשר בחלב · שאלה ו

שאלה ה

אם בשלו דגים בכלי וזב תחת הכלי של דגים שומן או רוטב של בשר. או להיפך שתחת קדירה של בשר זב רוטב מבשול דגים ואין ס' במה שבתוך הכלי נגד מה שזב תחתיו (דביש ס' כבר הכריעו האחרונים ומכללם הרב בתשו' חתם סופר חיו"ד סי' ק"א כדעת הנה"ך דמועיל ס' בסכנתא דדגי' עם בשר עיי"ש שכ' שכן העלה ג"כ בתשו' חוה"ש בראיות ברורות יעו"ש וכן אני נוהג להורות תמיד). מה הדין של אותן הדגים או הבשר אם אסורי' מחמת סכנתא דדגים עם בשר אם לא:

תשובה

א עיקר החקירה בזה הוא דמי נימא דכיון דהרוטב של בשר לא נפל ממש לתוך הדגים עצמם רק תחת הכלי שנתבשלו בו ורק דחיישי' שיפעפע לפנים וכיון שא"א שתפעפע רק דרך דופן הכלי הוי כמו פליטת כלים דקיי"ל דבפליטת כלים ליכא בו משום סכנה א"ד דכה"ג גרע ול"ד לדין פליטת כלים מאחר דנפל עכשיו בשעת הבשול הוי כמו שנפלה הממש לתוך הדגים. ושאני ההוא דפליטת כלים דהתם מיירי שכבר נתבשל בה ועכשיו אין שם שום בעין משא"כ זה:

ב ונראה לי לענ"ד עיקר בזה דמותר אף בלא ס' ומטעם שאכתוב בעזה"י וראשון לציון נאמר דהכי מבואר ומוכח להדיא מדברי הרב פמ"ג ביו"ד סי' צ"ז (שפ"ד סק"ג) דכתב שם וז"ל ואם צלו בשר עם דגים וחזינין דזב אסורים הדגים מספיקא שמא זב תחת הדגים. וספיקא דאורייתא לחומרא. אבל אם ודאי שזב ולא זב תחת הדגים אף דמפעפע בכל התנור מ"מ פליטת כלים אין סכנה בדגים עכ"ל. והרי גם בזה כשזב השומן על התנור ולא זב תחת הדגים הוי ממש כההוא דנ"ד. דנראה לי ברור דהרב פמ"ג מיירי כאן כשהדגים נצלו על התנור גופא בלא כלי רק דהדגים גופייהו מונחים על קרקעית התנור. ומש"ה כ' תחילה דבספק שמא זב השומן תחת הדגים בעינייהו אסורים מספיקא אבל כשלא זב תחת הדגים אף דהשומן יפעפע בכל התנור ויפעפע מן התנור להדגים מותר דכל שבא להדגים דרך התנור הוי פליטת כלים דאין בו סכנה. כן נ"ל ברור פירוש כוונת הפמ"ג וא"כ מוכח להדיא דכעין נ"ד שזב תחת הכלי של דגים נמי שרי לדעתו דהוי נמי פליטת כלים. דהא ההוא דזב על התנור ולא זב תחת הדגים הוי ממש אחד עם ההוא דנ"ד. דכך לי התם שהשמנונית זב על התנור בשעת צליית הדגים על התנור כמו הך דנ"ד שזב תחת הכלי. דהא גם התם יש השומן בעין לפנינו על התנור והפעפוע שבתנור הוי בשעת בשול וצליית הדגים כמו הכא הפעפוע שבדופן הכלי. ומדהתיר שם מטעם פליטת כלים פשוט וברור לדעתו דה"ה בנ"ד. (דודאי אין לפרש כוונת הפמ"ג דמיירי בשהדגים הם בכלי וכשזב תחת הדגים אסר תחילה אף שהם בכלי. רק כשלא זב תחת הדגים התיר כשהדגים הם בכלי משום דצריך לפעפע תחילה בתנור. ומהתנור לכלי ואח"כ לדגים. הא בורכא. וא"א לפרש כן ואין זה משמעות פשטות דבריו כלל וכל המעיין באמת יודה לזה והוא ברור לדעתי. והמתעקש בזה הוא טועה ואין להאריך בחנם):

ג איברא דלפי דעת החוו"ד יש לדון דלדעתו אסור בנ"ד וה"ה התם אם זב על התנור ולא תחת הדגים ולא חשוב בכה"ג כדין פליטת כלים. דהא החוו"ד כ' בריש סימן צ"ה לענין דין נ"ט בר נ"ט. דלא הוי נב"נ בשעת בשול כגון אם נפל חלב על הקדירה שמבשלין בה דגים כנגד הרוטב ואח"כ בשלו הדגים עם בשר אפילו בדיעבד אסור אם לא הי' ס' בבשר נגד החלב שנפל בראשונה על הקדירה ולא אמרי' כיון שנפל על הקדירה ודרך הקדירה נכנס להדגים הוי נב"נ דהיינו להקדירה ומהקדירה להדגים . דכיון דנפל בשעת הבשול ובשול מפעפע בכל הכלי לחומרא. והבלוע מקושר הוא עם התבשיל חשבינון כאילו נפל לתבשיל והוי טעם ראשון עיי"ש. וכפל עוד הדברים בסימן צ"ז סק"ד. ותירץ בזה הקושיא שהקשו האחרונים בההוא דזב על התנור רחוק מהפת למה יאסר הפת הא הוי נב"נ. והוא תירץ זה בזה הסברא דבשעת בשול לא הוי נב"נ יעו"ש. א"כ לדעתו בהך דנ"ד אין לחשבו כדין פליטת הכלים וה"ה בהך דדגים בתנור של הפמ"ג הנ"ל. דכמו דלדעתו לענין ב' נ"ט חמור טפי בשעת בשול דחשבינון מה שנפל על הקדירה כאילו נפל ממש לתוך התבשיל ממילא ודאי דה"ה לענין זה לא חשוב כפליטת כלים רק כאילו השומן נפל לתוך הדגים:

ד מ"מ לענין דינא נראה לי עיקר להתיר בנ"ד חדא דגם לענין נב"נ הנ"ל אין דעת החוו"ד הנ"ל מוכרחת ועיין פתחי חשובה יו"ד סימן צ"ה סוף סק"א שהבית אפרים חולק בזה על החוו"ד יעו"ש. וממילא דדברי הבית אפרים עיקר דהוא בתרא וראה דברי החוו"ד והשיג עליו דגם בשעת בשול הוי נב"נ. והלכה כהבתרא. ובאמת דעת החוו"ד בזה הוא נגד האחרונים הכו"פ והפמ"ג בההוא דסימן צ"ז דהקשו הא הוי נב"נ עיין שם במש"ז סק"ב. מוכח דלא ס"ל כסברת החוו"ד. וכן מההוא דפמ"ג גבי דגים הנ"ל נמי מוכח דלא ס"ל כסברת החוו"ד. (וכן נראה לי עיקר להורות בזה להתיר זולת טעם שכתבתי דהב"א הוא בתרא רק דעכ"פ הוי פלוגתא בזה בין החוו"ד ובין הב"א ושאר האחרונים והוי עכ"פ ספיקא דפלוגתא. והא אפילו לדעת החוו"ד אין כאן כ"א איסור מספק דהיינו מספק שמא פעפוע לתוך התבשיל דהא מספקא לן בפ' דם חטאת אי בשול מפעפע בכל הכלי אי לא. ולפי פירוש הט"ז (סי' צ"ב ס"ק י"ט) הוי הספק שמא לא מפעפע כלל לתוך הקדירה אלא עומד במקומו יעו"ש וא"כ הו"ל ס"ס. ואף דתאמר דהך ספיקא הו"ל חסרון ידיעה מ"מ מועיל זה לצרף ולסמוך על דעת הב"א והאחרונים דחולקין על החוו"ד כן נ"ל) ועוד דעכ"פ מידי ספיקא דפלוגתא לא נפיק ואף דגבי מלתא דסכנה לא מהני אפילו ס"ס. מ"מ בהך דדגים עם בשר בזה"ז לפי מה שכ' הרב חתם סופר בתשובה הנ"ל בסי' הקודם דעכשיו ליכא סכנה רק דהוי איסורא דרבנן ולא עוד אלא דהוא קיל טפי א"כ כדאי בזה לסמוך על דעת הפמ"ג והב"א. וגם דהוי ספיקא דרבנן ולקולא. בשגם דלהחוו"ד גופי' לא הוי רק ספק' משום ספיקא דמפעפע כמו שאמרנו א"כ הו"ל ס"ס ופשיטא דשרי בזה בזה"ז לפי דעת הח"ס הנ"ל. וגם דשאר הסברות שכ' הח"ס שם להתיר בנדון דידי' שייכים נמי בנ"ד. דגם זה אינו ממש בשול דגים עם בשר. וי"ל דכה"ג אף בימיהם לא הי' סכנה בזה. א"כ כ"ש עכשיו בזה"ז. ומה"ט נ"ל דיש להתיר גם בנדון דהפמ"ג הנ"ל בזב על התנור וספק אם זב תחת הדגים שנצלו בעין על קרקעית התנור דהפמ"ג כ' לאסור משום דספיקא דאורייתא לחומרא וזה לפי שיטתו דחשבו לאיסור דאורייתא. אבל לפי מה שהעלה הח"ס דבזה"ז אף דגים עם בשר ממש אינו כ"א איסור קל דרבנן. ומחשש סכנה יצאנו עכשיו. א"כ ודאי דספיקא שרייא דלא גרע משאר איסורין דרבנן דאזלי' בספיקו לקולא. וכ"ש בזה דהוא קיל טפי. כן נראה לענ"ד להלכה ולמעשה.

תוכן העניינים

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה