אור ברסלב
תפארת שמואל (מיאנישפאלי) הלכות בשר בחלב › שאלה ה

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)· רבי יעקב שמואל מיאנישפאלי

הלכות בשר בחלב · שאלה ה

הלכות בשר בחלב

ביצים הנמצאים בתרנגולת שחוטה ואין להם חלבון רק חלמון לבד וערבו אותם בתוך דגים ובשלו אותם כך. מה דין אותם הדגים. מי נימא דאותן ביצים דינם כבשר ואסורים עם דגים מחשש סכנה. א"ד אין לחשבם להביצים לענין זה כבשר ממש בדיעבד עכ"פ:

תשובה

א לכאורה לפי דברי הש"ך ביו"ד סי' פ"ז סק"י דאותן הקטנים שלא נגמרו אלא בחלמון לבד אפי' אינן מעורות אסור אפי' דיעבד אם נתבשלו ונתערבו בחלב דכגוף הבשר נינהו. עי"ש. א"כ לכאורה ה"ה לענין סכנה דדגים עם בשר נמי דינו כן לחשבם כבשר. ואדרבא כ"ש הוא כיון דסכנתא חמירא מאיסור וכיון דאף לענין איסור חשבי' אותם כבשר אף דיעבד. כ"ש לגבי סכנתא. דהא ודאי גם בשר עוף בדגים אסור משום סכנה כבשר בהמה. כמבואר בתשו' שבו"י ח"ב סי' ק"ד עיי"ש שהביא ראי' ברורה לזה מההוא דדגים שנמלחו עם עופות. ומלבד חומרא דסכנתא יש עוד טעם להחמיר כאן טפי. דאילו התם בשר עוף ממש נמי אינו אסור בחלב כ"א מדרבנן. משא"כ בזה דהאיסור משום סכנה אין חלוק בין בשר עוף לבשר בהמה וכאמור. וא"כ מאחר דגם התם אסרי' אף בדיעבד משום דחשבי' אותם כבשר כ"ש לענין זה דסכנתא עם דגים כן הי' נראה לכאורה במושכל ראשון ב אמנם אחר העיון אמינא לענ"ד לצדד בזה להקל במקו' הפ"מ או לכבוד שבת ואורחים ע"פ דברי הרב חתם סופר ביו"ד סי' ק"א דכתב שם בטעמא דהרמב"ם שהשמיט בחיבורו האי מלתא דדגים עם בשר סכנה. דהוא משום דלפי עוצם חכמתו ברפואות וטבעיות ידע והבין או שניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעים בענין זה ומסיים שם וז"ל והשתא נהי שלא נסמוך ע"ז לעשות מעשה לאכלם זע"ז דאפשר דהו"ל כמו דבר הנאסר במנין ואפשר דלא שייך בזה כל הני תרוצים הנאמרים בגילוי ומש"ה אנו נזהרים ומנהג אבותינו תורה הוא מ"מ הרווחנו שיצאנו מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא. ואפשר שגם בזמנם לא הי' הסכנה אלא במין ביניתא (הוא מין דג ידוע שנקרא כן) ולא במינים המצוים בינינו כלל וליכא אלא איסור קל דרבנן דנהי דדבר שבמנין דאורייתא הוא. היינו הנאסר משום סייג וגדר איסור אבל בכה"ג קילא טובא עכ"ל. וע"פ הנחה זה כ' שם הרב ח"ס לצדד להקל בנדון דידי' יעו"ש. וכן גם אנו נאמר ע"פ הנחה זה. לצדד להקל בנדון דידן דלפי הנחה זה שכל איסורא דדגים המבושלים עם בשר אינו אלא איסור קל דרבנן וחומרת סכנה כבר אזל בזה"ז אף בבשר ממש עם דגים. א"כ יש לומר דבכה"ג בביצים הנמצאים בעופות לענין איסורא דדגים קילא איסורו טפי מאיסורא דהנך ביצים לגבי חלב. חדא דאילו התם אם נימא דהנך ביצים חשובי כבשר הו"ל עכ"פ איסור דרבנן חמור. דבשר עוף בחלב לחד תנא הוא דאורייתא ועכ"פ מדרבנן הוא איסור חמור. עד שאפילו לגבי ספיקא דנשפך יש דיעות להחמיר בו כבאיסור דאורייתא. עיין ת"ח כלל פ"ה וט"ז סי' צ"ח ביו"ד סוף סק"ה וש"ך שם סק"ז. משא"כ בזה לענין איסורא דדגים דאף אם נחשבינהו כבשר אינו כ"א איסור קל דרבנן כאמור. ועוד דאילו התם כל שנימא כשיטת הדיעות דס"ל דחשובי כבשר. ממילא מסתמא איסורייהו לגבי חלב כבשר עוף ממש דמאי שנא. משא"כ לענין זה מאן לימא לן דאיכא סכנה בהו עם דגים דלמא לא אמרו כ"א בבשר ממש אפי' בזמניהם. מאחר דהך מלתא דסכנה תלייא בטבע אותן הדברים. יתכן שפיר דטבע אותן ביצים אינו שוה ממש כטבע גוף הבשר ממש. דהרי גם טעמו אינו שוה ממש כבשר. וכ"ש בזה"ז דליכא סכנה רק גזירה דרבנן משום דבר שבמנין. מאן לימא לן דגזרו גם בזה (ועיי"ש בתשו' חתם סופר שם להקל בנדון דידי' ג"כ בכעין חלוקים אחרים כיוצא באלו משום מאן לימא לן דאיכא סכנה בכה"ג ומאן לימא לן דגזרו בזה יעו"ש וה"ה דלגבי נ"ד יש להקל משום הנך חלוקים דכתיבנא):

ג וא"כ די"ל דנ"ד קיל טפי מאיסורא דהנך ביצים עם חלב כמו שבארנו לפ"ז ממילא יש לנו ללמוד מהתם להקל בנ"ד בהפ"מ. דהא גם התם באיסורא דהנך ביצים עם חלב כ' שם הש"ך דבהפ"מ מותר בדיעבד אפילו לא נגמר אלא החלמון והן מעורות יעו"ש. א"כ כ"ש דיש להקל בהפ"מ גבו נ"ד דקיל איסורו טפי מההיא דביצים עם חלב כמו שבארנו. ולא עוד דמאחר דבארנו דנ"ד קיל מהתם. מסתבר לומר דכיון דגם שם היקל הש"ך בהפ"מ ממילא דבזה דקיל טפי יש להקל אפי' בלא הפ"מ. בשגם דאף לגבי איסורא דביצים עם חלב אף כשאין להם רק חלמון לבד. ראיתי בספר ויכוח מים חיים דכ' להקל בדיעבד ומפרש כן גם בדעת הש"ע. ומשמע דכוונתו להקל אף באין הפ"מ. וז"ל וכ' עוד ונאסרו הכל וכו' ואין נראה כן מדברי ב"י שהרי בסמוך כ' דאפי' מעורין עדיין באשכול מותר לאכול אחריהם גבינה לכתחילה. ואם היינו מחזיקין אותן כבשר ממש לענין שאוסר תערובתו אף בדיעבד. א"כ כ"ש שראוי להחמיר שלא לאכול אחריו גבינה לכתחילה. וגם בכ"מ לא קאמר רק דאסור לאכלה בחלב ולשון זה משמע דווקא לכתחילה ולא שיאסרו את תערובתו בדיעבד עכ"ל. משמע סתימת לשונו דאף באין הפ"מ אינו אוסר תערובתו בדיעבד. א"כ לפ"ז כ"ש דהי' מקום להקל כאן בנ"ד אפילו באין הפ"מ אלא דמסתפינא להקל כולי האי מיהו עכ"פ בהפ"מ נראה ודאי דיש להקל דמאחר דצדדנו דהך דנ"ד קילא טפי מההוא דהתם. תיפוק לן מיהא שלא להחמיר בו טפי מההוא דהתם. והילכך יש להקל בזה עכ"פ בה"מ או לצורך שבת ואורחים. דבכה"ג אנו מקילין בו גם לגבי חלב כן נראה לענ"ד להלכה בזה:

ד ולענין חלב באותן ביצים העיקר כהש"ך להחמיר באין הפ"מ ואין לסמוך אדברי הרב ויכוח מים חיים הנ"ל. נגד דעת הש"ך. בשגם דכל עיקר ראייתו מההוא דמותר לאכול אחריו גבינה יש לדחות עי' שפ"ד סי' פ"ז ס"ק י"ב ודו"ק:

תוכן העניינים

תפארת שמואל (מיאנישפאלי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה