תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
קונטרס תקנות עגונות · תשובה ל
אהו' ש"ב הרב הגאון המפורסים מוה' דוד טעבלי נ"י:
והנה אחי הרב נ"י אמר לי משמו דמר שפקפק על מ"ש באתא גברא קאי די"ל דדייקא דליכא דיוקא שמא יתוודע לה ידי סימני' לא ידענא כוונתו חדא סימנים במקום עדות לא מהני ותו תאמר היום מה סימן הי' בבעלה וגם מה שפקפק עוד כיון דהיא דייקא הרי היא אומרת ברי לי לא ידענא מאי קאמר הא תוס' בכתובות דף כ"ב הקשו אף על ברי לא סמכינן וע"ש במהרש"א דכתב תוס' סתרי דבריהם ליבמות שם כתבו ברי לי מהני וע' פ"י שתירץ גם שם כוונו תוס' לסברות דייקא וכאן לא נודע לה יותר ע"י דיוקא והאיך נסמוך עלי' שאומרת אמת נגד סהדי ומעכ"ת יתענג על רב שלום וה' יצליח דרכו דברי ש"ב ידידו:
דברי הגאון הנ"ל
שותא דמר לא ידענא הלא אנן לא חשדינן לה דמשקרת אדרבא מחמת חזקה דדייקא בטוחים אנחנו שדברי' באמת רק שרו' כ"ת שאל כהוגן לו יהא כדברי' שדייקא ונודע האמת עי"ז אנן שואלין אותה במה תוכל לידע האמת כיון דכ"ע אומרים שזה הוא בעלה ובמה תוכל לידע שאותן העדים שאמרו מת שאמת אמרו. ע"ז השבתי שהיא יודעת שבעלה הי' לו סימן בגופו ברגלו או באיזה סימן מדברים שבינו לבינה והאיש הזה שהוא אתי וקאי הכא רואה ויודעת שאין לו הסימן הזה בגופו ברגלו או בשארי מקום המכוסה או מדברים שבינו לבינה והעדי' שאמרו מת אמרו לה מהסימן שהי' בגופו או מדברים ששמעו מפיו ומבינו לבינה א"כ היא יודעת שאמת אמרו ואומרת ברי לי לא תצא ומאי מקשה מר סימנים במקום עדים לא מהני הלא בכאן חזקה שלה דדייקא עדיף ומזה נוכל לפקפק ג"כ כיון דהיא אומרת ברי מחמת הט"ע שאינו בעלה היא נאמנת מחמת חזקה דדייקא:
לא שייך לומר מנא יודעת דהיא יודעת בט"ע שזה האיש אינו בעלה בשלמא אם לא הי' אתא וקאי שפיר אפ"ל במאי מכחשת העדים שאמרו מת אבל אם אתא וקאי היא יודעת בט"ע אם הוא בעלה ויתענג על רוב שלום כנפשו ונפש שארו הדבוק מאח ד"ש ותורתו:
תשובה להגאון הנ"ל
לבד זה שכבר סתר זה במ"ש לעיל דעל ברי דידה לא סמכינן רק אי י"ל דדייקא בהכחשת העדים אבל בלא"ה ההוכחה שאמרה אמת לא עדיף מעדים ובלא"ה נמי עוד נראה דלא שייך לומר דייקא דכבר כתבתי דקשה למה לה לדייק הא אינה יריאה מביאתו של בעל דכבר אתא ואנו אומרים תרי כמאה ואי קשיא שמא יפסלינהו בגזל כו' כמ"ש התוס' על גירושין ז"א אי להכי חיישא תו אין לסמוך דודאי דייקא שיריאה להנשא ואומרת אמת דמה מועיל לה האמת שלה אי יפסלו העדים שלה ואי דאמרינן דדייקא ושמעה עוד מעדים באופן שאינה יריאה מגזלנות א"כ תו לא דייקא דאינה יריאה מביאת הבעל א"כ ממ"נ ליכא למיסמך על דיוקא דידה אבל בעלמא סמכינן אדיוקא כי פן יכחשוהו כ"ע דלא מהני סהדי דידה ע"כ היא שמעה מכ"ע ודוק א"כ גם זה לא נאמין לה שהי' סימנים לבעלה כיון דלא שייך דיקא הכא ואם נאמר שסומכת שתביא עדים שהי' לבעלה סימנים מ"מ סימנים לא מהני במקום עדים ואכתי להוי תרי ותרי ואין לסמוך עלי' דליכא דייקא דאם לא יופסלו בגזלנות יהי' תרי ותרי ואם יופסלו במה יצאה מידי חששא שנסמוך על דיוקה ותו ודאי צריך ישוב אף בגירושין אי יריאה שלא יופסלו העדים במה יצאה מחשש זה ע"י דיוקה אי דיודעת מעדים אחרים א"כ תו אינה יריאה ע"כ שאנן אמרינן ודאי שהאמת אתה וסומכת שתמצא עדים אחרי' או שיודעת מעדים אחרים ואי לאו דידעה דקושטא היא לא היתה סומכת שיעידו לה בשקר בב"ד דאף שהגידו לה בינה לב"ע יחזרו כשתצטרך להם בב"ד. א"כ הכא אף שיודעת מסימנים אכתי יריאה אם יופסלו עדים שמא באמת בעלה חי ולא תמצא עדים דהא מתני' לא מיירי שהיתה בשעת מיתתו כדתני שהלכה למדה"י כו'. אבל בגירושין היתה שם ויודעת מהגט ויודעת מהעדים ודו"ק. ותו י"ל עיקר יריאה מהזמה וכיון שהיתה שם אינה יריאה משא"כ הכא ע"כ לא מהני דיוק לחשש פיסול א"כ שוב אינה יריאה בשביל ביאת הבעל דהא תרי סהדי אית לה משא"כ בעלמא ודוק היטיב:
ובלא"ה י"ל הכא לא תחוש לפסול בגזלנות דדוקא בנתגרשה אם אמת שלא נתגרשה ע"כ עדים מעידי' בשקר תחוש נמי כיון באולי רשעים הם אולי יפסלו בגזלנות אבל הכא דע"כ לא תידוק לכ"ע בשקרונם רק שהם טועים סוברת נמי שהעדים אולי היו טועים ולא משקרים ומה"ת תחוש לפסול בגזלנות ויהי' תרי כמאה ולא יועיל הסימן והברי דאולי משקרת היא: