תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
קונטרס תקנות עגונות · תשובה יט
בדין ספק אם הוא תוך ג' ימים שנחלקו הפוסקי':
הנה מדברי הרא"ש שכתב אי לא ראה הטביעה לא בעי לאלתר וכן הבינו בדבריו הטור ומהור"ר בצלאל אשכנזי דלא כמהריב"ל ובוודאי דבריהם מוכרחי' בדברי הרא"ש שכתב אח"כ וכן פי' ר"י הא דבעינן הכא סימני' ולא סגי בט"ע היינו לאותן שראו הטביעה כו' ואי הרא"ש נמי שכתב כך יראה הא דבעי אסקינהו כו' כוונתו על סימני' א"כ הן הן דברי ר"י מאי מוסיף על זה וכתב הך ויראה מסברות עצמו ע"כ לומר איהו כתב סברא זו על לאלתר והר"י כתב זה על סימני' ותו מוכרח הדבר דהא הרא"ש העתיק דברי הרי"ף דמהך דדגלת אפשטא בעיין וכתב מסקנת דבריו דלא בעי סימני' א"כ ע"כ דמפרש הך דחזינהו לאלתר ואמרי סימני' דבעי סימני' להה"א דקברתיו לא מהימן אלמא דחשדינן לי' דמשקר משו"ה בעי סימני' אבל לפום קושטא דלא חיישינן דהעד משקר לא בעי סימני' ומשו"ה במסקנת דבריו לא בעי סימני' כהך דדגלת א"כ האיך נאמר דהרא"ש פי' דהא דבעי סימני' משום דראו הטביעה דהא העתיק דברי הרי"ף דלא בעי סימני' ואינו חולק עליהם כלל:
ודברי ר"י שכתב נמי לכאורה הם סותרי' דברי הר"י שבמרדכי שכתב דהם ב' תירוצים לאלתר וקאמרי סימני' או או קאמר א"כ חזינן הכא דלא בעי סימני' רק לאלתר ולמה ר"י כתב דבעי סימני' משום דלא ראו הטביעה הא להך תי' לא בעי סימני' כלל. אולם דברי הרא"ש הם לתי' הב' של הר"י כאן שכתבו התוס' אי נמי סימני' וט"ע קאמר סימני' שאינן מובהקי' ועלה כתב דבעי בראו הטביעה סימני' וט"ע אבל אי לא"ה סגי בט"ע לחוד (וכדמשמע לכאורה מדברי הר"י מוכח דבעי לאלתר בלא ראו הטביעה מדכתב רק סימני' לא בעי משמע לאלתר בעי) והתוס' לתי' קמא שכתבו סימני' מובהקים מיירי לכאורה מוכח דקאי בשיטת ר"י שבמרדכי דהם ב' תירוצים דאל"כ אי סימני' מובהקי' איכא ל"ל לאלתר ע"כ הם שני תירוצי' ולחד תי' לאלתר לחוד מהני והיינו משום דלא ראו הטביעה לשיטת הר"י ולהרא"ש בראה הטביעה למסקנא ולהר"י אף להה"א לא הי' מסופק אי משקר העד רק אי אמר בדדמי כדעת הרשב"א ריש פ':
עכ"פ מדברי הרא"ש מוכרח דס"ל לא בעי לאלתר בלא ראו הטביעה א"כ הך דדגלת דקאמר דאסקינהו לאלתר מיירי בראה הטביעה ומהני ט"ע להרא"ש דקאי השתא בשיטת הרי"ף (ולמסקנת דבריו ע"כ צ"ל הך דדגלת דמהני ט"ע שהכירו יפה ולא חיישינן לבדדמי וכמ"ש בתשו' בארוכה) עכ"פ קשה האיך יתכן דשם מיירי דראה הטביעה א"כ קשה לכאורה מאי פשט משם דריב"ב לקולא פליג דאל"כ הא שהה ה' ימים. קשה הא כיון שידענו שנטבע ושהה במים הרי הוא וודאי מת ואם החשש שנסתפק שמא הוא הלך רק אחר הוא א"כ אינו ברור ששהה הנמצא ה' ימים ואנו רואי' צורת בעלה נימא שחזר ונטבע תוך ג' ימים ולמה נחמיר ע"כ שצף במים ה' ימים ואי ראינו שנטבע וצף למה נחוש שאחר הוא הרי מת בבירור מזה הי' מוכח דספק שהה תולין להחמיר ואפשר לומר דאין לתלות שבעלה יצא וחזר ונטבע ותולין טפי דאחר הוא ונשתנה צורתו מפני שגם האחר נטבע קודם ג' ימים אף דמספק אין חוששין שהוא אחר ג' ימים כאן מספקינן משום שאם אחר הוא ע"כ נשתנה צורתו ואינו תוך ג' ימי' אך כיון דאין לתלות מן הסתם שהי' קודם ג' הכא נמי לא נתלה באחר שאז נצטרך לומר שהי' קודם ג' ימי' טביעתו נתלי טפי שהוא בעלה שידענו שנטבע קודם ה' ימים ולמה נחוש שאחר ג"כ נטבע ג' ימים קודם אך י"ל דמיירי שידענו מהטביעה ואחרי' ראו שצף ולא ידעו אם זה הוא שנטבע.
אולם מדברי הרי"ף נראה להוכיח דתולין להקל דהא איהו ס"ל אפשר שישהה במים ד' או ה' ימים ולא יותר יקשה האיך התיר במים סתמא ניחוש דלמא שהה יותר מה' ימי' כמו דחיישינן ביבשה לג' ימים ע"כ מספק תולין להקל ויש לצרף דעה זאת בשעת הדחק:
ובדין אי במים אחר שעה חוששין אף בלא שהה ג' ימים נלענ"ד להוכיח מדברי הרי"ף דמחמירי' אף בלא שהה דהא כבר הוכחנו להרי"ף בספק שהה תולין להקל א"כ למה מסיק במים בעי לאלתר דלמא לא שהה דהא סתמא קאמר אף בספק כהך דב' ת"ח ומש"ס גופי' הווי בעינא לאוכוחי דלמה משני לאלתר הווי לי' לשנויי דספק שהה ג' ימים הווי או שידענו שלא שהה רק ראיתי אח"כ הריב"ש דחה ראי' זו דמלתא פסיקתא משני לאלתר אבל מהרי"ף דכתב דבעי דווקא לאלתר לדינא קשה בסתמא למה בעי לאלתר ותו דהרי"ף ע"כ מסתמא מיירי שלא ידענו ששהה דהא הריב"ש פי' דברי הרי"ף דאסקינהו בעי משום דהווי כקברתיו שזזו אותו וקשה ל"ל קברתיו הא כיון שידענו ששהה ג' ימים במים וודאי מת הוא ע"כ מיירי בסתמא וחיישינן שמא חי הוא א"כ ל"ל לאלתר ע"כ אף בלא שהה בעי לאלתר נהי דלא קשה הך דדגלת הווי בתר ה' יומי ל"ל אסקינהו הא וודאי מת דשם מעשה כך הי' דאסקי' אך הרי"ף כתב בסתמא בעי אסקי' דלהווי כקברתיו א"כ ע"כ איהו מסתמא מיירי ובספק שהה הא מוכח דס"ל להקל דאל"כ ניחוש ששהה חמשא יומא ואפ"ה בעי לאלתר אלמא אף בלא שהה בעי לאלתר ומוכרח הדין ודוק:
ובדין אי לאלתר ראוהו כשהוציאוהו הו מן המים הי' אפשר לומר דמהני אף כשראו הטביעה ואין גופו שלם ובהכי הי' מיושב הך דדגלת דמהני ט"ע ובעי לאלתר וע"כ שראו הטביעה להרא"ש דאל"כ לא בעי לאלתר וגם שם ע"כ אין הגוף שלם דאי הגוף שלם מעידין לר"ת אף אחר כמה ימים א"כ האיך פשוט דריב"ב לקולא מהך דאנסיב רבא ע"כ אין הגוף שלם ואפ"ה מהני ט"ע ע"כ לאלתר שאני וכשהוא לאלתר הכל שרי. רק הטור לא כ"כ:
ולדעתי אף הרא"ש לא ס"ל כן דהוא אזל בשיטת הרי"ף דמוכיח מדגלת ע"כ הא דקאמר הכא לאלתר וסימני' תרווייהו בעי הוא להה"א דבקברתיו אינו נאמן ואף אח"כ כשהביא דברי תוס' לא חזר מהפשט דהכא תרווייהו בעי ולא תרי שנוי' הוא לאלתר או סימני' והביא הקושיא למה משיאי' דמהך גמ' מבואר דבעי סימני' דאינהו מפרשי' אף למסקנא בעי סימני' ולא נפשט מדגלת די"ל דהם מפרשי' האבעיא אי יאמר בדדמי דאי אפשר לומר החשש דמשקר וזה קאי בספיקא א"כ מאי מהני דפרצוף שלם אכתי שמא משקר העד ע"כ נהי לא חיישינן רק הספק הוא משו' בדדמי ובעי תרתי לאלתר וסימני' א"כ מוכח לאלתר לחוד לא מהני ועכ"פ כשאין פרצוף שלם להתוס' או להרא"ש כשראו הטביעה וצריך ליישב הקושי' למה בדגלת מהני כמו שכתבתי בארוכה בתשו' דהי' מכירו היטב דאמר לי' שהתבונן היטב ואי מכווין לכך אין חשש בדדמי וכ"כ מהרי"ט
ובספק אי פרצוף שלם בעי לאלתר לכאורה מוכח דבעי לאלתר דלדידהו כבר כתבנו דהפשט הוא בש"ס תרתי בעי לאלתר וסימני' דכן נראה מדברי הרא"ש וגם מדתוס' הקשו דמשיאי' בני אדם כו' ולא הזכירו אף שאינו לאלתר דזה עיקר הקושי' ע"כ אף אלאלתר הקשו דמפרשי' דבעי תרתי לאלתר וסימני' אף דסימני' דרבנן סמכינן אחששא דבדדמי דהוא דרבנן וקשה מי דחקו להש"ס לאוקמי בדרך רחוקה לאלתר וסימני' ולא מוקי דגופו שלם ע"כ מ"מ בעי לאלתר א"כ לא מייתר אי נוקי בגופו שלם דמ"מ צריך הוא לאלתר כמו דמשני בסימנים וזה ברור (וגם הוכחתי דהרגתיו לא בעי קברתיו דהש"ס פריך בפ' כיצד דקאמר הרגתיו רשע הוא כו' וקשה הא אינו נפסל ע"פ עצמו אף למאן דלא ס"ל פלגינן דיבורו ושרי להעיד שאר עדות רק אותו עדות אי אפשר להאמין לו ע"ד ממ"נ למאן דלא ס"ל פלגינן דיבורא ואי בעי קברתיו דל הרגתיו מהכא העדו' שאמר שקברו מועיל להתיר והרי הוא עדות אחרת ושרי להעיד ע"כ לא בעי קברתיו וזה ברור:
ובדין אי חבל לאחר מיתה מוכח דאין המים משני' דאל"כ קשה לר"ת אי אינו נחבל מעידי' אף ביבשה א"כ מאי פשט דריב"ב לקולא הכא שאני דאינו חבול ע"כ ידע שהי' חבול א"כ הא מיא מרזו מכה ע"כ שנחבל לאחר מיתה דאכלוהו כוורי ואין המים מרזו המכה ומ"מ אינו שלם ואין מעידין אלו הי' כה"ג ביבשה וזה ברור: