תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
קונטרס תקנות עגונות · תשובה יד
המודד מים בשעל יברך בברכות שמים ממעל לאיש נחמד שלם בכל פועל ה״ה כבוד אהו' ש"ב ידיד ה' וידיד נפשי הרב המאוה"ג המפורסים בתורה וחסידות מושלם בכל מעלות ומדות איש חמודות בכל החכמות לו עשר ידו'. נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוה' ישכר בער נ"י אב"ד ור"מ דק"ק זלאטשוב יצ"ו:
מכתבו הנחמד אף נעים הגיעני ונמצאתי לאשר שאלני להתיר אשה מקשרי העגון אשר שמו עלי' על מגן. ונפלאתי מאוד על כבוד מעכ"ת למה האריך במאריך טירחא בדבר פשוט ומבואר בכל התשו' ראשונים ואחרונים ואזכיר חד מנהון הרא"ש בתשו' כלל נ"א וכתב מעשה בישראל ונכרי שהלך ואמר חבל על יהודי שהלך עמי כו' מאלו המעשים נודע שהרבה הקילו דבמעשה הא' לא הזכיר הנכרי את היהודי אלא אמר יהודי שנתלוה עמי ויש עדים שאותו היהודי נתלוה עמו והתירו כו' ובתשובה מהריב"ל שאלה א' מבואר אם העידו הנכרים שמת זה שהיה בספינה והעדים מעידין שזה הוא שנכנס בספינה והתירו ואין שום א' חש לומר דהוי חצי דבר ועיין בתשו':
וגדולה מזו אני אומר הרי אף במקום דקפדינן אעדות הא בגיטין וחליצה סמכינן שזה שמו ושם אשתו אעדים ועדים אחריני מסהדי אגט שגירש אשתו נימא דהוי חצי דבר ע"כ לומר התם דהוי רק גילוי מלתא לא קפדינן אחצי דבר דהעדים היינו שזה גירש רק מי הוא זה סמכינן אעדים והאי מלתא אחריתי הוא הה"ד נ"ד זה העיד שמי שקראוהו לכהן ביום ה' מת וזה מעיד מי הי' זה א"כ לענין מיתה הוי עדותו בפ"ע וזה רק גילוי מלתא ואף גם עובדא דיוחנן בן יונתן מכפר שיחין וכו' הרי זה איש שהעיד עליו לא הכיר אשתו והעיד רק חצי דבר. לכן הדבר פשוט שאין זה בגדר חצי דבר דהוא העיד על אמיתת הענין שפלוני מת ואנן מבררינן מי הי' הפלוני ואין בזה כדאי להאריך:
וגם זה דומה לאם שנים אומרים קידש או גירש או נתן במתנה על תנאי ושנים אומרים קיים או ביטל התנאי האם זה הוא חצי דבר או אם א' אמר אני מקנה לפלוני סך הידוע לפלוני האם זה מקרי חצי דבר הה"ד בנ"ד אמר שמו כשם הידוע בעיר האם זה מקרי חצי דבר:
ומעתה אטייל בדברי קדשו איזה דברים ולא אוכל להאריך כי לבי בל עמי כעת מחמת טירדא ה' יסיר מעלי הטרדות המונעים אותי ואשיג שלימות במהרה בדבר המליצה הנמצא בשק תפילין והאריך מעלתו אי ניחוש לנפילה רק דהוי נפילה דחד שכיון שגם זה כהן מסאסוב וחזר ואמר כיון שבן עירו הי' לא הוי נפילה דחד דשם שכיחא כהנים ואני אומר אי משום דשכיחי כהנים והא בש"ס קאמר חבו בר נאני ונאני בר חבו שכיחי טובא ואפ"ה חשוב נפילה דחד אולם מה צורך לנפילה דחד קי"ל כרבא דלא חיישינן כלל לנפילה ואף שנמצא בקצת תשו' חשש נפילה אינו נ"ל כלל דאל"כ מאי מהני כלים דלא מושלי אינשי ניחוש לנפילה. ע"כ אין לחוש לנפילה רק שאלה חשש הרגיל דאיכא דברים העשוים להשאיל ותלוי בקורבת האיש ואנו אין מכירים האיש ויכול להיות שהשאיל לו. וכתב המליצה לא עביד אינש דמושלי דצריך לעצמו ואף גם דממ"נ אם הי' שמו של זה הנמצא כמו שכתב במליצה אין שום חשש דהא בסאסוב אין איש עוד ששמו כך ואם אין שמו כך למה יקח המליצה זו כיון שאין שמו כך ועוד נ"ל היתר ברור עפ"י דברי הרמב"ן שפירש הא דלא חיישינן לתרי יצחק לרבא בפ' אשה שלום משום דאמרינן כאן נמצא כאן הי' ומדייק דהא חבו בר נאני דלא חיישינן דלמא מסר ליה ע"כ משום דכאן נמצא כו' ונ"ל אותו דבר שמצינו ביד זה אין לנו לחוש שאחר מסר לו. א"כ מ"ש דלא חיישינן ששטר שמצינו ביד זה שמסר לו אחר או צד מליצה שראינו ביד זה אין לנו לחוש שנתן לו אחר תולין השטר והמליצה שלו הוא. אולם במקום אחר כתבתי בס"ד בארוכה דסברות כאן נמצא לא אמרינן אלא לגבי תרי יוסף בן שמעון אבל לא בעלמא ובזו העליתי ארוכה לדברי ח"צ שאף מעכ"ת הרגיש מאי דקשיא עלי' ואין זה נוגע לנ"ד עכ"פ ימצא כאן היתר ברור לפי דבריו שאין לחוש שלזה כהן מסאסוב נמסר המליצה מאיש אחר כמו בחבו בר נאני וזה ברור. ואף גם זה מבואר בכל הראשונים כמו שכתב מעכ"ת לבסוף בעדות אשה לא קפדינן כי אם על אמיתת הדבר:
וכמו דלא בעינן שני עדים כן לא בעינן יקום דבר ובנקל נמצאו דברים אלו מפוזרים בכל תשו' ראשונים ואחרונים שהתירו על פי צירוף עדותן של כמה אנשים וברור דאתתא זו שריא לבעלה בלא פקפוק ואחרי שכבוד מעכ"ת כתב גם למחו' וש"ב הגאב"ד מק"ק זבאריז אקוה גם הוא יצווח ככרוכיא על מה אסרוהו עד הנה בכבלי עגון ה' הטוב יכפר בעדם וה' ינחינו בדרך אמת הכ"ד אהו' ש"ב ידידו: