תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
קונטרס תקנות עגונות · תשובה טז
ע"ד אשה אחת מק"ק פוזנן שהוגבה עדות במינסטר שמת שם איש א' שמו ר' איצק [והיה מק"ק פוזנן כאשר כתב הגאון ש"ב אבד"ק הנ"ל שנודע שם שהיה מפוזנן] והעיד ע"א שאמר שם אשתו חי' דאבלי ושאמר שיש לו שני בנים ועד שני העיד שאמר שם אמו פעסכי ואמר שיש לו בן א' והאשה בק"ק פוזנן שמה חי' דאבלי ויש לה בן א' מבעלה שמו ר' איצק ושם חמותה פעסיכי ועוד העיד א' שאמר שיש לו בן א' רק זה לא הזכיר שאמר שם אשתו ושם אמו:
והנה כבוד ש"ב הגאון המפורסם אב"ד בק"ק פוזנן כתב תשובה בארוכה להתיר האשה ע"פ עדיות אלו אולם מענותנותו רצה שיסכימו עמו תרי רבנן ופרט בשם שאנכי הצעיר אהיה מהמתירים ויען כי הוא מצוה רבה נזדקקתי לעיין בזה והנה דברי הגאון נ"י הם ברורים דכל הפקפוק שיש בזה הוא שעדים מכחישים זא"ז איך אמר אם יש לו בן א' או שנים וכתב הגאון נ"י די"ל דהוי הכחשה בגוף הענין דלדברי האומר שאמר שיש לו ב' בנים הרי אינו בעלה של אשה שאין לה רק בן א' ממנו יפה כתב הגאון נ"י די"ל שהיה לו בן מאשה אחרת והשיב לא' שיש לו בן אצל אשתו ולשני אמר כמה בנים יש לו וגם אפשר שיש לו בת ולאחד אמר שיש לו יונג א' ולשני אמר שני קינדר ותו נראה דהכא כיון שעפ"י חפוש לא ימצאו בפוזנן איש א' ששמו ר' איצק שנסע משם ויש לו אשה חי' דאבלי או אם ששמה פעסא אלא בעל אשה זו א"כ מה שאמר שיש לו ב' בנים ע"כ שקורי משקר הי' נמצא שהעדים מכחישים עצמם במידי דשקר לפניהם זה אמר שאמר שקר לפניו וזה אמר שלא אמר זה השקר אבל אין ההכחשה שהי' איש אחר דע"כ אינו אותו איש כמו שאמר רק שאמר ששקר באמירתו אם אחר הוא כך י"ל בעלה הי' והי' משקר שאמר שיש לו שני בנים אולם לכאורה י"ל דאין דבריו של א' במקום ב' שהרי שנים העידו שאמר להם עדים שיש לו בן א'. אך די"ל הם אומרים אמת רק הוא הי' משקר ואין ידוע לפני מי הי' משקר ואין זה ענין להכחשת עדים ואם נאמר כיון שאמר שקר לפני א' שיש לו ב' בנים אולי היה משקר שאמר שהוא מפוזנן וששמו ר' איצק רק א"כ צריכים אנו לומר דהי' משקר לפני שניהם ולמה נתלה זה תולין שהיה משקר בדבר א' שאמר שיש לו ב' בנים אבל זה לא הי' משקר ששמו ר' איצק מפוזנן. גם כפי הנראה מעדות ידוע היה להם שהוא מפוזנן והחזיק עצמו תחלה בכך וששמו ר' איצק רק שנאמר אולי היה משקר שאשתו שמה חי' דאבלי וכפי הנראה מעדות נודע להם גם שם אביו מפוזנן שהותחל הלשון עדות אשר נגבה על ר' יצחק במו' ארי' ליב כהן ולא נזכר שאמר זה משמע שידוע להם זה והוי שמו ושם אביו ושם עירו רק כיון שהגאון נ"י לא הזכיר שם אביו אולי ידע הגאון שלא ידעו שם שם אביו:
שוב ראיתי על הגליון כתב הגאון נ"י שלא נתברר לו אם ידעו שם אביו רק מ"מ יש היתר כמ"ש דלמה נתלה שהיה משקר לפני ב' עדים בפרטות דה"א דסומכים על אחד שאומר שהוא פלוני ע"כ משום עבידא לגלוי' לא משקר וכ"כ הרמב"ם שעיקר נאמנות לומר שמת פלוני דעבידא לגלוי' אם חי הוא א"כ חדא דלא היה משקר שהוא פלוני שיש לו אשה ששמה חי' דאבלי דזה בקל יוכל להגלות שבעל אשה זו חי אבל אם הוא בעלה ע"כ מה שאמר שיש לו ב' בנים אינו עתיד להגלות שיסברו שיש לו לבעל אשה זו שני בנים והרמב"ם כתב דעשוי להגלות אם חי או מת הוא לכן האמינו ע"א א"כ בזה אינו עשוי לשקר אבל מה שאמר שיש לו ב' בנים אם הוא בעלה של אשה זו לא חש לשקר בדבר זה ותולין בהא השקר אבל לא שישקר שהוא בעלה של אשה זו חי' דאבלי דבזה לא ישקר כיון שבעלה הי' ועשוי להגלות אף שהוא מת עכשיו ולא יחוש שיתפס בשקר הוכחתי במקום אחר דאין הטעם דמלתא עבידא לגלוי' לא משקרי שיתפס בשקר דא"כ עד מפי עד למה מהני הא יכול להשמט שהאחר אמר לו שקר וכן הך עובדא דסוף יבמות שהיו קורים אותו יוחנן למה נאמן ע"כ הפשט שבדבר העשוי לגלות למה לו לשקר הא דבריו לא יועילו שבעלה יבא א"כ תולין טפי שלא אמר שקר שהוא בעלה של אשה חי' דאבלי שזה יתברר אי בעלה חי הוא ולזה אין לחוש שגם לו יש אשה ששמה חי' דאבלי דזה יתברר בפוזנן שאין שם איש שמו ר' איצק ויש לו אשה חי' דאבלי. ותו והוא עיקר דאין כאן הכחשה בגוף עדות דוודאי אם היה מקום לומר שהוא אמר שיש לו אשה ששמה כך ויש לו שני בנים הוי הכחשה מי המת אבל לפי דברי העד היה משקר בדבר א' אבל עדיין לא נתברר שאחר הוא כי מי יודע במאי הי' משקר או במה שאמר שאשתו חי' דאבלי או מה שאמר שיש לו ב' בנים א"כ אף העד זה לא העיד שאחר מת רק שכפי שהגיד לפניו לא נתברר מי הי' ולפי דברי העד הב' אמר דברים כהווייתן יש להתיר עפ"י דבורו שהב' לא הכחישו שבעלה של זו מת וא"ל שמא היה משקר גם לפני הב' די"ל לפני ע"א ממ"נ הי' משקר בדבר א' ולב' י"ל שלא היה משקר כלל למה נתלה שהיה משקר גם לפניו בפרטות שהיו בזא"ז ולא בב"א למה נתלה שאמר הכל שקר וע' בפ' חזקת הבתים ס"ל במאי דאתכחישו אתכחיש ואף דפסול לאותו עדות היינו שהוכחש בב"ד והוי פסול לאותו עדות אבל מה שאמר חוץ לב"ד וששקר בדבר א' א"ל ששקר כל דבריו כ"ש שאין העדות שהעיד בב"א וכי משום שאמר ע"כ פעם א' שקר קאמר שתמיד אמר שקר ואם נאמר שעד משקר ולא האיש בטלו דבריו במקום ב' ואין צורך לעדותו ומותרת עפ"י עד הב' וגם שאינו מכחיש שאחר הוא שמת כמ"ש לעיל בפרט אם אמר שקר על הבנים אין נ"מ אבל שאמר שהוא בעל אשה זו אין לתלות שישקר ויכשיל אשה קודם מותו לכן לענ"ד מספיק עדות זה להתיר האשה הזאת:
בעדות של כ' גומפל שאמר שראה קודם שהביא ב' שערות כתב שכתוב מה ששאלו אותו ואמר שם אמו פעסיכי ושם אשתו חי' דאבלי והוסיף עוד שם אבי אשתו ר' נחמי' הלוי ובאמת שם אבי אשה זאת נחמי' ליב ולא לוי:
הנה לפמ"ש למעלה גם בזה אינו סותר לעדות דעכ"פ אינו ברור שהוא אחר דע"כ אין לו אשה ששמה חי' דאבלי ושם אביו נחמי' ושם אמו פעסיכי זה יכול להתברר בפוזנן שלא הי' שם איש כזה שיש לו אשה בשם כך. א"כ ע"כ שקורי היה משקר וא"כ יתכן שהוא בעל אשה זו והיה משקר בשם אביו שהוא לוי ואין זה סתירה לדברי העד שאמר לפניו דברים כהווייתן כמו שנמצא בפוזנן לבעל אשה דקיימא שם יש מקום להתיר ע"פ עדות זה. בשגם יפה כ' הגאון נ"י דתולין שאמרו שהיה קשה להבין דבריו שטעה הכותב אמר ליב וסבור הי' שאמר לוי וזה שכתב הלוי הוא דברי הכותב דאף דרמ"א כ' בתשו' סי' מ"ח דאין תולין בטעות כו' אם כשעדים אומרי' שטעו מחלק הגאון דהוא דוקא באורחא למידק אולם הגאון נ"י הרגיש דהכא. נמי אורחא למידק שכתב השמות שיהיה ברור בלא פקפוק וכתב דמ"מ הוכחנו מדברי רמ"א דאף באורחא למידק אמרינן דטעה עכ"ל ולא ראיתי ראי' זו בדברי הגאון ואף בדברי רמ"א לא משמע כן דהרי כ' אף בדבר שהוא שקר מפורסם שכתבו על אשה רחל ושמה לאה שכתב הרא"ש בתשובה אין לתלות בטעות אך כאן י"ל דאינו מדקדק בכל השמות כיון שיש די בכמה שמות שאמר אין צריך דקדוק כ"כ בכל השמות דאין לתלות שהוא אחר ששמו ושם אשתו ושם אמו שוין וא"צ לדקדק נמי בשם אביה וע' פרק הזורק כתבו תוס' אף בגט מה שא"צ לכתוב אי שינה כשר דעדים לאו אכולה מלתא מסהיד דלא דקדקו עדות אח"ז כ"ש דכאן דא"צ שם אבי האשה שדי סימן כשיאמר מי אשתו אין הכרח שידקדקו בזה ותו אף באורחיה למידק כ' רמ"א דלא תלינן בטעות דהוי להו למידק וכאן דאשתקל מלולי' ולא הי' אפשר לדקדק יותר שפיר נוכל לתלות בטעות יותר משנאמר שהי' משקר קודם מותו דאין אדם חוטא ולא לו ויאמר שהוא בעל אשה זו ואינו כן דאם אינו בעל אשה זו אין לו אשה ששמה כך ואם ששמה כך כי זה יוכל להתברר בפוזנן:
והגאון כתב שנתברר שלא הלך א' ששמו כך משם בפרטות ששם אמו נמי כך היתה וגם י"ל דאין תולין בטעות עדות כשהעידו בב"ד או שחתמו שטר אבל מה שלא העיד בב"ד נוכל לומר שטעה הכותב כשמוכח דשקורי הי' משקר אם היה אומר כך נתלה טפי בטעות ומה שנתקשה גאון למה אין נאמן גדול להעיד בעדות אשה מה שראה כשהיה קטן י"ל דתלינן כשהיה קטן לא דק בעדות וכמו דקאמר סוף אשה שנתארמלה בנכרי שנתגייר פסול לעדות שם דנכרי לא דייק ויש ראי' דאינו נאמן מדלא תני זה במשנה דאלו נאמנין להעיד כו' על עדות אשה אינו נאמנים להעיד וכשהוא גדול נאמן וכיון דקטן לא דייק י"ל דאין מזיק עדותו שאמר שראה שם אביה הי' נחמי' הלוי דוקא בגדול אין תולין בטעות אבל בקטן כיון דמוכח שהדבר שקר תולין דלא דק אבל אין צורך לזה דבלא"ה יש היתר ותולין בטעות הכותב כמו שכתבתי לכן יש היתר ברור לאשה זאת כשיסכים עוד רב אחד מפורסם