תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
קונטרס תקנות עגונות · תשובה ו
הובא לפני ג"ע שהוגבה בק"ק סטאנוב שהעיד איש אחד שמו בער שהי' עמו אצל חיל של פולין רופא ושמו יעקב והי' לו פאות וזקן ירוקים געל ואמר לו שיש לו אב ואם חורגתו בק"ק סקאהל ואח בעיר ווארשי חייט ובא כ' בער עם איש הנ"ל עם החיל לק"ק וולדאווי ונשאר הוא בק"ק הנ"ל ואיש הנ"ל נסע עם החיל ונהרג והביאוהו לק"ק הנ"ל והכירוהו שהוא יעקב רופא הנ"ל והוא נהרג בחודש אלול תקכ"ט וקברוהו על הבית חיים שהוא חוץ לעיר בט"ו עש"ק. עוד הי' לפני ג"ע מק"ק ווינקאץ שהעיד כה' מתתיהו שמשרתו בעריל בא אליו והגיד לו בל"א יעקיל איז גישאסען גווארין ובצדו האט מען איהן גיטראפען והחברה נסעו לשם ואני הנחתי אותו על העגלה ונסעתי ג"כ והייתי אצל הבית חיים כשנקבר גם העיד שזה יעקב רופא שהעיד עליו המשרת אז ער איז גישאסען כנ"ל הי' לו פאות וזקן ירוקים געל ע"כ דברי העדים ובאתה אשה עגונה שאמרה שבעלה הי' יעקב רופא ויש לו אב ואם חורגתו בסקאהל ואח בווארשי ובקשה התרה להתיר לה להנשא אחרי שתחלוץ מיבמה והנה עדו' השני אינו כלום שאין כאן שמו ושם עירו ושום סימן רק עדו' הראשון מועיל רק לכאורה איכא תיוהא שלא הוזכר מתי הי' ההכרה אם היה תוך ג' הימים להריגה.
והנה בגוף הדין כבר דברו ראשונים ואחרונים בתשו' ומבואר בק"ע דעת הרבה גדולים דמקילין בספק תוך ג' ימים ובודאי יש לסמוך עליהם במקום עגון אולם אם נעיין במקור הדין בש"ס סוף יבמות אמינא לכאורה ראוי לשית לב להמקילים בספק א"כ מאי פשט הש"ס מהך דאסקינן אבי הדיא ואדיגלת ואינסבה לדביתהו אף דשם איתא שהי' בתר תלתא יומי אכתי מאי פשיט כיון דמקילים בספק הי' תוך ג' ימים. ע"כ היינו משום דהאי חששא שמא הי' אחר ג' ונשתנה חשש רחוק הוא שנשתנה להכי לא חיישינן א"כ י"ל משו"ה אנסבה לדביתהו דאם הוא אינו זה שטבע קודם ה' יומי אי אחר הוא צריכים אנו לחוש שמא זה האיש אחר ונטבע קודם ג' ימים ונשתנה לצורת זה שאנו ידענו שנטבע ולהא לא חיישינן ע"כ כיון שדומה צורתו לזה שנטבע ע"כ הוא הוא הנטבע ולמה נתלי באחר וזה האחר נטבע קודם ג' ימים ונשתנה להא לא חיישינן ע"כ אף להא חיישינן אך זה יש לדחות דלא מיירי שידענו מי הוא הנטבע רק שידענו איש אחד נטבע קודם תלתא יומי ולא ידענו מי הוא וזה הנמצא עכשיו שאסקוהו הכירוהו בט"ע מי הוא ע"ז פריך שפיר דיש לנו לתלות טפי שהוא הוא הנטבע והרי הוא אחר ג' ימים בבירור ולמה מקילים וכ"כ הצ"צ בתשו' ק"ג שאם ידענו שנהרגו אנשים קודם ג' ימים ונמצאו הרוגי' מחמירי' אף למקילים בספק ג' ימים דהכא יש לתלות שהם הנהרגים הראשונים ה"ה בטביעה י"ל כך א"כ אדרבא יש להוכיח דמקילים בספק מדמייתי הש"ס דטבע בכרמי ובדגלת ולא מוכיח בפשיטות מדהתיר לזה דאסקוהו. ע"כ דבעי לאוכוחי כיון דטבע איש אחד ודאי קודם ג' ימים ע"כ זה הוא הנמצא ולמה אנסב לדביתהז אבל אי לאו דמייתי דטבע לא מוכח די"ל דאנו תולין שהי' אחר ג' ימים א"כ מוכח דספיקא לקולא ודוק:
ומזה נ"ל להוכיח כדברי מהריב"ל שנחלק עם מוהרד"ך בפי' דברי הרא"ש למהריב"ל אי לא ראה הטביעה ולא הי' שלם בעי לאלתר ולפי מ"ש מוכרח כדבריו דהא אי נימא בלא ראה הטביעה לא בעי לאלתר ע"כ הך דדגלת דבעי לאלתר מיירי שראה הטביעה וכיון שראה הטביעה מוכח דספק תוך ג' ימים מחמירין דאל"כ מאי פשט דמה"ת יש לתלות שם שאחר הוא והי' אחר ג' ימים הרי באחר אין תולין באחר ג' ימים ולמה נשתנה הצורה לזה שידענו שנטבע ע"כ יצטרך לחוש שהוא אחר ג' ימים ונשתנה ולמה נחוש כולי האי ע"כ אף כה"ג חיישינן והרי הרא"ש מיקל בספק תוך ג' ימים ע"כ מפרש בלא ראה הטביעה דהיינו שראינו שטבע אחד קודם ג' ימים רק שלא ידענו מי נטבע וליכא בדדמי ואפ"ה בעי לאלתר מוכח כמהריב"ל ודוק היטב:
והנה לכאורה הי' נ"ל ליישב כך אף אי מיירי דראו שנטבע זה האיש אפ"ה פריך שפיר דאם נאמר שזה שאסקוהו הוא הנטבע ע"כ הוא לאחר ג' ימים וכיון שלאחר ג' ימים נשתנה המת ע"כ אין לו ט"ע גמור דהא נשתנה א"כ איך נסמוך על ט"ע גרוע זה שמא אחר הוא אף שהוא תוך ג' ימים ולא נשתנה זה האחר מ"מ י"ל שאינו זה הנטבע שידענו כיון דאין לנו בו ט"ע גמור שאם הוא הראשון ע"כ אין צורתו שוה ממש להנמצא א"כ שמא אחר הוא. אך לפי זה קשה למה מחילים אם יצא קול שנהרג זה האיש ונמצא אחר ג' ימים מקילים ממ"נ אם הקול אמת הרי נהרג ואי לאו הוא תוך ג' ימים נימא נמי אם הקול אמת ע"כ אינו מכיר אותו טוב א"כ האיך נסמוך על הכרה זו די"ל כיון שאומר שמכיר אותו היטב ע"כ הקול שקר והוא הוא הנמצא אבל הכא שע"כ נטבע אם הוא הנהרג ע"כ אינו מכירו היטב ואיך נסמוך על הכרה זו וא"ל נתלה שיצא מהמים ואח"כ נפל למים הוא חשש רחוק טפי י"ל שאינו מכירו היטב והוא אחר אך מ"מ נ"ל אי מיירי בראה הטביעה ע"כ מחמירים בספק תוך ג' ימים דאם נאמר הקושי' כמ"ש ע"כ ודאי נשתנה אחר ג' כמו שהוא לשון הרמב"ם מפני שנשתנה ולא ספק כמו שכתב הש"ס דחיישינן שנשתנו פניו דאם ספק הוא מאי קשי' כיון שאומר שמכירו י"ל הוא שנטבע בפנינו ומכירו היטב ולא נתלה שהי' אחר וזה אחר נטבע קודם ג' ימים ונשתנה ע"כ הוא וודאי נשתנה א"כ אם הוא הראשון ע"כ אינו מכירו היטב דהוא ודאי אחר ג' ימים א"כ י"ל שאחר הוא אף שאחר הוא תוך ג' ימים מ"מ אינו הראשון כיון שאין לו בו היכר גמור א"כ כיון שוודאי נשתנה למה נקיל בספק תוך ג' ימים דוקא אם הוא ספק אם נשתנה יש מקום להקל בספק תוך ג' דהוי חששא דרבנן ומקילים בספק אבל אי ודאי נשתנה הוי ספיקא דאורייתא ולמה נקל מספק א"כ כיון דהרא"ש מיקל בספק ע"כ שמפרש דהוא ספק נשתנה א"כ מאי פריך הש"ס ע"כ דמיירי בלא ראה הטביעה והיינו שראה שנטבע ולא ידע מי הוא ואפ"ה בעי לאלתר ומוכח כמהריב"ל ועוד ראי' נ"ל דאי מיירי בראו הטביעה אף בוודאי שהי' אחר ג' ימים י"ל דמקילים כיון דהוי רק חששא מקילים במים שאל"ס דהוא דרבנן ומאי מוכיח הש"ס ע"כ דמיירי שלא נודע שזה נטבע והוי ספיקא דאורייתא וזה ברור ותבנא לדינא עכ"פ דעת הרבה ראשונים ואחרונים להקל בספק תוך ג' ימים ואם אין העד ראשון לפנינו מיקל בתשו' מור״ם הובא בתה"ד סי' ר"מ וכן פסק בצ"צ סי' ק' דאמרינן לראשון נתברר שהי' תוך ג' א"כ כיון שאין העד ראשון לפנינו תולין שנתברר לו הדבר רק זה לכאורה אינו נ"ל כאן שאמר שמצא אותו והכירוהו אינו מוכיח שנתברר לו רק כשאומר נהרג אז אומרים כיון שמעיד על דבר ברור שנהרג ע"כ נתברר לו משא"כ הכא שאמר רק שהכירו אינו תולין שהי' ברור לו רק בג"ע מבואר שאמר שנהרג אף אם הוא פי' לזה מה שאמר שהכירו מ"מ הרי אמר שנהרג ונתאמת אצלו ההריגה תולין שידוע הי' לו שהי' תוך ג' ורק לכאורה קשה כאן לומר שידע שהי' תוך ג' נהי שראה זה יעקב תוך ג' שנמצא ההרוג שמא הרוג מונח מקודם ותה"ד כתב דתולין שראהו מיד או שהי' אצל ההריגה ולכאורה קשה האיך שייך שראוהו שמא הרוג מונח כבר וצ"ל שי"ל שיודע שלא הי' במקום זה מתחילה מונח הרוג א"כ אף בנ"ד י"ל כך אך בר מן דין מתוך לשון העדים נראה שזה מלתא באנפי נפשי' הוא שאמר שנהרג וגם הכירו אח"כ והרי מעיד על ההריגה בבירור ואף גם שזה העד שהעיד בסטנאב הוא שהגיד בשמו ר' מתתי' שאמר לו יעקב איז גישאסען הרי אף לר' מתתי' אמר שנהרג ואף דשם אין מספיקים דבריו שאמר שהי' גישאסען דלמא לאמת עכ"פ תו ל"ל כיון שכאן אמר שנהרג כוונתו הוא שנהרג ממש ונודע לו בלא"ה שנהרג בלא ההכרה וא"ל דזה שאמר שנהרג הוי ע"א במלחמה די"ל דע"א במלחמה הוא דרבנן ולזה שוב מהני ההכרה ואין חיישינן שהי' תוך ג' ימים דהוי ספיקא דרבנן א"כ יש לסמוך על עדי' שאמר שנהרג:
והנה שאלתי לאשה שאמרה שהיתה אצל הג"ע וזה בעריל לא ראה ההריגה רק ההכרה מ"מ אינו סותר מה שכתבנו די"ל מ"מ העיד על ההריגה ששמע מאחרים ותו אם על דברי' נסמוך הפה שאסר הוא הפה שהתיר שהיא אמרה ששמעה שם ביו' ד' כשנהרג והי' בו רוח חיים שלח לראנדר מחזיק כפר שיבוא אליו וזה המחזיק הודיע לעיר וקברוהו ביו' וי"ו כפי עדות של בעריל והרי העידה שהי' תוך ג' ימים והפה שאסר הוא שהתיר ותו אף בלא"ה אין לומר דהיא לא מהימנא דהוי מלחמה חדא בקברתיו מהימנא דלא משקרא א"כ אף הא לא משקרא מה ששמעה שם ואף לרמב"ם דמחמיר בקברתיו היינו דאי אפשר שהמתינה אבל עדות זו מהימנא ואף להטעם כיון שאמרה בדדמי משקרא הא ליכא בדדמי דוקא במלחמה שהי' תוך קשרי מלחמה שבדדמי אבל הכא שמא נמלט כמו שנמלטו שאר אנשים וליכא בדדמי ותו בקברתיו דוקא ס"ל לרמב"ם כיון שראתה אותו מת במלחמה אינה ממתנת ומשקרת אבל אם אומרת שמת רחוק אינה משקרת א"כ הה"ד עדות זה שאמרה ששמעה שהי' תוך ג' ותו הך חששא נראה דהוא דרבנן ויש להקל בספק תוך ג' ימים:
ולכאורה יש נמי ספק שמא הי' שלם ואיכא דעת ר"ת וכתבו הפוסקים אי הי' שלם ודאי מקילים בספק תוך ג' ימים רק זה אינו נראה בספק חבול להקל דהוי ספק א' אם הוא בעלה או אחר שנשתנה ולא הוי ס"ס שמא הוא תוך ג' ושמא הי' שלם דהוי ספק א' דוקא בודאי שלם סמך אדעת ר"ת ותו דשם ספק א' מתיר יותר אף בעלמא בודאי אחר ג' אבל על זה שמא שהי' שלם אין היתר יותר מצד השני שמא הי' תוך ג':
אך כפי שבא בלשון עדות השני שאמר בצדו יורוהו המורים מסתמא לא הי' חבול בפניו ואף שבעדות זה לא נזכר שם אביו ועירו כיון שנראין הדברים שזה מעשה אחד דאמר שהי' אז ארבעה רופאים וא' הי' יעקב עם פאות וזקן געלי ודאי לא היה עוד אחר שם ששמו יעקב והי' פאת וזקן געלי דאל"כ מאי סימן אמר זה מתתי' העד וכיון שזה בעריל אמר בסטאנוב שרבי יעקב שהי' לו פאת וזקן געל ושני אמר למתתי' מען האט גישאסען ליעקב בצידו ע"כ לזה יעקב נתכוין שהכירו כיון שלא היה שם אצלם יעקב אחר שהי' לו זקן ופאת געלי ג"כ תוך אנשי חיל א"כ מבואר שזה שהכיר זה בעריל יורו לו המורים בצדו והי' שלם בפניו ומצרפי' דעת ר"ת להתיר בספק תוך ג' ימים. ואין לומר שזה הי' פעם אחר שאמר מתתי' שהי' ארבעה רופאים וזה שהעיד בעריל הי' פעם אחר דנראין הדברים שהי' בפ"א כיון שנתן עדות זה לאשה זו ע"כ רצה להעיד לה וגם האשה אמרה שהכל היה פ"א וכן מורה הג"ע לכן ודאי יש להקל טובא ולרווחא דמלתא העיד עוד לפני ב"ד דפה הרופא דק"ק סקאהל שאמרו לו שררים המשרת שלך (שהי' מכירים אותו יעקב שהי' משרת שלי) איז דער שאסען גווארען והכירו את פרצופיו ובגדיו והנה אין לחוש שהי' אחר ג' ימים כיון שהכירו בגדיו אין לחוש לשאלה שהשאיל לאחד שנשתנה צורתו לזה האיש שהשאיל לו וכ"כ עה"ג בתשו' ואף ששדיתי נרגא בתשו' עה"ג דהא תני אין מעידים אלא על פרצוף עם החוטם ולחד שינויא במס' בכורות בעי חוטם מדרבנן ואפ"ה תני סי' כלים לא מהני אלמא חיישינן לשאלה שזה שפרצוף פניו דומה לזה הה"ד בחששא דג' ימים דמ"ש. מ"מ בספק תוך ג' ימים נ"ל לסמוך על סברתו חדא טפי י"ל שהי' תוך ג' ימים משנאמר שהשאיל לזה שנשתנה צורתו ונדמה אליו ותו כיון דחשש שאלה דרבנן מקילים ובספק תוך ג' ימים וזה ברור. ומה שאין הכתב מקוים האשה העידה שהיתה אצל הב"ד כשגבו העדות. ונ"ד לא דמי למלחמה דנאמר אשה אמרה בדדמי כיון שכולם ניצולו למה תתלה שבעלה נהרג וגם במקום עיגון מקילין אף אם אינו מקוים וגם עדות הרופא הנ"ל מועיל: