אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר קונטרס תקנות עגונות › תשובה ה

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

קונטרס תקנות עגונות · תשובה ה

תשובה ד

משבר סלעים ומפרק הרים בגבורתו מוציא אסירים בכושרות דבריו המה נחמדים והיו למאורות ה"ה כבוד אהו' ש"ב ידיד ה' וידיד נפשי הרב המאוה"ג הגאון המפורסים נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מהו' אלכסנדר כ"ץ אב"ד דק"ק זבארעש יצ"ו:

מכתבו הנחמד הגיעני והנה ראיתי מעכ"ת חוכך טובא בשריותא דהני אתתא והספק שנסתפק מעכ"ת אם לא העידו שנהרגו כולם רק נמצאו הרוגים יש לחוש שהי' כאן מונח א' מכבר הנה במ"ב ג"כ העובדא הוי שמצאו הרוגים ולא שהי' אצל הריגה כמבואר תוך הג"ע שלו והרי לא חש להני חששי דחייש מר ועיקרו של דברים דאין לחוש שאף שבאו ממקום אחר שנהרגו כולם במקום אחד והוא חשש רחוק ואף שנמצאו תוך המים לא ידעתי החשש וכפי שבא בשאלה לדעתי הוא מים הסמוך לכפר ואינו בא ממקום אחר ומעכ"ת יכול לחקור זאת מהאשה ואף אף אם הי' מים שבאו ממקומות אחרים אחרי שאנו צריכים לחשש שאלה ע"כ נאמר שהשאיל לאדם אחר וזה בא ממקום אחר דרך המים וצף לכאן במקום שנהרג משרתו של זה ובאו שניהם למקום אחד לדעתי הוא חשש רחוק ודחוק ואף האי חששא גופא שצף הרוג למקום שמונח שם הרוג זה לא חיישינן דאל"כ לא משכחת לה דמנין הוי סימן:

ומה שכתב מעכ"ת דכיון שלא נמצא אצלו רק בקרוב א"כ נתת תורת כל אחד בידו מהו קרוב. האמת מבואר לענין מציאה לא הוי מנין סימן רק בעשוי כמגדלים או בכרוכים זה על זה רק שם הטעם דאי לא"ה כיון דדרך נפילה הי' מייאש מני' שמא לא יהי' מונחים זה אצל זה אבל נ"ד תלוי כל שנמצאו סמוכים כדרך שאם נהרגו יחד מצוי שיהי' כ"כ סמוכים בהשליכם מנגד הוי סימן שהם הם שהיו ביחד ונהרגו כן נראה דעת המ"ב:

ואף מה שחשש מר אולי היו נטבעים תמיהני בכל הג"ע כתוב שנמצאו הרוגים ואי הוי חייש לנטבעים ודאי עלייהו סמכינן שראו שהם הרוגים ומצאו בהם פצעי' וחבורות מכות מות ועיקר ההיתר כיון דאינו ספק דאורייתא כמ"ש המבי"ט ומ"ש מעכ"ת די"ל דברי המבי"ט אמורים במקום שאין שיירות מצויות כל המחברים שהביאו דברי המבי"ט הביאו דבריו במושלם ולא חלקו כלל בזה ואף טעמו שנתן המבי"ט משום כיון שנאבד ביבשה עדיף ממים כיון שלא נודע זכרו א"כ לעולם הוי רק חששא דרבנן ואף כיון שלא נודע ששכיחי לסטים שם רק באותו זמן באותו לילה היו שם הלסטים ובאותו לילה ודאי אין שיירות מצויות וודאי יש לתלות באותן אנשים שידענו שהלכו אז בשעה שהי' שם לסטים שנהרגו והוי אין שיירות מצויות אף לפי דברי מר:

ומה שכתב עוד מעכ"ת לחלק כיון שנמצא במים לא במקום שהלכו אין להתיר מכח דברי המבי"ט לא ידענא חלוקו דמר מ"מ עכ"פ הרי נאבדו בדרך הזה ונמצאו במקום זה הרוגים שיש לתלות שהם הם סברות המבי"ט להתיר מה בכך שאנו לא ידענו שהלכו לתוך המים כיון שיש לתלות בהם והם נאבדו בדרך זה ומאחרים לא נודע שנאבדו ושם נמצא החגורה שלו וסידור ע"כ הי' שם אצל המים הבעל שלה ואף גם זאת לחוש שצף א' מרחוק על המים כיון שיש היכר בזאקין שלו ומכנסים ע"כ השאיל לאחר ע"כ נצטרך לחוש שבא ג"כ צף זה שהשאיל לו למקום שהוא נאבד ואף גם שלא הי' רק שמונה ימים בין זמן שמצאו אלו שבנהר ובין זמן שנאבדו ובכל המקומות לא נשמע שנאבד איש כי הזמן קרוב והי' נשמע שם אם נאבד גם שם איש או נטבע וזה אפשר בחפוש אם נשמע שנאבד אדם שם (אבל אין מהצורך לבדוק זה כמ"ש) וביותר תמיהני טובא מ"ש מעכ"ת כיון שע"כ לסטים השליכוהו תוך המים אינו דומה לנדון המבי"ט דהוי במים שלא שהה עליו כדי שתצא נפשו דבריו תמוהים מאוד ממ"נ אם נאמר שהשליכוהו תוך המים הרי מצאנום מתים עכשיו מה צורך לשנעמוד עד שתצא נפשם יש לנו לומר כיון שנאבדו ונמצאו מתים בנהר הם שנאבדו מתו דאי חייש שמא הם השליך לנהר ואלו אחרים הם למה נחזיק שהשליך לנהר אם נאמר שאחרים הם הרי נאבדו ביבשה ואם כיון שמצאום במים נאמר שהשליכום למים א"כ הרי מתו לפנינו והנה אני אומר מטיבותי' דמר ימציא היתר ברור להאשה שאי אפשר למצוא לה עדות אחר והוא עגון גדול:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה