אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר קונטרס תקנות עגונות › תשובה ד

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

קונטרס תקנות עגונות · תשובה ד

תשובה ג

האשה הנעצבת קשת רוח נתנה עלי בקולה על כי בעלה נעלם מעין ונמצא איש א' בק"ק לוטצק בנהר ונמצא עליו בגדים שיש בהם סימנים טובים שני הזאקין ובשאר בגדים ג"כ הי' סימנים רק אינם סימנים טובים והרב המאוה"ג אב"ד דק"ק לוטצק נדחק למצוא לה רפאות תעלה ע"פ תשוב' ח"צ דס"ל דלא חיישינן לשאלה דיחיד ומהרי"ט ס"ל לכל בגדים לא חיישינן לשאלה א"כ אם נחוש שהשאיל הבגדים שיש בהם הסי' טוב למי שיש לו כמו אלו הבגדים שאין בהם סימן טוב הוי שאלה דחד עכ"ד:

והנה באמת וסומקי אינו אף סימן שאינו מובהק ורבים מהבגדים אין בהם סימן כלל אולם אם נסמוך על דברי מהרי"ט מבואר אף בבגד א' שהוא הכרח לו בדרך אין לחוש לשאלה. רק אמרתי שלא לכנוס בפרצה דחוקה רק לבוא ברווחא והנה בדברי ח"צ יש לתמוה הרבה וכבר כתבתי והארכתי מזה טובא בס"ד והרב הנ"ל הרגיש ג"כ בכמה קושי' חדא הא רבא לא מפליג בין נפילה דרבים ליחיד למה נפליג בשאל' וזה הקשה בתשו' כנסת יחזקאל ותו מאי פריך על מצא קשור וניחוש לשאלה הא שם ע"כ ניחוש ליב"ש אחר הוי שאלה דחד:

רק זה הרגיש ח"צ ומישב בעצמו דפריך מהוחזקו דבהוחזקו עכ"פ ניחוש והשתא לא קשה אף קושית הכנסת יחזקאל דרבא לא מפליג בין נפילה דרבים ליחיד בהוחזקו אבל בלא הוחזקו אף רבא לא חייש ובזה מיושב מאי דקשי' עלי' תו הא רבא בפרק האשה רבא מוכיח דלא חיישינן לתרי יצחק מחבי בר נאני ניחוש דלמא מסר לי' הא הווי כשאלה דחד דהתם נמי בהוחזקו מיירי דחבי בר נאני שכיחי טובא ע"ש:

ואנא כיפי תלינא בדברי הח"צ דהא הרמב"ן מפרש סוגי' דיצחק ר"ג ביבמות דף קט"ו דטעמאדרבא דלא חייש לתרי יצחק משום כאן נמצא כאן הי' ומוכיח מחבי בר נאני דלא חיישינן לנפילה ומסירה משום דכאן נמצא עכ"ל:

א"כ אף שאלה לא נחוש אם נמצא אותו לבוש בבגדים אלו נימא כאן הי' תמיד או איפכא כיון שברי לנו שאיש אחד הי' לבוש בהם למה תלינן באחר רק נ"ל דעד כאן אמרינן כאן נמצא היכא דאיכא נמי לא הוחזקו יב"ש דהגע בעצמך אי אמרינן כאן נמצא א"כ אם שמענו איש אחד הלך מעיר זו ומת וכאן נחסר איש א' אטו נימא וודאי זה שיצא הוא בן עיר זאת ולא נחוש לאחר. הא וודאי ליתא דווקא בתרי יצחק דעת הרמב"ן דאין לחוש שיצחק אחר בא לכאן ונעלם כיון שלא הוחזק שיצחק אחר הי' כאן רק זה אבל אי לא ידעינן שמו וודאי גם אנשים אחרים באים לכאן כמו זה שהי' דר כאן ומינה לענין חשש שאלה כיון שמצוי להשאיל לאנשים אחרים ליכא סברות כאן נמצא דמצוי הוא להשאיל לאחרים ג"כ אבל זה לא הוחזק שפגע בדרך זה ששמו כשמו או לפי דברי ח"צ שיש לו סימנים כמוהו והשאיל לו זה לא חיישינן דווקא לאנשים דעלמא חיישינן שהשאיל כמו בעיר אף שהוא קבוע כיון שגם אורחים שכיחי חיישינן שבא לשם אחר הה"ד בבגדים אף שזה לבוש בקביעו' בהבגדים מצוי שאחר מתלבש בהם באקראי ע"י שאלה אבל כמו שלא נחוש שבא יצחק באקראי תוך העיר וזה הקבוע נעלם כך. כך אין לחוש בבגדים שלבוש יצחק זה בקביעות שלבש יצחק אחר באקראי וזה הקבוע נעלם מהעין. והשתא נבוא לדברי הגמ' בביאור ויתישב בס"ד ברווחא ושים אזניך כאפרכסת דוודאי קשי' מאי דקאמר רבא במס' ב"ב בעובדא דהאי שטרא דכתיב בי' ממך לנפילה לא חיישינן למה לי לומר לנפילה לא חיישינן משמע משום דחשש נפיל' הוא חשש רחוק דזהירי בי' תיפוק לי' דרבא ס"ל כאן נמצא וכאן הי' ובמ"א כתבנו דגרסינן רבה אך לפי מ"ש ניחא דעד כאן לא אמרינן כאן נמצא אלא דלא חיישינן לתרי יצחק אבל התם לחשש נפילה אי הוי חיישינן לא שייך כאן נמצא דיכול להיות שמצאו אנשים דשכיחי למצא שטר ואי קשי' א"כ מאי ראיי' מייתי מהא דמוציאין שטר התם איכא תרי יב"ש ואמרינן כאן נמצא ולעולם לנפילה חיישינן די"ל התם כיון דמיירי בהוחזקו לא אמרינן כאן נמצא דאמרינן היכא דליכא רק חששא דתרי יצחק אבל הכא איכא תרי יצחק ואביי דחי אף בהוחזקו הוי נפילה דחד ע"ש ואי קשי' א"כ מאי מוכיח רבא מחבו בר נאני דאמרינן כאן נמצא הא שם הוחזקו די"ל וודאי בהוחזקו לא אמרינן כאן נמצא לענין אי הוי חיישינן לנפילה ולא הוי אמרינן מזהר זהירי לא מהני סברות כאן נמצא דיש חשש נפילה ואף שהוא ביד יב"ש אחר כיון שיש יב"ש בעיר יכול להיות שזה מצאו כמו אחר אבל הא לנפילה בלא"ה לא חיישינן דמזהר זהירי וראיית רבא דלא חיישינן דלמא מסר לי' כמ"ש תוספות ולענין חשש דלמא מסר לי' לא מהני הוחזקו דאף דהוחזקו לא חיישינן אף במקום דליכא סברות כאן נמצא דאיכא יב"ש מ"מ לא חיישינן שמסר לאחר זכותו ומכר לו דמחזקינן וודאי שהוא שלו ולא מכרו לאחר דייקא לענין חשש שאלה או פקדון וכדומה שנשאר ברשות בעלים רק שהוא ביד זה באקראי ליכא סברות כאן נמצא רק לענין דלא נחזיק שבא אחר שהוא כשמי' אמרינן כאן נמצא אף לשאלה אבל לחוש שיצא מרשות הראשון לגמרי ובא לרשות שני בלאו סבר' דשמי' כוותי' לא חיישינן ומוקמינן ברשותא דמרי' ולהכי גבי דברים העשוים להשאיל לא מחזקינן במכירה רק בשאלה דלא נפיק מרשותא דמרי' ולהכי לא חיישינן רק לשאלה ולא למכירה וזה ברור לענ"ד בס"ד וכ"מ דס"ל לרבא במס' כתובות בסוגי' דהיו בה מומין כאן נמצא ולא מחזקינן שהי' ברשות אחר:

והנה נתבארו דברי הח"צ ונתקיימו היטב דלא חיישינן לשאלה בשני יב"ש ויש אתי מקום לומר דהא דלא חייש רבא לנפילה היינו משום כאן נמצא וס"ל אף בהוחזקו דבממון שוה הוחזקו לאיסורא בלא הוחזקו דלא חייש לב' יב"ש משום כאן נמצא הה"ד בממון אף בהוחזקו אמרינן כאן נמצא אבל דרך הראשון עיקר יותר בס"ד. והנה לנ"ד כבר ביארתי שאין זה בעיני ברור לסמוך על שאר סימני כלים ולשווי' לשאלה דחד רק זה י"ל דחשש שאלה הוא רחוק דחזקה כל מה שתחת אדם הוא שלו רק דאיכא חזקת אשת איש. וכן ראיתי אח"כ בס' נודע ביהודה והמבי"ט פסק אם נמצא הרוג בדרך שידוע שזה הלך ונתעלם שם וודאי תלינן זה הוא ההרוג ואיתרע חזקת אשת איש א"כ י"ל דלא חיישינן לשאלה דנשאר חזקה מה שתחת אדם הוא שלו כיון ז דאיתרע חזקת אשת איש וזה ברור:

והנה זה איזה שנים הי' לי פלפול עם ש"ב הגאון אב"ד דק"ק זאבריז ורצה לומר דאין דברי המבי"ט אמורים אלא ביבשה דנימא שנהרג אחר בזה המקום שעבר זה שנתעלם מהעין לא חיישינן מדאורייתא אבל במים שיכול להיות צף ובא ממקום אחר אפשר יש לחוש. אבל לענ"ד אין חילוק בזה ולחוש שבא ממקום אחר ונפל במקום שנתעלם הראשון בזה הוי מקום סימן דהאיך יתרמי שבא למקום הראשון ונשאר שם וגם שנאמר שהשאיל לאחר הבגדים. וזה צף למקום שהי' הראשון עדיף טפי משאלה דיחיד. ותו י"ל והוא עיקר דבהא אמרינן כאן נמצא. כיון שבאותו נהר הוחזק שעבר איש בעלה של זה במלבוש זה שיש בו הסימן מובהק ולא הוחזק זה שהשאיל ואף אם השאיל לאחר לא הוחזק שזה עבר כאן במלבושים האלו תוך הנהר הזה אמרינן כאן נמצא ולא עבר האחר בנהר זה כיון דלא הוחזקו שהלך אחר במלבושים אלו והי' בנהר זה כמו דלא חיישינן בלא הוחזקו יב"ש שעבר יב"ש בעיר זה וזה שהי' ודאי נעלם דלא חיישינן שהי' אחר בעיר הזה הה"ד הכא לא הוחזק שהלך אחר במלבושים אלו ולא נחוש שהלך במלבושים אלו והי' תוך הנהר זה ואף דרמב"ן כתב בנמצא במקום שאינו דר יב"ש אחד חיישינן לאחר ג"כ אף שידענו שזה עבר שם י"ל דוקא לענין יב"ש דע"כ איכא בעולם יב"ש טובא א"כ יש לחוש שפיר לאחר אבל שאחר הי' לובש במלבושים של זה לא הוחזק ואף במי שאינו דר רק שידענו שזה עבר דרך שם אין לחוש לאחר משום כאן נמצא ותו כיון שנאמר סברות המבי"ט בהרוג כאן תלינן בזה שנאבד א"כ אין לחוש שצף מעלמא לכאן כיון דבודאי בעלה הי' כאן אין לחוש שאחר בא דרך צפי' ושפיר יש לתלות בזה שהי' כאן ולא נתלה באחר שבא ממ"א לכאן דרך צפי' דוקא אם י"ל שאחר ג"כ הי' במקום הזה כשמת שפיר קאמר הרמב"ן לחוש אי אינו דר שם אבל לתלות שבא ממקום אחר דרך צפי' אחר מותו אין לחוש ואמרינן כאן נמצא ותו הכא איכא חזקה טובא שנשאר עגל' וסוסים שלו בדובנא והוא סיכן נפשו ונסע עמהם אף שנתוודע לו שהם פוחזים שחשש שיעלילו עליו ויקחו הסוסים שלו והאיך השאיל בגדיו והוא הלך למרחוק והניח עגלה וסוסים שלו על קרן הצבי והא אין לחוש שהם הוליכו אותו לאנסו למרחוק דוודאי הי' יראים להוליכו שלא יתוודע נכלותם א"כ איתרע חזקת חיות דידי' טובא ואין לתלות באחר דאית לי' חזקת חיים ואיכא נמי חזקה זה שת"י אדם שלו. לכן נלענ"ד להקל ולהתיר לאשה לכל גבר די תיצבי רק באופן שיסכימו עמי תרי רבנן דסמיכי:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה