תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
הלכות קידושין · תשובה סו
ארי' יישר כוחו פי שנים ברוחו כקטורת סמים נודף ריחו:
ה"ה כבוד אהו' מחו' ידידי וחביבי הרבני המופלא ומופלג החריף והשנון זית רענן כ"ש מו' ארי' ליב נ"י בהרב מליסא:
הגיעני אמרותיו והיו לי לרצון אמרי פיו משמע מעיקרא ולסוף כדרכי לחבבו תמיד ביתר שאת כמאז כן עתה פניתי אני לידידי לראות בעמלו של תורה ואף כי כעת טרידנא בעיוני' ולמודי' הכרחיים לא אדחה השעה ואעבור המועד להשיבו דבר:
ראשית אמריו להשיב עמ"ש בנ"ד אי בעל על תנאי לא חיישינן דאח"כ בביאת אחרי' מוחל התנאי ומקדש מחדש בביאה דכיון דסברו' אין אדם עושה לא ברירא לגבי האי גברא לא יחוש דרצה עכשיו לקדשה דהוי מקדש בלא עדים והקשה מעלתו הא הטור ס"ל בבעל לאלתר דאינו עושה ב"ז וצריכה גט והר"ן כתב דהוי ספק עכ"ד ולא יכולתי לישב דבריו שם לא הזכיר התנאי בשעת ביאה אמרינן בביאה זו חוזר ומקדשה אף שהתנה ואנא אמינא אם נתברר שביאה היתה על תנאי לא חיישינן לביאת אחרי' כיון שביאה א' בעל לזנות אבל הטור מיירי שבעל ביאה זו אף שלא בעל ביאה אחרת אמרינן דתיכף בעל לקדושי' ולא רצה מעולם שיהי' ב"ז וזה פשוט רק חזיתי' לדעתי' דכוונתו כך הוא להקשות כיון דאנו מסופקים בבעל לאלתר אי אמרינן דאין עושה ב"ז כיון שהוא ספק אי אמרינן סברא זו להוי מקדש בלא עדים וע"ז תמיהני טובא דמאי ענין זה לדברינו שם הספ' הוא אי סברא זו ברורה שאין אדם עושה ב"ז הרי זה מקדש בעדים וכל ספק דין בקידושי' הווי מקדש בעדים רק אנן אמרינן אי האי גברא לא קפיד ומסופקין אנו שמא חזר שלא יהא אוכל שום וחוזר ואוכל כיון שהוא ספק אי חזר הוי מקדש בלא עדים וכן לדברי הב"ש מספק קרוב לו שזכר נמי הוא כך שהספק במעשה לא דמי לספק אי אמרינן סברא זו וזה פשוט:
ומ"ש מעלתו דבספק קרוב לה איכא חזקת פנוי' משא"כ בקידש על תנאי לא ידענא למה לית לה חזקת פנוי' כיון דהתנאי לא נתקיים הקידושין בטילי' ואנן אמרינן דקידשה מחדש והוי לה חזקת פנוי'. ומה שהאריך לחלק על הב"ש דנמצאו חולקים עליו בספק קרוב לו אפשר להחולקים הוא מחומרא דרבנן התם מחמרינן משא"כ נ"ד דאין אנו יודעין כלל אם כוון לקידושין ואם כוון הוי מקדש בלא עדים והווי קידושין דרבנן והוי ספיקא דרבנן ותו אף אי לחומרא הוי קידושי דרבנן אבל הכא אי ס"ד דחש לב"ז וקידשה מחדש לא הי' מקדש בקידושי דרבנן טפי הי' מפרש דבריו שיהי' קידושי דאור' דלמה יקדשה בקידושי דרבנן ומדאו' הווי ב"ז רק חומרא דרבנן איכא להצריכה גט ומ"מ הוי ב"ז ובלא"ה ל"ד ספק קרוב לו דראו עכ"פ דראו שזרק הקידושי' לנ"ד שלא ידעו כלל שהי' קידושי' ואין להאריך בזה:
ומ"ש לישב מה שהקשיתי על הב"ש דלא הקשה עדיפא מיני' על הטור דבמומין צריך בעל ואי לא"ה אינה צריכא גט ובסי' ל"א לא כ"כ וכתב די"ל משו"ה נקט בעל דמיירי בלאלתר ובכנס לאלתר א"צ גט אני אומר לבד דלא משמע כך מהטור דהא תחלת דבריו התחיל בבעל וכן הבין הב"י בדברי הטור והניח דברי הטור בתימה ע"ש. אף במ"כ לא נחית לראות סוף דברי הטור דכתב אי לא בעל וקידש סתם צריכה גט אבל על תנאי לא ע"ש הרי מבואר כדברי ומ"ש מעלתו לישב פי' רש"י לא רציתי להאריך בזה כי הפשט בדברי הש"ס דחוק כך לפרש דמאי דאמר כוונתו הוא דבעי נמי בעל ואף גם לדמות זה למעשה קודם לתנאי לא הוטב בעיני וגם הרי תוס' ע"כ מפרשים דאין זה מעשה קודם לתנאי דהא הם פי' דלא קדשה מחדש למאי דאמר כיון שכנס כו' ואפ"ה ל"ל כתובה רק השבתי לו הנוגע לפלפול שלי ויתענג על רב שלום כנפשו: