אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר הלכות כתובות › תשובה פח

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

הלכות כתובות · תשובה פח

תשובה פז

יהי שלום בחילו לאשר ידיו רב לו זך וישר פעלו ה"ה אוה"נ ידידי ורב חביבי הרב הגדול המופלא ומופלג חכם וסופר פ"ה כ"ש מוה' יצחק נ"י אב"ד דק"ק מעזיחאד:

מה שהקשה מתוס' כתובות אמת כי עלה בדעתי שמעכ"ת כיון לבבא דאם לא באתי מכאן עד י"ב חדש שהמהרש"א הקשה על בבא זו הא צריך זמן דפסול באין בו זמן סברתי עד"ז הקשה מעכ"ת אבל אם הוא מקשה על הך בבא הרי זה גיטך אם מתי לא ידענא מאי קשיא הא צריך זמן דעכ"פ נדע שבזמן הכתוב בגט חי הי' ועדיין לא נתגרשה שלא תאמר שכבר הי' מת בזמן הזה:

אך הא קשיא אם תוכל לומר שמת הי' קודם בלא"ה לא נוכל להמיתה אף בלא הגט שתאמר פנוי' היא שבעלה מת קודם ולמה לה חיפוי ע"י הגט זה הקשיתי בספרי מימים ימימה וישבתי דתוס' כתבו בגיטין דף ל"ג דעכשיו דליכא מיתה החיפוי הוא משום פיסול בני' שלא יהי' ממזרי' וביבמה לשוק נמי הולד ממזר מדרבנן עכ"פ א"כ צריך הזמן שלא תחפה על בני' שכבר מת בעלה והיתה מגורשת אי הווי גט לאחר מיתה ובלא הגט לא תוכל לחפות דהיתה יבמה והוי הולד ממזר א"כ צריך הזמן ובלא"ה הגט פסול אף אם יש גט לאחר מיתה והקשו תוס' שפיר וא"ל כיון דלדידן הווי רק ממזר דרבנן לא נצטרך לעשות תקנה די"ל וודאי אנו חוששין שתזנה תחת בעלה והוא ממזר מהתורה ואם לא יהי' הגט ותחפה לומר מת קודם. עכ"פ יהי' ממזר דרבנן ולא יבא בקהל וליכא תקלה אף שנחזיקו בממזר דרבנן אבל ע"י הגט שאין בו זמן והיא תאמר מת קודם והיא מגורשת מזמן זה אינו ממזר כלל אף מדרבנן ויבא בקהל ויהי' תקלה להכי צריך זמן שנדע שאז הי' חי עכ"פ בזמן הכתוב בגט ודו"ק:

עוד מכתב מאתו הגיעני ושאל עוד בצ"ע הא דכתב הב"ש ומ"מ בא"ה סי' ק"ז בכותב נכסיו לאשתו דלא עשאה אלא אפטרופוס דיתומי' גדולי' יכולים לומר אין אנו צריכין לאפטרופוס דא"כ אזדא טעמא דכתב רשב"ם (וכן משמע בש"ס דניחא ליה דלפלגו לה יקרא) דרוצה שיהי' כפופי' הבנים לה וכיון שיכולים למחות באפטרופוסים למה יהי' כפופים. באמת דעת לנבון נקל לישב דעכ"פ כל זמן שלא יחלקו תהי' אפטרופסי' על כורחם. א"כ עכ"פ כשלא יהי' נח להם לחלק ע"כ יהי' כפופים לה. עוד י"ל דדעתו הי' ליתן לה הכל בתורת שלישית או לצות לבנים שתהיה אפטרופסי' וכה"ג מצוה לקיים דברי המת ותהי' אפטרופסי' כמבואר סי' רנ"ב בסופו ובסי' רצ"ו וק"ל ובדבר שאלתו אם יכול לצוות ליתן מתנות שיבטל עי"ז שטר חצי זכר ורצה מעלתו לחלק בין חבר לעם הארץ שזה לא ידע לחייב את עצמו אף שאינו חייבי לא כך המדה כלו' חלקנו בזה מבואר בא"ה סוף סי' ס"ו דחזקה על עדות כו' לכך לא יכול לומר שהי' ע"ה אך גוף הדין כיון שהשטר חצי זכר אין נוהגין ליתן על קרקע ובמטלטלי' הא הוי משועבדי' ואין בע"ח גובה. אך אם הי' מתנות שכ"מ רבו הדיעות בזה בא"ה סי' צ"ג וק' ע"ש. וע' בח"מ סי' רנ"ג כתב הסמ"ע דאינו גובה ממטלטלי' והדברים עתיקי' אך בשטר חצי זכר כיון דאם נותנין לו חצי חלק זכר החוב בטל לא עדיף הוא מבן זכר כמו שלא יטול זכר כך הוא לא יטול דלא העדיפו מב"ז ולכן כותבין בשטר חצי זכר חיוב בשבועה שלא יבריח ויתן מתנות אבל אי עביד מהני וכן מבואר בח"מ סי' רפ"א דאף שנכתב חוב דינו כירושה כיון שיכול לפטור בחלק חצי זכר וכ"כ הב"ש סי' ק' ס"ק ז' דכב"ד ועשור נכסי הכל קודם לחוב ומתנה זו כיון שכתב שיהי' כא' מבנים לא אלים כחו מיורש אמת בסי' קי"א מביא הד"מ דברי המרדכי דב"ד אינו גובה ממנו וד"מ רמי להו אהדדי והי' נראה כיון דאמר כא' מבני' אפשר כיון אף לבנין דכרין דהבני' יקחו כ"א ב"ד עכ"פ הדין ברור דיכול להפקיע חצי זכר במתנו' וכ"כ בתשובה שארית יוסף בהדיא סי' ל"ז והפ"מ סי' ל"ד חלק ראשון:

אך הפני' מאירות חידש דין באם נתן מתנות לבני' כיון דקי"ל סי' ק' דהווי רק כירושה לענין דגובה כתובה ממתנתם אף דהווי מתנות ברי א"כ אף לענין זה הוי כירושה דאין במתנתם להפקיע חוב חצי זכר דהוי רק ירושה. ולענ"ד דבריו אינם ישרי' דשם בהא הדין גופי' הניח ח"מ בצ"ע ואף אם נודע דשם כך הדין היינו דאין דינו כמשועבדי' שמכרם ויכולה לגבות מהם דשארי מתנות הוי כמכר דאי לאו דאית לי' הנאה כו' ומשו"ה חשו לתקנתם ואינו גובה בע"ח מהם אף בכתב מטלטלי אג"ק משום תקנות השוק כמבואר בח"מ סי' ס' אבל בנותן לבני' בלא הנאה נותן ואין דינו כמכר ולהכי גובה כתובה מהם. ובזה אפשר לישב קו' הד"מ דהקשה ב' תשובות מהר"ם אהדדי בדין זה י"ל דמיירי חדא דכתב מטלטלי אג"ק דאז גובה מדינא ותקנות השוק ליכא וחדא מיירי שלא כתב אג"ק אז מדינא אינו גובה ממטלטלי שנתן גם י"ל שם מיירי שנתן בחי' ולא לאחר מיתה אז ליכא אומדן שנתן דרך ירושה וכ"כ בפני' מאירו'. עכ"פ כל זה הוא לענין דאין דין מתנות בני' כמשעבדי אבל לענין חצי זכר מה בכך שהוא כירושה לא עדיפא מבני' אטו אם נתן מתנה לא' מבניו יש לשני חלק כך אין לבת חלק דאינה רק כיורש. אף שנשבע שלא יבריח אי עבד מהני כמבואר סי' ר"ז:

שוב ראיתי בעטרת צבי בתשובה שלו לסי' רפ"א חלק ג"כ על הפני' מאירות הרי נתבאר שאלתי מבואר בכמה דוכתי' כמ"ש וכן יש ראי' מב"ב ד' קמ"ב ע"ב שכתבו תוס' דאי אמר נכסי לבני' מועיל לענין דייתיקי אלמא אף שנתן ליורשו הוי מתנה ולא ירושה וכן מוכח מרשב"ם ד' קל"ד שפ' אם ראוי ליורשו כו' דמיירי שלא פי' לשון מתנה אלמא אי פירש אינו גובה ממנו אף שנתן ליורשו דינו כמתנה ולא כירושה:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה