אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר הלכות כתובות › תשובה עח

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

הלכות כתובות · תשובה עח

תשובה עז

תשובה להרב הגאון מו' גרשון פליץ ז"ל אב"ד דק"ק נ"ש והמדינה על אגרתו שכתב אלי ובא לידי י"ב אדר תקל"א לפ"ק:

ראשונה כתב מר דאף לפטור אין גובין עדות כמ"ש הש"ך סי' כ"ח אם זה מוחזק בשטרו לענ"ד הכוונה פשוטה בדברי הש"ך דווקא שם דבלא"ה לא גבינן רק הוא רוצה העדות לקרוע השטר לגבי זה מקרי בעל השטר מוחזק אבל שזה יפטור מלשלם שטרו גובין שפיר וזה ברור. ואף מ"ש בתי' הב' הש"ך דהיכא דאין תביעה אין גובין הא אנן מחינן לי' שלא לעשות השידוך אחר ואין תביעה גדולה מזו ותדע דהא רשב"א סי' אלף כ"ב כתב בהדיא דגובין אף שאין מערער לפנינו והיינו משום שידוע שקרקע של אחר אין גבינן עדות שלא נמחה בו להחזיק בשל חבירו. ובלא"ה בנ"ד כבר כתב החתן לכאן קובלנא על מחו' רק כעת אינו רוצה לתובעו ואז הוגבה כדין ובלא"ה בעדות רדופי' גובי' כמ"ש מר והוא נזכר במכתבי הראשונה. ובדבר שרוצה הרב דשם לשוי' להאי גברא לתובע אם רוצ' לפטור א"ע מחיוב השטר לילך אחר הנתבע זה תימא בעיני כמה דאינו רוצ' ממון משכנגדו למה יקרא תובע הרי מנהג פשוט בכל מלוה בשטר מחויב לבא לעיר הלוה לדין ואף מר הסכים בנ"ד אם המעות מושלש כאן יבא לדון למקום המעות שם. כ"ש אם המעות ת"י הבע"ד עצמו. ואף בשטר מכר אם זה מוכר הקרקע לאחר וזה יש לו שטר מחויב לבא למקומו למחות בו כ"ש נ"ד רק כהלואה דמי דודאי אין על החתן עליו תביעה רק הקנס דמשום שיעבוד שישאו זא"ז אין קנין חל כמבואר סי' רמ"ג בהגה"ה ומצד החרם מבואר דאין כופין העובר רק עבריינא מיקרי כ"כ בתשו' מהרי"ו סי' קנ"ד ומהר"ם מינץ הובא בנ"ש באריכות דין זה א"כ עיקר תביעתו לכופו שיתן לו הקנס והרי זה שטר מלוה ותו היכן הוזכר זה שיכוף זה שלא יעשה שידוך אחר עד שישלם קנסו מאי ענין זה לזה אדרבה אם יעשה שידוך אחר חל חיוב קנס ואז יבא לתובעו כאן וגם בלא"ה נוהגין פה להשליש ח"כ לקיום השידוך ועיקר תביעתו רק בחילופי' לדון עם התנאי' שכך מוזכר בתנאי' שהשלישו ח"כ לקיום השידוך ובוודאי כל זמן שאינו מוציא השטר א"צ לפרוע לו הקנס והחלופי' מושלשי' פה ואין ת"י אף השטר ופשיטא דמחויב לבא לכאן לדין:

ומ"ש אדוני ק"ו ממה שתיקנו שילך אחר הנתבע לא הבנתי הרי התקנה הי' נגד הדין בזה הה"ד שזה ותו שם יש טעם שלא יתלה עיניו להוציא ממון מעשיר אבל כאן הבע"ד אינו רוצה להוציא ממון ואדרבא הק"ו אפכא מה אם בהלואה דעבד לוה כו' עשו תקנה שילך אחריו בשאר תביעות דאינו עבד לדעת הרבה פוסקים כ"ש שילך אחריו וברור דפלוני הוא הנתבע:

ובענין זילי נכסי שכתבתי ומר לא ניחא לי' לכוף הנתבע עבור זה כבר הרגשתי כל זה במכתבי הראשון וכתבתי טעם לזה ובוודאי לא נכוף אותו לבא לכאן רק עכובו שיזלזל נכסיו של זה אם נוכל לבטל מבטלין כיון שאינו רוצה לתובעו אולם כל זה כתבתי שם לרווחא דמלתא ובעיקרא דמלתא כתבתי שם וזה לשונו ותו כו' כוונתו מבוארת שאינו רוצה לפטור עכשיו פלוני מתביעות החתן כמה דלא תובעו רק אנן אין מחויבי' למחות בו עבור תביעות החתן כיון שזה אינו רוצה לתובעו לפנינו דודאי אי רוצה לתובעו לפנינו מחויב לבא לכאן רק הוא אומר אינו תובעו האיך יתכן שיעכב מחמת תביעתו ויאמר איני רוצה אם הוא לא יעכב עליו למה אנחנו נעכבו בפרטו' כי עיקר תביעתו על ממון כמ"ש:

וזה יכול לשפוט תמיד ומי יבטל תביעתו ממנו זה אמרתי כאן בפום בי' לפלוני כך דעתי נוטה אבל לא רציתי לפוטרו עכשיו מקנס או לחרוץ הדין באיזה אופן שיהי' כאשר יראה מעלתו תוך כתבי הראשון:

ומעתה מה שכתב מר כיון דטוענת מאיס עלי פוטר מעונש חרם רק יתן קנס א"כ ישלש הקנס ויהיה המעות מעוקל עד כי יבא לדין לא הבנתי זה למה צורך לעקל המעות שורת הדין כיון שהמעות הוא ביד הבע"ד זה מוכרח לבא לתובעו על מעותיו כיון שאין התביעה על גוף הענין רק על הקנס וזה אומר פטור אני מזה לכן ידין עמו והאמת מה שחרץ מעכ"ת שפטור מחרם ע"ז אנו דנין אם נדון שלא בפניו אף שהדין נודע מ"מ צריכה שתאמר כך בפניו אולי לא תעיז לטעון כך בפנינו דא"כ באשה הטוענת מאיס עלי נחריץ הדין שלא בפניו וטעמי' דהרב בעל שב יעקב הוא דעל עונש חרם לא שייך שבועה כדקי"ל סי' פ"ז אם תובעו נשבעת לעשות לי דבר זה פטור משבועה דאין שבועה חלה כו' הה"ד חרם נמי כך הוא ותו דאין שייך חיוב שבועה במקום שאין התביעה ממון רק איסור וגם זה מבואר סי' פ"ז סעי' אף שש"ך נחלק שם היינו דמ"מ יכול לבא לידי ממון אבל כאן הרי מסלק לו הקנס. ונהי שהדין כך מ"מ אם כשזה יבא שלא בפני בעל דין לא נפסוק לו כך אולם לפי ענ"ד א"צ לכל זה בכל שידוכי' אין תביעתו רק על הממון דמשום החרם אין יכול לכופו וכמ"ש לעיל א"כ בגין החרם הרשות לנו להוזקק לדבריו לראות אם רשאי לעשות דבר זה כיון שזה אינו רוצה להיות עבריין ורוצה לקיים דברי חכמים ובגין תביעת ממון נניח עד שיבא זה ויתבענו ואז יהי' הדין ישר ביניהם וזה נלענ"ד ברור לדינא. ובענין שיתן הקנס לשליש כבר כתבתי הנלענ"ד נכון אך בנ"ד כיון שכבר מונח ח"י ת"י שליש לא יוציא השליש השלישות מת"י עד כי יבא זה ויציית דין עם מחו' וזה נכון:

ובגוף העדיות כבר ידעתי פקפוק זה רק בלא"ה באו עליו דברים מכוערים תוך הגביות עדות ואשה אם טוענת מאיס עלי טענתה טענה ובסי' קנ"ד כתב רמ"א מי שרועה זונות כו' כיון שראוהו עם מנואפת אך לענ"ד ט"ס יש כאן וחסר כאן תיבות כמו שהם באגודה שראוהו עם ארמית כדרך המנאפי' ומ"מ ודאי יכולה לטעון מאיס עלי בעשה מעשה הזימתה ושלא נהג כשורה והדין דין אמת וישר:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה