אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר הלכות כתובות › תשובה ע

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

הלכות כתובות · תשובה ע

תשובה סט

יוסף צפנת פענח דודאיו נתנו ריח אלקים ואנשים משמח. ה"ה אוה"נ הרב המאוה"ג המופלא ומופלג פ"ה ע"ה כ"ש מוה' יוסף נ"י אב"ד ור"מ בק"ק אונגרש ברודאי יצ"ו:

אמרותיו הנעימים הגיעוני ולשמע אוזן שמעתיו לפאר ותהלה כי יביעו שבחו פי שנים ברוחו לכן בבא אמרותיו פניתי לעיין בדבריו ולהשיב מפני הכבוד באהבה ורב חבת בדת נפש משיבת:

ומה שהקשה על הרמב"ם דס"ל דאינו משתעבד בדבר שאינו קצוב וטור ס"ל לדעתו דא"י למחול דבר שאינו קצוב א"כ אמאי פסק הרמב"ם מוחלת כתובתה אבדה מזונות בחי' הרי מזונות אינו תלוי בכתובה ע"כ חשוב זה למחילה והרי מזונות אינו קצוב עכ"ד טפי הי' לו להקשות דקיי"ל דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה אף אחר הנישואי' ולא דמי לסילוק שקודם נשואי' ותוס' כתבו בכתובות ד' מ"ז דאח"כ יכולה לחזור שלא יתבטל תקנות חכמי' אבל בש"ע סי' ס"ו הובא שני דיעות ותקשי לי' הא הווי דבר שאינו קצוב ע"כ דס"ל דיכולה לומר אי אפשי אף על דבר שאינו קצוב:

כ"ש דלדעת רשב"א מזונות נתרבה בכל יום בא החיוב ע' בר"ן ר"פ מי שהי' נשוי י"ל דדומה לסילוק קודם החיוב ויהיה איך שיהי' משו"ה נמי מוחלת כתובתה לדעת הרמב"ם אין לה מזונות דמחלה החיוב ובודאי מעשה ידי' שלה והווי כאומרת איני נזונית ואיני עושה וק"ל:

אך מה שיש לעיין בדברי הרמב"ם אלו היא הא לרמב"ם לא מהני מחילה לכתובה וע' ב"ש סי' ס"ו שכתב אם דר עמה לא מהני מחילה רק כשמגרשה מיד א"כ לענין מה קאמר הפסידה מזונות אי מגרשה איי מאי מזוני אית לה ואי אינו מגרשה ה בטלה המחילה. וע"ש בב"ש שהקשה מפ' החובל דקאמר שתמחול אף שהיא תחת בעלה ולא קשה מידי דשם יכתוב לה כתובה אחרת ומהני המחילה כמו בגרושה אבל הכא קשה אם יכתוב לה כתובה אחרת יש לה מזונות מחדש. וצ"ל דמיירי שהלך למדה"י ממנה ואינו דר עמה ולא גירשה וכה"ג מהני מחילה וצ"ע ובגוף דברי הרמב"ם שכתב הב"ש דס"ל דעשו חיזוק יותר משל תורה קשה א"כ למה בירושה נתן הרמב"ם הטעם דכתיב לחוקת משפט ת"ל דעשו חיזוק יותר משל תורה ובחידושי הארכתי בזה די"ל ירושה לא שכיח אך לענ"ד נראה לאו משום חזוק קאמר דאינו מועיל לר"מ באמת הטעם משום חזוק ואף אי מגרשה מיד אין מחילה מועיל אבל לדידן הטעם דאין מחילה מועיל דאסרו חכמים לדור עמה בלא כתובה דהווי ביאת זנות ומש"ה לא מהני המחילה ואי גירשה מהני ולפי דברי הב"ש ישבנו קו' תוס' סנהדרין ד' ז' דהקשו על פירש"י דפי' מוציא ש"ר ע"י פ"פ האר"מ ס"ל כתובה דאו' ובש"ס קאמר חכמי' תקנו כתובה ואם אמר פ"פ נאמן משמע אי כתובה דאו' אינו נאמן א"כ למה ס"ל לר"מ שם באומר פ"פ נאמן:

ונראה לישב דתוס' הקשו שם למ"ד כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה אין מפסידה וליכא חזקה א"א טורח ולכאורה י"ל מ"מ מפסידה דאסור לדור עמה כשיפחת לבתולה ממאתים אך ז"א דיסמוך ע"ז שהיא תתרצה שתטול מנה דאם תצא ממנו ותנשא לאחר נמי לא יתן לה רק מנה שהרי בעולה היא עכשיו יתכן שיתרצה ממנו לקח מנה ולא יפסידה רק הא קיי"ל דאין יכולה למחול שתקח פחות ממאתים שוב ראיתי זה בפ"י וע' ח"מ סי' ס"ו רק הטעם דאין יכולה להתנות כך דחכמי' עשו חזוק לדבריהם יותר משל תורה להכי קאמר משום דחכמי' תקנו כתובה משו"ה נאמן דאין מפסידה אבל אי הווי כתובה דאו' יכול להתנות שפיר ואינו מפסידה שתתרצה למנה והשתא לר"מ דס"ל אף בשל תורה תנאי בטל אף בשל ממון להכי אף אי כתובה דאו' נמי נאמן דמפסידה דאינו יכול לפחות לה ממאתים ומיושב קו' תוס':

ומה שהקשה פ' המדיר נוקי דתלינהו שיאסור הנאת שאלתך עלי אם אזונך עכ"ד וודאי יש ט"ס בדבריו ואני הקשיתי קושיא זו בחיבורי על כתובו' נוקי דאמר יאסרו כלי עליך להשאילם אם אזונך וצ"ל כיון שתחלה לא נשנה דין זה במתני' דבהא יוציא ויתן כתובה דחיק לי' לאוקמי דתלינהו בהכי:

עוד נראה לישב קו' זו דרמב"ן הקשה בחידושיו פ' יש נוחלין איך יכול להתנות בנדרי' הא קיי"ל דאין יכול להתנות בתנאי כי אם אי מצי למיעבד ע"י שליח וזה אי אפשר ע"י שליח. ומישב דווקא בתנאי שמתנה עם חבירו אבל מה שאומר לעצמו יכול להתנות א"כ י"ל היינו דוקא באוסר על עצמו אבל באוסר על אחרים לא מהני תנאי ולהכי אין יכול לתלות איסור כליו עליו בתנאי ותוס' הקשו שתולה בתשמיש שאוסר הנאות תשמישה על עצמו. אך בחידושי הקשיתי על טור י"ד שכתב בהך דע"מ שתמלא ותערה לאשפה שתלה ההפרה בתנאי זה הא קי"ל דאין יכול להפר ע"י שליח א"כ איך יתלה הפרה בתנאי. וכתבתי דזה נמי דומה לדברי' שבינו לבין עצמו שאינו רוצה שיחול הפרה שלו. וגם י"ל שאינו דומה לנדר שרוצה לאסור אבל הפרה אינו רוצה לעשות מעשה להתיר לה ותשאר באיסורה ואכתי צ"ע וגם בחידושי כתבתי על גוף קו' הרמב"ן דתוס' הקשו ד' נ"ו למה לא מהני תנאי על מ"ש בתורה הא מ"מ אינו רוצה המעשה באופן אחר. ותירצו בלא קרא דקמ"ל דיכול להתנות תנאי הווי אמרינן דא"י לעשות תנאי לבטל הענין רק דיליף מבני גד דמהני תנאי לכן צריך שיהי' דומה לשם ע"ש. וזה נמי י"ל על דבעי שארי דיני תנאי שיהי' אפשר ע"י שליח וכדומה נמי מה"ט דצריך שיהא דומה לבני גד. א"כ י"ל זה הוא במעשה דבלא קרא ה"א דאינו יכול להטיל תנאי לכן צריך שיהא דומה אבל בדבור דאתי דבור ומבטל דיבור מסברא יכול להטיל תנאי וא"צ שיהא דומה לתנאי בני גד. ואף דתוס' ע"כ אין מחלקין בכך דא"כ הדרי קושיתם לדוכתא אמאי בנזירות מתנה על מ"ש בתורה בטל אך אם ניישב על קו' זו דמתנה על מ"ש בתורה כתירוץ הרמב"ן שם נוכל ליישב קו' הרמב"ן בדרך זה. וגם לשיטת תוס' י"ל בהך דאפשר לקיים ע"י שליח כתבו תוס' כתובו' ד' ע"ד הטעם דמעשה חשובה כ"כ שהוא בידו ע"ש. וי"ל בדבור אינו חשוב מעשה כ"כ ויכול להטיל תנאי. תו נראה לישב קושיא דלעיל דלא מוקי דתלה בהנאת כלי' דהא שם פריך מ"ש ל' יום ומשני זילי בה מלתא והרמב"ם ס"ל דוקא אי ע"י נדר זנה ע"י שליח זילא לה ע"ש א"כ י"ל דוקא אם הנדר הוא שלא תהנה ממנו זילא לה אבל אם הנדר שאוסר כלי' עלי' שלא תשאיל זה לא אשכחן דזילא לה והי' קשה מ"ש ל' יום תזין ע"י פרנס יותר ותשאיל כלים אבל תוס' הקשו דתלה בתשמיש וזה נמי זילי לה שהדירה מתשמיש ומשום זה אוכלת ע"י שליש ודו"ק:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה