תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
הלכות כתובות · תשובה סט
(תשובה זו סובבת ששמע קושיתי הכתובה בחידושי בס"ד להסוברי' אף בטענות דמי' צריך חזקה אין אדם טורח ומפסידה בגיורת למה יש טענות בתולי הא אינו מפסידה דהווי ס"ס ספק אונס ספק רצון וספק אינה תחתיו וא"ל שקבל אבי' קידושין פחות מג' שנים ויום א' דל"ל אב לגיורת ואשת כהן נמי לא מיירי דגיורת אסורה לכהן והשיב דמיירי שהי' שושביני' ולא אבד הדמי'):
ביומא דעקא יצילהו ה' מכל צוקה וממכשול ופוקה לה"ה לה"ה כבוד אה"נ ידידי ורחמי. האלוף התורני והרבני החכם השלם מוה' יעקב נ"י יושב בהמ"ד בברונשוויג:
אמרותיו הגיעוני ואלו ימי' אין לי בהם חפץ לטייל דרך פלפולא ובלא"ה אין דרכי לחזור על הראשוני' במה שאינו נוגע לדינא אך נשאתי פניו בגין אהבתו להשיבו בקצרה על דבריו בגוף הדבר אשר האריך אם נאמר ביש שושביני' דצריך סברות חזקה. ע' ב"ש סי' ס"ח ס"ק י"ח דכתב ואפשר למנהג שלנו כו'. משמע דהפלוגתא הוא שלא למנהג שלנו וי"ל הטעם דשמא לא בעלה כלל ומשקר שבעלה להכי צריך חזקה ולישב הסוגיא דמשני טענות דמי' אף דלא בעי למימר חזקה כו'. אפשר לומר דס"ד בפ"פ לא סמכינן אחזקה דשמא משקר שאומר שהוא בקי ואינו בקי. אבל אינו משקר לגמרי וליכא חזקה אבל בדמי' איכא חזקה דלא נחוש שטרח בסעודה ואבד הבתולי' או שלא בעלה כלל ואומר שלא מצא לה דמי':
אך אף אם לדעתי האמת ביש שושביני' אינו צריך סברות חזקה לא ניחא לי ליישב למסקנא דמתני' דגיורת מיירי בהכי וכולהו מתני' דתני נמי אין לה טענות בתולי' לא מיירי כה"ג דהש"ס בעי ליישובי דבכל דוכתא בחד גוונא מתנא א"כ למסקנא שנדחק השמוע' לאוקמי כה"ג לא נהירא ותדע דהא להנך פוסקי' נשאר קושית תוס' מאי פריך מיהודה דלמא מיירי שאומרת בעולה אני שאומרת שבא אלי ואי כתי' תוס' דמשמע בכל הטענות אינו נאמן קשה מאי משני בטענות בתולי' הא לדידהו מיירי דאיכא עדים א"כ נמי ע"כ לא מיירי שאומרת בתולה אני ע"כ לומר אליבייהו אם נפרש כך הסוגי' דלא ניחא להמקשה לפרש מתני' דיהודה באופן אחר מכל המשניות דמשמע בגליל מצי טען כמו בכל דוכתי אף שאומרת בתולה אני ומשני דטען טענות דמים א"כ כולהו מתני' מיירי בהכי א"כ אף בעדים נמי לא יתכן שבכולהו מתני' מיירי שהוא נאמן וכאן נפרש בפחותה מבת ג' יכול לטעון ביש עדים. וכן הך דאין יכול לטעון ביהודה וגם בוודאי מיירי בכל הטענות שאמרה בכל גווני למסקנא וזה ברור ובלא"ה אין זה מדה נכונה במקום שתירצת' ברווחא בס"ד להקשות דניישב בדוחקא מתני' זו דווקא מיירי ביהוד' במקום שממשמשין או אם אירע בגליל לכן תירוצי הוא הנכון בס"ד וגם דקשה נמי להה"א מאי ס"ד דלא בעי לאוקמי בטענות דמים הא מתני' דגיורת ע"כ מיירי בטענות דמים דפ"פ לא מהימן:
ומ"ש עוד להקשות למה בגרושה מאירוסין יכול לטעון ט"ב ליהמנא במגו דמשארסתני נאנסתי דשם מהימנא בטענה זו דאיכא מגו דמ"ע דהוא טענה מעולה דלא מפסלה מתרומה דבי נשא תמהני עליו שלא שת לבו דאין זה מגו דלא רצתה לפסול נפשה מתרומה להכי לא רצתה לטעון משארסתני נאנסתי כמ"ש תוס' על כהונה ומ"ש עוד להמציא טענה מעולה דלא תעיז אין דעתי נוחה מסברות אלו להמציא לעצמינו טענה מעולה דאינו מזיק לה אף מאי דקאמר הש"ס לא אשכחן בשום דוכתא שיועיל מגו אי לא מהימנא בטענה ההיא רק דנסמוך על טענה מעולה ואין לנו להמציא עוד דבר חדש. ובלא"ה יש לי ראי' מתוס' ד"ה למיתב כתובה דכתבו אף שאינו בקי בפ"פ אין לה כתובה ונתקשה הפ"י הא לר"ג בברי ושמא נאמנת ורוצה ליישב דקאי לר' יהושיע ואין זה מספיק דהיכא דאמרה בתולה אני אף לר"י ליהני מגו דאין שור שחוט לפניך. וכ"כ המ"ל פ"ו מה' אישות ה' ה' ד"ה אשר. ע"כ הכא ליכא מגו דליכא טענה מעולה כמ"ע כיון דלה"א זו אינה אסורה לבעלה ולקמן הקשו תהי' נאמנת במגו דמ"ע למסקנא דאסורה על בעלה אף דטענות מ"ע אינו העזה ע"כ מ"מ לאו טענה מעולה היא משו"ה וידעתי כי נוכל לומר לה"א דאינו בקי אינו העזה אך הא הוא אמר שהוא בקי נימא טפי יש לה לומר מ"ע שאינו יכול להכחישה כתבתי זה רק לרווחא דמלתא ובלא"ה אין זה נכון והי' בזה שלו' מאד"ה כנפשו ונפש אוה"נ: