תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
הלכות גיטין · תשובה צב
כהן וחרש חכם חרשי' רועה צאן קדשי' מבנן של קדושי' ה"ה כבוד אהו' שארי ידיד נפשי הרב המאוה"ג המופלא הפלא ופלא חריף ובקי משנתו רב ונקי חרוץ ושנון זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמו נאה לו מוה' יושע העשיל הכהן נ"י אב"ד דק"ק לאדמור והגליל יצ"ו:
בענין שם גדלי' שכתב מעלתו הנה המגיד שדחה דברי הט"ז אף שמעכ"ת יפה כתב לענ"ד לא דק כלל ראשית דבריו שכתב על דברי ת"ה דכתב מסתמא נקרא על שם הראשוני' מ"מ כשלא נקראי' האמוראי' על שם הראשוני' להם אף אנן אינן נקראי' על שמם. זה גרם לו שלא ראה דברי תה"ד עצמו סי' רל"ג וראה רק דברי הב"ש. ותה"ד הכי כתב ממ"נ אם האמוראי' נקראים בשם חזקי' מסתמא האחרוני' נקראים על שם הראשוני' וכיון דהאחרוני' תפסו שם חזקי' אף אנן נתפוס שם חזקי' עכ"ל מבואר הפשט דוודאי האמוראי' נקראי' על שם הראשונים רק תפסו השם כפי שנכתב במלכים בתחלת מלכותו א"כ נקרא על שם זה דלא כמו שהבין המגי' ואף גם מ"ש המגי' דהראי' דמכנין כך מדכינו חכמי' במ"כ הם דברי תימה אטו ראי' צריך שמכנין כך רק וודאי הכא מיירי שאינו ידוע לנו הכינוי אם מכנין אותו גדלי' ובידוע שהכל קורי' אותו גדלי' אין ספק רק דמיירי שלא נודע האיך מכנין אותו שהוא במקום הנתינה לא נודע בכנוי זה או דקאי על שם האב והראי' של חזקי' כך הוא דאם נאמר שאינו שם אחר רק שהי' נקרא חזקיהו רק כשהש"ס מדבר מהם כינו אותן בלשון חזקי' א"כ אף אנן ראוי לכנות אותן בשם זה כיון דהש"ס מכנה האנשי' הנקראי' כך אבל מאי ענין זה לגדלי' שלא נודע שמכנין כך. אך מעלתו מצא דהש"ס מייתי גדלי' מדמה לחזקי' על זה יש להשיב דתיפוק לי' הא מצינו במסורה ה' פעמי' גדלי' על גדלי' בן אחיקם ע"י ספר שמות רק אנן בתר רובא אזלינן א"כ מה בכך דהש"ס מייתי בקיצור שם גדלי' בן אחיקם כיון שמצאו כך כתוב במסורה שמו אבל י"ל איש אחר הנקרא בשם גדלי' קורי' אותו כמו הנמצא ברוב פעמי' אבל בחזקי' הראי' הוא שכל השמות של אנשים אחרי' המובאי' בש"ס כולן הש"ס קורין אותן בשם זה מסתמא כך כינוים:
אבל גדלי' הש"ס מייתי אותו בשם גדלי' על גדלי' עצמו כיון שנקרא הוא כך לפעמי' ואנן אזלינן בתר הנקרא לרוב פעמי' ושארי אנשי' אינן נקראים כלל בשם גדלי' רק גדליהו אבל בחזקי' כל אנשי' הנקראים כך נקראו כך תמיד בש"ס ולא נמצא שנקראו באופן אחר יש לילך בתר הכינוי שנתנו להם חכמי הש"ס וזה ברור. א"כ אי לא נודע הכינוי ברור שיש לכתוב כדברי הב"ש אבל כל שנודע כך בכינוי לא גרע מחניכתו. ובדין רחל שהיתה בשם עריסה שיינדל רחל ורצו הדיינין לכתוב רחל דמתקרי' שיינדל וודאי הוא טעות גמור והגט פסול אי נכתוב כך דהא היתה נקראת בשני שמות כמ"ש מעלתו אך כיון שנשתקע שם א' מי דחקו לזה וודאי יש לכתוב רק הכינוי כמו דמסיק מעלתו בסוף דבריו ולא ידעתי כלל מקום הספק כשנשתקע שם הראשון לכ"ע אין צריך לכותבו ואף לדברי הב"ש סי' קכ"ז ס"ק ל"ה מבואר לתי' ראשון שבב"י יש לכתוב שני גיטין אף בנשתקע חדא הוא הסכי' לתי' הב' ותו אף לתי' הא' מבואר בב"י דווקא לשם שני חש כיון שאם קצת קוראי' אותו הוי עיקר להכי חש אף בלא נקרא אבל בשם הראשון אינו צריך שני גיטין אי נשתקע ואף דב"ש כתב ואין חילוק בין הנקרא בשם ראשון לנקרא רק בשם שני בב"י מבואר החילוק ויהי' איך שיהי' עכ"פ הסכי' הב"ש לתי' ב' דב"י א"כ אין ספק לכתוב רק שם רחל וזה פשוט:
שוב עיינתי בספר שמות מבואר בשם גדלי' בן אחיק' נקרא לפעמי' גדלי' אך כתב מסתמא לא על שמי' אסקהו כיון שנהרג רק אחר נמצא בד"ה גדליהו א"כ אין ראי' דהש"ס מייתי גדלי' בן אחיק' בלא ו' דהוא הי' נקרא לפעמי' כך במקרא ואנן חיישינן לאחר לכן נשאר הדין כמ"ש הב"ש וזה ברור בס"ד ואף דב"ש כתב אות ח' בשם גדלי' בן אחיק' נקרא בוי"ו מ"מ בב"ש לא כתב כך: