תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו
דיני מניקת חבירו · תשובה ט
כהן וחרש חכם חרשים רועה צאן קדשים בנן של קדושים ה"ה. כבוד אהו' שארי ידיד נפשי הרב המאוה"ג המופלא הפלא ופלא חריף ובקי משנתו רב ונקי. חרוץ ושנון זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמו נאה לו מו"ה יהושע העשיל הכהן נ"י אב"ד דק"ק לאדמיר והגליל יצ"ו:
קול דודי דופק עלי בקול בקריאה של חיבה זה פעמים כמה י ויסלח לי כי תשובתי נשארה לגודל טרדותי במילי דשמיא ודעלמא. ועתה באתי על דברי תורה האמורי' במכתבו נחמד אף נעים ולא ראיתי לטיול ארוכו' כי אין הנושא עמוק וכבר הארכתי בס"ד בתשו' הרבה בדיני' אלו בדין גרושה שלא התחילה להניק נמניתי להתיר עם כמה רבנין כמה פעמים ופ"א הארכתי בתשובתי שכתב אלי ש"ב הגאון הגדול המנו' המפורסים שהי' אב"ד בדובנא זצוק"ל אולם אשר רצה מעלתו להתיר אף בהתחילה להניק ונתנה בנה למניקה משום דמקלינן במידי דרבנן אין אנו רשאין להשען על נתנה להקל אף בדרבנן ולהכריע כדברי המיקל דהוי רק סברת יחיד וכל הראשונים חולקים על זה. והרי המיקל באינה מכירה ע"כ מיקל שתתן למניקה או שתגמלהו דאי לא"ה הא אח"כ מכירה ומינה דהמחמיר מחמיר אף שתתן למניקה ואין להמציא כאן קולא יותר עבור שכבר נתנה למניקה דמאן דס"ל להקל בש"ס לא שנא בין שתתן עכשיו או שנתנה ומאן דמחמיר בהא מחמיר בהא. אף אם נאמר אי כבר נתנה אין תועלת לתינוק מדינא דש"ס אין חילוק. ותו הא איכא נמי סברת הש"ס ביבמות דמסמסא לי' בביצי' וחלב ואי אית לה בעל לא יהב לה. ואיכא נמי תועלת התינוק דיש לחוש שתחזור המינקת ומי ימסמס לי' וע' תשו' נודע ביהודה הביא עוד חשש אי נתנה למניקה נשואה חיישינן שמא היא תתעבר ע"ש ומאן יהב לה למסמוס בצי'. ומ"ש מעלתו דאין לגזור כיון דלדעת הש"ס דיעבד שרי זה אינו חדא אין הטעם משום גזירה רק שמא תחזור כמבואר בתוס' כתובות פ' אעפ"י ופוסקים ותו הא האוסר אף דיעבד אוסר א"כ ע"כ אף דיעבד אסור רק אנן סמכינן בדיעבד אמאן דמיקל אבל לא לכתחילה: