אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר דיני חרם רגמה › תשובה מה

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

דיני חרם רגמה · תשובה מה

תשובה מד

ראיתי המכתב ביד ה"ה פלוני מק"ק פלוני ונשא אשה מק"ק פלוני ושם יצאה בה יד ה' ונשתטית וכבר אימנו רבנן עלי' בהאי מלתא להתיר לו ע"פ מאה רבנים לישא אחרת על אשתו כאשר פשטה הוראה בישראל בהלכה ומורין כן אך אין בידו להשליש דמי כתובתה לכן התירו לו הרבנים מופלגים מטארטיקאב ומהארחוב למיעבד כהוראת הצ"צ למכור הכתוב' לבעלה בטובת הנאה:

והנה באמת לענ"ד הא קשיא לי על הוראת הצ"צ במה שכתב שתמכור בט"ה ומזה תתפרנס ובזה יוצא הבעל ידי מזונות הא קי"ל טובת הנאה לאשה ואין הבעל אוכל פירות וא"כ במאי יפטור הוא מחיוב מזונות ואל יטעך לשון שכתב הצ"צ דטובת הנאה יהי' ליורשי' ולא ירש הבעל א"כ לכאורה זכותו נמכר ומזה הבעל אוכל פירות. וכ"כ מהרש"א ז"ל ד' פ"ט בב"ק דאי ליתא לתקנות אושא הבעל אוכל פירות מזה הצד שלו והקשה עליו הפ"י שם א"כ מאי מוכיח אי דליתא לתקנות אושא תזבין כו' הא פירות לבעלה ובאמת לכאורה קושיתו ל"ק דאיכא רווח ביתא ואכתי קשה תזבין כו' רק הפ"י הקשה לאביי דל"ל רווח ביתא רק די"ל אח"כ קבל אביי תשובה זו רק על תוס' קשה מה הקשו הי' להוכיח ממתני' דשמין של בעל הא לא הפסידו לו דיכולה למכור הכל ואי אמרינן דהפירות שלו שפיר הפסידו לו ושם לא שייך רווח ביתא דנהי דיהי' לה רווח ביתא מ"מ הפסידו לו רק אכתי לא קשה דנהי דפירות מטובת הנאה של צד זה אם תמות היא שלא יירשנה בעלה היא של הבעל לפירות מ"מ דינה כנכסי מלוג ואם ימות הבעל יהי' שלה א"כ אין לו בטובת הנאה זו רק טובת הנאה שאם תמות בחייו ירשנה א"כ למה ינכו כל דמי טובת הנאה שלו לא ינכו רק טובת הנאה מטובת הנאה שלו ודו"ק היטב אבל כ"ז אין ענין לנדון הצ"צ דשם אינו מוכרח צד זה שלא ירש הכתובה רק טובת הנאה שנותן הוא עבור חלקה אם ימות הוא שמגיע לה כתובה נותן לה הטובת הנאה וזה מדינא אינו יורש כמ"ש הב"ש סי' פ"ה סק"ט ז' בהדיא. לכן לכאורה דברי הצ"צ תמוהים ולכן צ"ל דהוא מצוה ליקח יותר משוי' של הטובת הנאה ומה שמוותר זה המותר שלא ירשנה זה יכול לחשב למזונות. ומה שפטרו הבעל מחיוב מזונות בשביל שהתחייב א"ע אחי' ליתן לה מזונות. אמת לדעתי אין הבעל נפטר רק אם הב"ד יראו שהוא בטוח רשות בידם לעשות כך אבל לא יפטרו הבעל אם יעני האח וכדומה אבל אין ענין זה לההתרה לכן אם מכרו לבעלה יותר משוי' של טובת הנאה שכפי ראות עיניהם שוה פטור המזונות יפה עשו וגם דעתי מסכמת להתיר לו לישא אשה על אשתו אבל בעסק השלשת הגט אין דעתי נוחה מזה ח"ו שתנשא על סמך זה הגט אם תשתפה כמבואר במגי' למ"ל פ"ה מהל' אישות וכבר האריכו רבנים מופלגים כ"א צידד להעמיד מנהגן של הראשונים ואף אני בעני' כתבתי במקו' אחר הנלענ"ד מה שחנני ד' אבל לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה באיסור ערוה חמורה. לכן נכון שיאסור עצמו ביין ובשר אם תשתפה אשתו ולא יגרשנה תיכף ועכ"פ אחר שלשים יום ואם לא תרצה לקבל גט אזי נקי הוא מאלה זה:

ואף שהגאון פאר הדור בשו"ת נודע ביהודה גמגם ע"ז שלא יהי' גט מעושה אם יהי' נודר בדבר לענ"ד כיון שחיי מן הדין לגרש אשתו אחר שתשתפה משום חר"ג וכאן וודאי כופין לגרש הראשונה כיון שנשא השני' בהיתר וכיון שכופין בנדוין וחרמים כמבואר סי' א' דומה למאי דתנן נודר ועובד ומגרש. ולא הוי גט מעושה אף שמוכרח לדור שאין אנו מניחים אותו לעשות עבודה דקי"ל מעשין לפסולי' א"כ במקום שבר עשוי הוא ונודר כדי לגרש לא אכפת לן וגם איכא נמי טעמא דכתב הגאון כי מי הכריחו ליקח התרה שלי אין אני מתיר לו רק באופן שידור כי ע"י ממון אי אפשר לכפותו שיתחייב א"ע בשט"ח וכדומה כי עני הוא וכשיקיים כנ"ל נמנה אני בין רבנים המתירים אבל יזהר ליקח מכמה רבנים מובהקים דפקיעי שמייהו ויהי' משלשה ארצות וה' ינחני בדרך אמת ואף מ"ש הצ"צ דהבעל יכול לומר קים לי שפטור ממזונות לכן הוא בעיניו טובה לאשה האחרונים הסכימו דרמב"ם מודה בא"י לשמור גיטה דחייב במזונות וגם לדעתי מחויב להניח הכתובה שתוכל להתפרנס מרווח דלא גרע מגרשה דלא נתן כתובה שהסכים הרא"ש לירושלמי דחייב במזונות כ"ש כה"ג:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה