אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר דיני חרם רגמה › תשובה מ

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

דיני חרם רגמה · תשובה מ

תשובה לט

לחכימא דיהודאי יתיב כתוונא דלבאי איהו וגולתי' יאי. ה"ה אוה"נ נאמני ידידי ורב חביבי הרב הגדול החריף והשנון זית רענן המפורסים כש"ת מוהר"ר דוד טעבלי נ"י ראש לדייני דק"ק ליסא יע"א:

מכתבו דמר הגיעני והלא נודע למעכ"ת חבה יתירה שבינינו ואין מהצורך להאריך בדברינו ומליצות כמוני כמוהו לבבינו קשור בפתילי עבותות האהבה מנעורינו עד עתה ישמרהו השם לנצח וישכון בגבולו לבטח בצל צח:

וע"ד אשת ה"ה הר"ר יוסף שכתב לי מעכ"ת מהותה וטיבה של האשה וחפץ מעכ"ת לשמוע דעתי אם שתקבל גט או להתירו לישא אחרת ע"י ק' רבנים מטיבותי' דמר אגלה דעתי למעכ"ת ולו החכמה והמדע ואומר זה הדין מבואר ברמב"ם ה' עדות ובח"מ ה' עדות באם הוא משובש בדבר מהדברים תמיד אף שבשאר הדברים דעתו מיושבת הוא כשוטה והכ"מ וב"י אה"ע סי' קכ"א הביא ראיות לדבריו ולענ"ד משתמע כך מפשטות הסוגיא דריש חגיגה דקאמר אי דעבד דרך שטות אפי' חדא נמי מוכח כהרמב"ם דאם נאמר אף שהוא שוטה לד"א אינו שוטה לשאר מילי מאי קשיא שמא בעי ר' יוחנן דווקא תלתא מילי ואף דמהני מילי מחזיקי' טפי לשוטה מ"מ בעי דווקא תלתא מילי דהא בשאר מילי לא מהני סימן שטות ע"כ פשוט כדעבד דרך שטות כל מילי נמי והש"ס דפריך אפי' חדא נמי ולא מקשה אפי' מילי דעלמא נמי י"ל היינו כפי דברי הכ"מ דהנהו לאו דוקא אבל אי הנהו מילי דווקא מאי פסקא דלר"י לא בעי תלת מילי מהנהו והא דקאמרי שם דעבדי דרך שטות נעשה כנגח שור חמור וגמל וכו' והוי שוטה לכל מילי לא קשיא לשיטת הרמב"ם דלמה צריך חזקה הא די שע"י שנדע שכוונתו דרך שטות לאחד מדברים ממילא הוא שוטה אף דלא אתחזק לתלתא מילי דרך שטות די"ל דוודאי לא בעי חזקה לכל השטות רק דע"י שעושה תלתא מילי תולין שהוא דרך שטות ואין תולין בכל מילי באנפי נפשי' שהי' סיבה אחרת ומדמה לתלתא מיני בהמות דמחזיקין לנגחן כך בתלתא מילי תולין שהכל דרך שטות וכ"כ תוס' שם בהדיא דבחד מלתא הוי מוחזק לכל ע"ש:

ולכאורה הי' אפשר להביא ראיי' מב"ב בפ' מי שמת דף קנ"ה ע"ב דקאמר האי דאלפי לי' למשדי קשייתא בי רבא ואמר דלא מהני זביני חזר ואמר שטרא דמר כזוזא ומגילה כזוזא אמר האי פקח והא דשדי' משום חוצפה ולא קאמר אף דהוי שוטה בד"א מ"מ פקח הוא ע"כ אף בד"א הוי שוטה כנ"ל אך י"ל שם אינו מבטל המכירה מטעם שוטה רק דאינו יודע בטיב משא ומתן דעדיין קטן הוא ואי לא הוי חכים בכל מילי לא נקרא יודע בטיב משא ומתן רק הב"י מביא ראי' מהא דקאמר לעיל שם האי שטות יתירה חזי בי' דמשחרר עבדי שם למאי דבעי למימר דהוי כאחר זמן והרי הוא גדול ע"כ מבטל זביני משו' דהוא שוטה רק אף על ראי' זו י"ל דהוי מאבד מה שנותנים לו ול"ד לשאר מילי דשטות ומ"מ בודאי דברי הרמב"ם קיימים אף שגם ע"ז יש לפקפק מנ"ל דאם הוא חכם בכל עניניו דמחזיקים אותו בשוטה בשביל ד"א שהוא עושה דרך שטות שמא מחזיקים בד"א לשוטה דוקא אי אינן יודעין שאר מעשיו אבל כשיודעים בבירור שאינו שוטה בשאר עניניו מנ"ל דאזלינן בתר ד"א להחזיקו לשוטה והש"ס דפריך אפי' חדא נמי היינו באין יודעין שאר מעשיו וא"ל מאי פריך דלמא בעי תלת מילי היינו ביודעים שבשאר דברים הוא פקח די"ל דא"כ אף תלת מילי לא מהני דמאי מהני חזקה כשיודעים וודאי בשאר דברים אינו שוטה.

גם יש לעיין אי נימא אף ששאר מילי עושה כראוי מ"מ שוטה מקרי בשביל שעושה ד"א דרך שטות איך קאמר בחולין דף פ"ו שחיטת שוטה לר"מ לוקה משום נבילה דרוב מעשיהן מקולקלים הא יש שוטה דאינו לוקה ואיך סתם ותני דאי מוחזק לשאר דברים לפקח מאי רוב יש דודאי נבילה אז אך בש"ע יו"ד סי' א' כתב בשוטה אף דחד מילי הוי דרך שטות ובקטן מחלקינן ביודע לאמן לאינו יודע לאמן משמע בשוטה לא מהני אף שיודע לאמן והוא שוטה לד"א וכן הוא בש"ס סוכה דמחלקינן בקטן בין יודע לאמן לאינו יודע ולא בשוטה משמע בשוטה לד"א לא חשבינן לי' שהוא יודע לאמן אף שיד עינן שמאמן ידו דא"ל בשביל שיודע לאמן וידענו שהוא פקח בהא לאו שוטה הוא אף שבשאר מילי שוטה הוא ודאי אי שוטה בכל מילי לא יצא משטותו בשביל שהוא פקח לד"א לכל הדיעות. ע"כ בשוטה לא מהני יודע לאמן ידיו להכי משמע אפכא כשהוא שוטה לד"א לא מהני יודע לאמן וחשבינן לי' לשוטה בכל מילי רק ודאי שצריך שיהא מוחזק שעשה ד"א דרך שטות כמ"ש הרמב"ם שעושה תמיד דרך שטות. וא"ל ל"ל לשנויי אימר בעל מחשבות הוא ואינך ולא קאמר דבעי תלת מילי שיהי' מועד ואף שעשה חד זימנא לכל אחת הוי מועד דלמא עבד כל מלתא חדא זימנא מ"ט דמ"ד באחת מהן הא בעי שיתחזק בכך. ע"כ מיירי שעשה תלת זימני כל אחת ואפ"ה למ"ד בכולן לא מהני באחת דתולין באמתלא כל אחת אבל בעושה תלתא מילי אין תולין באמתלא בכל אחת והשתא י"ל דנקט שנעשה מועד כשור וחמור וגמל אף דמוכח מתלתא מילי דעבד שהוא משום שטות ולא תולין משום אמתלא אימר כו' א"כ בלא"ה שוטה הוא דלא גרע משאר מילי דדי באחת להרמב"ם וא"צ חזקה כמו שהקשינו לעיל די"ל דבעי למימר דדי אי עשה הני תלת מילי אף אי עשה כל אחת חד זימנא מוחזק בשוטה לכל ומדמה לשור וחמור וגמל דודאי בכל מילי דמוחזק לשוטה צריך שיעשה ג' פעמי' ובזה מיושב דיש לתמוה מאי קאמרי דלמא ממקרע הוא דהדר איך אפשר דהדר ממקרע ג לחוד משום הברייתא דתני הני תלתא מילי אי הנך תרי לא סגי רק דעבד לכולהו ל"ל הני תרי במקרע לחוד די וא"ל דה"ק הנהו תרי לחוד או מקרע דזה וודאי ליתא לפרש הך ברייתא או דמפרשינן דאו תני או כולהו דלמ"ש י"ל דר"י מפרש דעבד הנהו מילי כל אחת פעם אחד ומתחזק לשוטה בכולהו אבל אי עבד הנהו בלא מקרע אף בתלת זימני לא אתחזק וזה ברור:

אולם בנ"ד נראה דבת גירושין היא אף שהיא שוטה לד"א דוודאי הא חרשת וקטנה מתגרשת כשיודעת לשמור גיטה אף דלאו בת מקח וממכר היא ושוטה נהי דאינה מתגרשת כשאינה יודעת לשמור גיטה אינה דומה לאיש שוטה דהוא א"י לגרש דאין מעשיו כלום אבל אשה צריכה שתדע שהוא גט דהא הש"ס מדמה חרשת לאומר כנסי שט"ח זה כו' אבל כשאין לה דעת כזה שתדע שמקבלת דבר אינו גט דדומה לשינה וכן שייך כמי משלחת וחוזרת אבל חרשת אינה חוזרת א"כ אף שהיא שוטה לד"א ומחזקינן לה כשוטה בכל מילי אין אנו מחזיקים אותה מש"ה דאינה יודעת לשמור גיטה דאף שוטה יתכן שתדע לשמור גיטה וזה מוכח בגמ' דאי אפשר לומר כשהיא שוטה בד"א אמרינן שאף בזה משובשת ולא תדע לשמור גיטה דהא בפ' חרש קאמר ד"ת שוטה מתגרשת ה"ד אי אינה יודעת לשמור גיטה אמאי מגורשת ואי יודעת לשמור גיטה ועצמה אמאי אינה מגורשת לא צריכה דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה והנה מדפריך אי יודעת לשמור גיטה ועצמה אמאי כו'. ולא פריך א"כ לאו שוטה היא ע"כ דמ"מ שוטה היא בשאר מילי ואי נימא אי שוטה היא בשאר מילי תו לא הוי יודעת לשמור גיטה א"כ מאי קאמר דהיא מגורשת וכן למסקנא דמוקי דיודעת לשמור את גיטה ואפ"ה קרי לה שוטה דאינה יודעת לשמור עצמה אלמא אף דמשובשת בדברים אחרים יודעת לשמור גיטה וכן מוכרח דקאמר באשה תני לא יוציא ובאיש עולמית כו' ע"כ באשה היא דרבנן קשה אי נימא דאינה בכלל יודעת לשמור גיטה רק אם היא אינה שוטה בשאר דברים דשוטה אין שמירתה כלום וכיון שאינה שוטה בשאר דברים א"כ כה"ג א"ש לאו שוטה היא כלל רק שטותה היא שאינה יודעת לשמור עצמה ומ"מ לאו שוטה היא ע"כ עבור זה דאל"כ נימא דשוב אין שמירת גיטה חשוב שמירה א"כ כה"ג איש נמי לאו שוטה הוא ע"כ אף דשוטה גמורה היא כל שאנו רואים שיודעת לשמור גיטה בת גירושין היא ומה דחש מעכ"ת לגרירה כיון שדברה דברי שטות שהיא משודכת ותנשא כבר הוכחנו מתוך הש"ס אף דהיא שוטה בכל מילי יכולה היא להיות שומרת גיטה ועצמה דהרי פריך אי יודעת לשמור גיטה ועצמה אמאי אינה מגורשת ולא פריך א"כ לאו שוטה היא כלל ע"כ דמ"מ מגורשת כיון שיש לה דעת קצת דאינה רוצה להיות מזנה א"כ אף שהיא משתוקקת להנשא מאן לימא לן שתזנה:

ויען כי מדאורייתא ודאי אין חשש רק משום גרירה והוא מידי דרבנן לא נ"ל להחמיר ע"ז דלא נראה משום דברי שטות א' להחזיקה לשוטה גמורה שלא תשמור עצמה כשאנו רואים שהיא פקחת בשאר דברים דנהי דמשום דבר א' של שטות מחזקינן לה בשוטה אבל לא נחזקה באינה יודעת לשמור עצמה וגיטה וגם לפי שהבנתי מדבריו היא עתים חלומה הי' נראה בזמן מזמנים שהיא חלומה ואינה מדברת אף שטות זה פשיטא כיון שאנו יוצאים י"ח איסור דאו' כשמגרשה בעת חלימותה ואינו איסור רק מדרבנן בספיקא אם היא אינה יודעת לשמור עצמה ניזל לקולא במידי דרבנן ותו הא אנן מספק לא נחזקה לשוטה כ"כ כדמוכח מהא דאמר אימר אגריפס אחזתי' דתולין להקל דמסתמא הוא בחזקת פיקח ואף דהכא כיון דאתרע חזקתה דהיא שוטה י"ל שהיא שוטה כ"כ שאינה יודעת לשמור עצמה היינו מסתמא אבל כשבדקנו וראינו שפקחת בשאר דברים למה נאמר שהיא אינה יודעת לשמור עצמה לכן אם נבדוק אותה היטב בבדיקות המבוארים באה"ע סי' קכ"א וגם נבדוק אותה עוד שנתן לה חפיצים ושטרות וגם שיבורר ששומרת עצמה ואינה חשודה לזנות לענ"ד נראה לצדד להקל ליתן לה גט אך אני מבחוץ עליו יש לסמוך

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה