אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר דיני אשה נחשדת › תשובה נה

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

דיני אשה נחשדת · תשובה נה

תשובה נד

בירח אדר בקודש נאדר יברכהו לדור דור לאהו' כבוד אהו' שארי ומחו' הרב המאוה"ג המפורסים מופלג בתורה ויראת ה' אוצרו אוצר בלום אין בו דלם נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוה' מנחם מענדיל נ"י אב"ד בק"ק ליסקא וגליל סאניק יצ"ו:

מכתבו הגיעוני לנכון שני' ושלישי' ואחד"ש הטוב אשיב לו מפני הכבוד. עשה דכבוד תורה דעדיף פניתי מכל עסקי והלום ראיתי אחרי רואי כי גאוני הדור השיבו לו לאסור בפרט שארי ראש המדברי' בכל מקום מופת הדור הגאון אב"ד דק"ק פראג יצ"ו מה אוסיף אומר ומה יתכנו דברי אך תמצית דעתי הלא דברתי במכתבי הראשונה אם יש עידי כיעור אין לתלות באשתהי אף הרמ"א שפסק כמהר"י דוראן מודה כה"ג. ובכה"ג נחלק מהריב"ל על מהרא"י דוראן שהי' שם עידי כיעור. אך לא אוכל לכתוב דרך פסק כי מקרא מלא הוא שמוע בין אחיכם וגו'. ולדעתי אחרי שכבר התחיל בדבר הגאון אב"ד מפראג ימלא רצון מעכ"ת להתרות הבע"ד שידין בד"ת שלא במקומו. ואם ימאן הוא והאשה לשמוע דברי חכמים ידונו עלי' חכמי הדור שלא בפני' להתיר חרגמ"ה. ובדבר הכרת העובר כבר כתבתי במכתבי הראשון די"ל לז' הוכר העובר אחרי ב' חדשים ויום א' כיון שיולדת למקוטעין ואף דבפ' בן סורר קאמר תרי ותלתא היינו דבעי לאקשוי' ברווחא אף אם נאמר דאינה יולדת למקוטעין מ"מ קשה מתרי ותלתא אבל למאי דקי"ל יולדות למקוטעין מאן לימא דבעי תרי ותלתא והמהרש"א ריש נדה דכתב דלא כרא"מ רק דסומכוס ס"ל בבן ז' נמי בעי ג' חדשים מ"מ היינו לסומכוס ומאן לימא לן לדחות הך דפ' בן סורר מהלכה ואף פי' המהרש"א דחוק הוא לפרש דהא דקאמר אזלינן בתר רובא שדינה כבן ט' רק יותר הי' נלענ"ד לפרש דאזלינן בתר רובא ולא תלינן שהיא מעוברת בציר מג' חדשים דנזיל בתר רובא שהוא בן ט' ולא מהני הכרה פחות מג' חדשים (והי' נראה קצת ראי' דלבן ז' הוכר העובר פחות מג' חדשים דהא תוס' כתבו בהחולץ ד' מ"א דכ"כ לא הי' משתהה ההכרה. ובודאי אין צריך ששה חדשים שלימים להכרה שכתבו תוס' דהא קושיתם הוא דליכא ששה חדשים משום דחסרו ג' ימים של קליטה א"כ קשה למה צריך ג' חדשים די פחות מג' חדשים ואף אי בן ז' הוא יהי' ניכר העובר רק לאחר ג' חדשים שלימים כבן ט' וכבר המתינה ב' ומחצה הי' ראוי להיות היכר העובר של בן ט' להראשון פחות מג' חדשים אחר נשואין טרם שיוכר השני דודאי אין לפרש דבעי ששה חדשים פחות ב' או ג' ימים להכרה שכתבו תוס' דמשמע מדבריהם שכ"כ לא הי' שהה ולא נתנו זמן שיהי' תלוי בב' או בג' ימים ע"כ לבן ז' א"צ הכרה כ"כ ויתכן שיהי' ניכר לב' חדשים ולהכי אי אפשר להמתין פחות מג' חדשים שיוקדם הכרת העובר) אולם מאי דקשיא מהש"ס דקאמר תמתין משהו ולבדקה שהקשיתי מאי מהני בדיקה דלמא בן ז' לאחרון יהי' וקדמה ההכרה פחות מג' חדשים וישבתי דאז נזיל בתר רוב כיון דלא אתרע הרוב דהא עוברה ניכר וע"ז נתקשה מעלתו הא תוס' כתבו דלא רצו חכמים לסמוך על הרוב שיבא לידי ספק ע"ז אומר אין הפשט בתוס' דחכמים חשו למיעוט דלמה ניחוש למיעוט הכא טפי מעלמא רק דקו' תוס' הי' נסמוך שלא יבא לידי ספק שלא תצא כלל מהרוב ולא תלד מהאחרון לז' ולא יהי' ספק דא"ל שמא תלד לז' מחמת שהיא מעוברת מראשון ואנו נחוש שמא הוא בן ז' די"ל למה נחוש שלא יהי' ניכר עוברה ממ"נ אם היא מעוברת מראשון נסמוך דלא תצא מהרוב ויהיה ניכר עוברה ולא יהי' ספק ואם לא יהי' ניכר עוברה מחמת שאינה מעוברת נמי לא יבא לידי ספק שנסמוך שלא תלד מאחרון לז' ואז לא יהי' ספק ע"ז תירצו דאנו חוששים שמא תצא מהרוב ותלד לז' ונהי' מסופק כיון שע"כ יצאה בדבר א' מהרוב נחוש שמא היא מעוברת מראשון ויצאה בזה מהרוב שעוברה אינו ניכר וחשו חכמים שלא יבא לידי ספק שלא יהי' העולם מסופקים כשלא יהיה רוב מכריחם לשום דבר אבל זה לא חשו חכמים שתצא מהרוב ואיך נתלה ברוב כיון שלא יהי' ספק לעולם ויתלו בתר רוב אין אנו אחראים לחוש שמא הוא מהמיעוט ושפיר יעשו כשיתלו ברוב ולא חשו חכמים ע"ז וזה ברור דהם לא חשו רק אם אח"כ יהי' נשאר הספק זה לא רצו לתקן לומר שלא יבא לידי כך וזה פשוט:

ויש להביא ע"ז ראי' ברורה דאל"כ מאי פריך ותמתין ב' חדשים ומחצה נחוש שתלד לשבעה ומ"מ יש לספק שמא בן ט' הוא ואשתהי אשתהי ע"כ לומר דהכא אם יזדמן כך יתלו בתר רוב ולא יהיה ספק כיון שאין עוברה ניכר יתלו שהוא בן ז' לשני ואי דרוב לט' ילדן אין זה רוב נגד בן ז' לומר שהי' בן ט' ואשתהי דרוב לא אשתהה ותולין ברוב זה שרובן ניכר ומדלא הוכר ע"כ בן ז' הוא. הרי מוכח שסמכו חכמים שאח"כ לא יהי' ספק דניזל בתר רובא ובזה מיושב מאי דקשיא מאי מועיל ג' חדשים אם אח"כ תלד לששה חדשים ויום א' יהי' ט' ויום א' וזה רגילות לאשתהי יותר מט' בחודש עשירי כמ"ש הח"מ וב"ש בשם רשב"א וא"ל כתי' תוס' שיהי' נודע ע"י שכ"כ לא הי' משתהי הכרת עובר ויהיה נודע קודם זמן הכרת עובר השני דמ"מ קשה איך ביבמה די בג' חדשים שמא היא מהמיעוט שאין ניכר אף שאח"כ יהי' ניכר ויתודע האמת מ"מ עכשיו איך נושא אשת אח שיש לה בני' ע"כ שסומכים שהיא מהרוב ואח"כ לא יהי' ספק שיהי' ניכר כתי' תוס' ובתשו' נודע ביהודה הביא על תי' תוס' קושיא אחרת איך נושא יבמה אחר ג' שמא לא נקלט הזרע ומחמת זה רצה לחדש דין שאין פוטר מיבום אם נקלוט אחר מותו וצ"ע לסמוך ע"ז לדינא ומ"מ לא יעלה ארוכה למה שהקשינו שמא היא מהמיעוט ואין עוברה ניכר ע"כ כמ"ש ובקושיתו על תוס' יראה דבאמת הכרת ג' חדשים נתנו חכמים עם ימי הקליטה דבאמת א"צ להכרה רק ג' ימים פחות רק משום שחשו לימי הקליטה נתנו זמן ג' חדשים להכרה רק תוס' הקשו דלענין לידה בעי ט' שלימים ואף שניכר לשלש עם ימי הקליטה קשה מ"מ שמא באמת משו"ה ואינו ניכר עכשיו משום שהיא אינה מעוברת רק שאם תלד אח"כ לששה ויום א' ע"כ תצא מהרוב דהא דילדה לז' אז נאמר שמא מעוברת היתה כשנשאת לשני ולא הי' ניכר עוברה וילדה לט' דנקלט אח"כ הזרע אז דבדבר זה יצאה מהרוב שלא הי' ניכר אבל על זה לא חשו תוס' שמשום שחסרו ימי הקליטה לא יהי' ניכר ודוק. תבנא לדינא כפי מה שגליתי דעתי במכתבי הראשון כן דעתי גם עתה אם יהי' עידי כיעור אסורה. רק ההכרח להתרות בה שתעמוד לדין במקום אחר ובעסק ממון פשיטא לא יתכן להשיב לא' מהצדדים זה כתבתי להפקת רצונו לשמוע דעתי ויתענג על רוב שלום כנפשו:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה