אור ברסלב
תפארת צבי אבן העזר דיני אשה נחשדת › תשובה נא

תפארת צבי אבן העזר· רבי צבי הירש בוצ'קו

דיני אשה נחשדת · תשובה נא

תשובה נ

עמד השואל ושאל מעשה שהי' כך הי' קול שאון הי' בעיר שבבית חמיו יש דבר ערוה וסבר א' בדעתו שמא היא אשתו ושאל את פי' בינו לבינה וביקש מאתה שתתן תודה. ואמרה ח"ו לא תהא כזאת ואינה יודעת כלל וחקר ודורשה:

ואעפ"כ כיחשה ואח"ז התחיל לאיים עלי' ואמר שנואף אחד התוודה שנאף אתה ואעפ"כ אמרה איני יודע ואח"ז איים עלי' ואמר שאם לא תודה יגולה קלונה שיחרימו אותה בקול זיע סגי' ונפל חלחלה עלי' ואמרה אמת הדבר ושאל בעלה עם מי ולא רצתה להגיד ודחאה אותו ואמרה למחר וביום מחר הציק לה בדברים ואמרה לו הרגש אתה בדבר ואמר על כמה אנשים ואמרה לאו אח"כ אמר אפשר זה ואמרה הן אח"ז נפל במחשבת הבעל לאשר שאשתו אינה פקחת ואפשר מיעך לה או ניאף ביד או חיבק ונישק וסבורה היא שזה הוא כמו זנות ושאלה מה עשה לך והשיבה כדבריו שלא ניאף אלא ביד בעת שהלכה את המשרת לחדר למשוך יי"ש ואח"ז לא נח ושקט האיש וטרדה בדברי גיזומי' ואימה יתירה הטיל עליה עד שאמרה שהי' ניאף ממש אחר כמה ימים אתרמי מלתא שבא זה החשוד בבכי ובדמעות שליש והתוודה על פשעיו שזינה עם נשים פנויות ושאלו וחקרו אותו על האשה הנ"ל ואמר שלא בא עלי' רק צחוק בעלמא כמאמר האשה בתחלה ונשבע ע"ז בשבועת האלה ששקר הדבר שח"ו בא עלי' ועתה כיון שנודע הדבר להבעל אומר בדעתו שבוודאי רגלי' לדבר שהאמת עם הנואף ומאמין עתה לדברי אשתו הראשוני' שאמרה קודם שאיים עלי' בכן יורו המורים ההרים הרבני גאוני ארץ אם מותרת האשה לבעלה ומצורף לזה שהאשה מכחשת כלל זנות ממש שלא הודית כלל בתחילה כך אומרת עכשיו ומצורף לזה שכמה פעמים הרגיל קטטה עמה קודם שאירע זה:

נדרשתי לאשר שאלוני לחוות דעי גם אני בדין זה והנה אף שיש מקום לומר דאף דין דמשנה אחרונה שייך במקום שהודת ע"י דרישה וחקירה כמ"ש מזה בתשו' צ"צ בארוכה אבל לא מעיילינן פילא בקופא דמחטא דהיכא דיש רגלים לדבר קי"ל דלא תלינן בעיני' נתנה באחר הה"ד בכל מקום שנראה לב"ד שלא כוונה לתת עינים באחר אין להתיר מחמת זה אבל יסוד ההיתר נשען על הא דנתנה אמתלא לדברי' נאמנת אף בא"א כמו שכתב ש"ב הגאון אב"ד מדובנא ואין לבע"ד מקום לחלוק ממ"ש תוס' יבמות ד' קי"ח ד"ה סד"א דשם אף שחזרה ונתנה אמתלא לדברי' שאמרה לא מת לא מהני דשוויתה נפשה חתיכה דאיסורא כו' ולא דמי לאומרת א"א אני כו' ולא ביארו מ"ט ל"ד א"כ לכאורה סגרו עלינו הדלת דלא נילף מהך דא"א אני כו' אבל וודאי נראה הם סמכו על המבין דשם פשוט לאיסור דאיכא חזקת א"א אף דמתירין ע"פ אשה אבל לחזור מדברי' להתיר הא לא אמרינן אבל היכא דאיכא חזקת היתר מהני אמתלא ובאמת מבואר ברמ"א סי' קע"ח ס' ט' דמהני אמתלא אף במקו' שיש עד עמה ע"ש. וגם אין לשדות נרגא ממ"ש בעה"ע סי' ל' סי"ג דאסורא לכל כהן דלא כראב"ד שכתב דמהני אמתלא. כבר ביאר ב"ש דווקא אמתלא זו שכתב הראב"ד דעשתה עבור שעיני' נתנה כו' לא מהני ושאר אמתלאות מהני. אף שב"ש סיים באשת ישראל י"ל לא מהני אמתלא אף לראב"ד כיון דהפסידה כתובתה יראה כוונתו נמי הך אמתלא שכתב הראב"ד ז"ל דבשביל שתתן עיני' באחר לא תרצה שתצא נקי מכל אבל אמתלא טובה אף כה"ג מהני. ותדע הא אם אמר על כבש שהוא טריפה ולא עשה סימן וודאי מהני אמתלא אף שהפסיד ממון. אך ראי' זו אפשר לדחות דשם איירי דהאמת לא הי' אח"כ אמר שהוא כשר ולא מפסיד כי גם מתחילה הי' כשר ולא רצה להפסיד כלל רק שלא רצה למכור לזה. אך אף בלא ראיה אין לנו רק סתימת לשון רמ"א שזכרתי דמהני אמתלא באומרת טמאה אני ולא חילק בין אשת כהן לישראל (ובלא"ה בנ"ד כל נדוניתא בעין ולא הפסידא אף אי זנתה שפיר מהני אמתלא דאין לה פסידא) וגם נראה הסברת תוס' ביבמות היינו משום דהיא לא מהימנא לקלקל הצרה לא הוי אמתלא כמ"ש ה"ה דלא מהני אמתלא שעיני' נתנה באחר כיון דלא מהימנא לא יכולה לומר סבור הייתי שיאמינו לי' כיון שאינו מועיל ע"פ דין ודו"ק:

והאמת לדעתי הי' נראה עוד לחלוק בסברא זו דמשו"ה נחלקו על הראב"ד ולא מהני אמתלא דעיני' נתנה כו' דווקא בהך דאמרה א"א אני לא הי' דעתה לאסור עצמה כי הי' בדעתה אח"כ לומר האמת ולא שוויתה לנפשה חד"א אבל אי אמרה טמאה אני הי' רצונה ליתן עיני' באחר הרי עכ"פ רצתה לאסור עצמה לעולם א"כ לכאורה בנ"ד נמי לא הוי אמתלא דהרי עכ"פ מחמת אימה הי' דעתה שיאמין לה ותהא אסורה ולא עלה בלבה לחזור רק ז"א דמבואר סי' קי"ח בטור הביא בשם הרא"ש בא' שהוציא קול על אשתו שזינתה ואמר' שעשה מחמת שהכעיסתו הוי אמתלא אף שלא הזכיר שלא הי' מעולם דעתו להוציאה ומשמע דאח"כ אמר שהי' מחמת כעס ומתחלה הי' דעתו להוציאה ע"ש רק עיקר הטעם מ"ש ה"ה דמשו"ה לא מהני אמתלא דעיני' נתנה דהא מדינא לא מהימנא ע"ש א"כ מהני אמתלא דאיום ותדע דקי"ל האומר לאשה קדשתיך אסור בקרובתי' הא יש אמתלא גלוי' שעשה כך שישאנה וא"א לא מהני דמדינא אין נאמן נגדה ודוק אך דברי ה"ה שהביא שם ראי' פי"ח מה' א"ב תמוהין מאד שהוכיח מהך דמשארתתני נאנסתי דפסלה נפשה מכהונה ולא מהני אמתלא דעיני' נתנה הא. התם בלא דיבורה נמי אסורה שהרי לא מצא בתולין וכבר הרגיש בזה הגאון ח ח"צ בתשו' קנ"ב ואפשר לי לומר דקשי' לי' תטעון מ"ע אני והוי ס"ס ושרי' שמא אינו תחתיו ושמא מ"ע כיון דטוענת הוי ס"ס ע' תוס' כתובות ד' ט' ודוק וע' תח"צ שדחה זה כיון דעכ"פ צריך דיבורה י"ל אמתלא לא מהני והרי זה דומה למ"ש לעיל בשם תוס' יבמות דף קי"ח לענין לא מת לא מהני אמתלא דאף שם הי' צריך דיבורא דידה עכ"פ אין זה תפיסה על ה"ה אפשר אין מחלק בכך עכ"פ הא מוכח לפי דעתו של ה"ה אף דהיתה נאמנת בהך דאמרה משארסתני כל זמן שלא טענה טענה אחרת מ"מ לא תלינן אמתלא בהא ולא מטעם שכתב לסוף דאין נאמנת נגדו שצ"ל דזה כתב להשיב לדברי הראב"ד. מ"מ י"ל בנ"ד מודה ה"ה דמהני אמתלא טובה רק זה אמתלא דעיני' נתנה הוא טענה גרוע והא לא קשי' אי שאר אמתלאות מועיל שם בהך דמשארסתני ליהני אמתלא דידה שאמרה אח"כ נאנסה כדי שלא תפסיד הכתובה ובאמת קודם שאירסה נאנסה ע"כ אף שאר אמתלאות לא מהני דז"א א״ת קודם שאירסה נאנסה נמי פסולה לכהונ' דליכא רק חד ספיקא דאין לספק במ"ע כיון דלא טענה כמ"ש תוס' רק קו' ה"ה תטעון מ"ע דהוי ב' ספיקות כיון שטענה מ"ע וספק קודם שאירסה ושרי לכהן. רק אנו נאמר ע"כ דברי' שקר מדלא טענה לבעלה כך וטענה משארסתני נאנסתי ע"ז יפול הקו' שעשתה כך שנתנה עיני' באחר. ואי הוי טענה מ"ע היתה מותרת ל בעלה להכי מוכיח ה"ה דהך אמתלא דעיני' נתנה לא מהני אבל שאר אמתלאו מהני כדברי הב"ש ואמתלא דכתובה ליכא דבטענת מ"ע נמי לא מפסידה כתובתה והי' לטעון כך לבעלה ודו"ק. אך הא קשה א"כ למה לא מהני אמתלא זו הא שם באמת היא אסורה לבעלה כיון שלא אמרה מ"ע אני ונימא אמתלא עיני' נתנה ול"ד לדברי ראב"ד ואפשר לומר דלרמב"ם מ"ע אני תחתיך ל"ל כתובה ומשארסתני יש לה כתובה משום דפסלה נפשה והווי מגו דאמרה מ"ע דהווי טענה מעולה ואם לא היתה פסולה לא היתה נוטלת כתובה א"כ אין לה אמתלא שאמרה נאנסתי כדי שיהי' לה כתובה דאם הי' הדין שאין לה כתובה לא מצי למימר אני סברתי שיהי' לי כתובה כמו סברת ה"ה בעיני' נתנה ואם יש לה כתובה ע"כ היא פסולה כדי שתהי' לה מגו א"כ הוכחות ה"ה מדלא אמרה אמתלא דכתובה ולא תפסל מזה מוכיח דאי לא מהימנא אינה אמתלא ואם לא תפסל לא יהי' לה כתובה להכי אינה אמתלא ואמתלא דנתנה עיני' ליכא די"ל דלא מיירי באשת כהן ודו"ק. תבנא לדינא דיש עוד מקום מרווח לומר כמ"ש מתחלה דווקא זה איסור עצמה ס"ל לה"ה דאין זה אמתלא שנאמר דנתירה משום עיני' נתנה דהא הי' דעתה לאסור לעצמה בשביל שנתנה עיניה דעל כל פנים הי' אסרה עצמה אבל היכא שעשתה באונס על פי גיזום לא היה מעולם רצונה לאסור עצמה מרצונה רק ע"פ הכרח והוי אמתלא ותו הא כתבנו בשם תשובות הרא"ש אף שרצה הבעל לאסור אותה עליו ומשום כעס הוציא קול מ"מ אמתלא זו מהני והיינו דלא כה"ה ודוק בזה תו איכא למישדי נרגא טובא ממ"ש הרא"ש פ' כיצד הא דקאמרה באומרת טמאה אני לך דשרי' ותירץ הא דקאמר אם איתי' דעביד איסורא כו' מיירי באומרת טמאה אני לך ומש"ה הווית אסורא אם לאו הך סברא דאם איתא כו' משום כיון דיש רגלים לדבר אין מתירין וכתב עוד ואל תתמה למה אנו מתירין באומרת טמאה אני לך הא שוויתי' נפשה חד"א משום דרוב נשים משקרות אי נמי דמיירי שחזרה ואמרה אמתלא א"כ לפי' הך עובדא דקאמר אם איתי' כו' מיירי נמי באומרת טמאה כו' קשה נמי הא שוויתי נפשה חד"א ומאי מהני אם איתא כו'. ע"כ דמיירי שאמרה אמתלא וקשה למה לי' אם איתי' הא אמתלא מועיל ע"כ כה"ג אין אמתלא מועלת משום שהי' יחוד ורגלים לדבר הה"ד נ"ד שוודאי שזה שאמרה שהי' יחוד וניאוף ביד אמת א"כ לא נאמין לאמתלא אך ז"א דהכא אלו היתה אומרת שאף ניאוף ביד לא הי' וכל מה שאמרה בתחילה הי' משום איום היתה נאמנת דהשתא לא הוי רגלים לדבר אף שהודת שהי' ניאוף ביד נאמנת במגו ודוק ותו הרא"ש כתב כך על תרומה אבל על אומרת טמאה אני לך לא מיישב דמיירי באמתלא וי"ל דמהני אמתלא ברגלים לדבר ותוס' פ' אעפ"י כתבו דמיירי ששתקו ולהכי מהני אמתלא אין ראי' באמרה טמאה לא מהני אמתלא מדלא תירצו דאמרה טמאה אני די"ל דשם י"ל דיש להן מגו דמאוס הוא לי ואז י"ל אמתלא לא הני ובמ"א כתבתי בס"ד מזה באריכות. תו נ"ל אף אם יפקפק אדם באמתלא עכ"פ מדברי הר"ן שכתב מדינא לא מצי לאפקועי נפשה רק מש"ה נאמנת דאי לאו דקושטא קאמרה לא הוית מזלזלה נפשה א"כ אין אנו מאמינים אותה רק מכח ראי' וכאן עכ"פ ליכא ראי' די"ל דמש"ה אמרה משום הגיזום ולתרוצי' קמא דר"ן דרבנן אפקעינהו לקידושין אף אם אנו יודעין דקושטא קאמרה לא פלוג ואפקעינהו הו רבנן לקידושין רק דנחוש לסברא שהביא הר"ן דהיכא דיש ראי' דקושטא קאמרה יש להאמינה אף דאפקעה נפשה מיני' א"כ היכא שיש מקום לתלות שאמרה משום איום אין אסורה דליכא ראי' וא"צ לאמתלא חזקה כ"ש דהוי אמתלא טובה לכן אף דעתי מסכמת לדברי ש"ב הגאון מדובנא להתירה רק שיסכים גדול ומפורסם ושיעיין היטב בכל המקומות שזכרנו שוב ראיתי דברי הח"מ סי' קט"ו שכתב לענין ממון לא מהני אמתלא ומוכיח מדהפסיד' הכתובה אף די"ל דעיני' נתנה באחר ודבריו תמוהים אמתלא זו אף לענין איסור לא מהני כמו שהארכתי לעיל בשם ה"ה וק"ל וה' ינחני בדרך אמת:

תוכן העניינים

תפארת צבי אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה