תפארת עוזיאל חלק א· רבי עוזיאל מייזלש
ויקרא · פרשת צו
וידבר ה' וגו' צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני וגי' להקריב לי במועדו וגו'. הכוונה בזה דתרג' יונתן פי' ע"פ נאוו לחייך בתורים שיפה התורה לישראל כי האי תורא דמפרנס יתיה וית מריה. וזה הוא בתורי"ם. והנמשל הוא על צדיק שצריך ללמוד תורה לשמה לפרנס יתיה וית מריה. ר"ל שיביא עליו השפע גדולה וגם עליו ית'. כמד"א תנו עוז לאלהים. וזה ענין כאן את קרבני לחמי לאישי ר"ל לאנשים שלי לישראל עם קדושי אז ריח קדושי תשמרו להקריב לי ר"ל שאקרב את לחמי פרנסת לחם לישראל אז ריח ניחוחי תשמרו להקריב דהיינו שצריכין אתם ליתן עוז מתחילה מלמטה כדי שע"י מעשה הקרבנות הבאה מלמטה תתעוררו השפעות לחם ופרנסה מלמעלה:
או יאמר צו את בני ישראל וגו'. פירש"י ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כים. וי"ל ע"ד שאמה רבא במטותא מנייכו דלא כו' תרתי גהינם ה"נ לענין אדם העושה מצוה בחסרון כיס שיראה שיהא המצוה בשלימות וזולת זה הוא מאבד בחנם המעות והוי כמו תרתי גיהנם. וכן התורה חסה על ממונם של ישראל והשי"ת משלם כפלי כפלים על הוצאת שבתות ויו"ט ושכר לימוד וכהנה לשאר מצות והיינו כשעושין בשלימות ומעוררין למעלה צינורות השפע משא"כ כשאינו בשלימות מאבד בחנם מעותיו ויש לו בטחון שהוא ית' ישלם לו ובאמת לא כן הוא וגם הוא ית' כועס חלילה על שבחנם אבד מעותיו וזה שביותר צריך לזרז שהמצוה יהי' בשלימות מאוד במקום שיש חסרון כיס כמדובר:
זאת תורת העולה. בזוהר הקדוש היינו מחשבה זרה ע"ד והעולה על רוחכם. וכך אמרו ז"ל עולה מכפרת על הרהורי לב ואפשר דזה שאמר היא העולה על מוקדה כי כן דרך היצר יורד ומסית עולה ומקטרג להפיל את האדם לבור שחת ורש"י פי' בשבת שהיצה"ר עצמו מבעיר את האדם בגיהנם וזה היא העולה הטומאה עצמו עולה ומקטרג להפיל את האדם למוקדה באש של עצמו כמדובר:
או יאמר תורת העולה. היא עול תורה ממש שלומד לשמה ועולה למעלה. וידוע מכתבי האר"י ז"ל לשמה לשם ה'. וזה היא העולה שכינת עוזו עולה ע"י לימוד תורה: