תפארת עוזיאל חלק א· רבי עוזיאל מייזלש
דברים · פרשת ראה
בהפטורה הן גור יגור אפס מאותי. פי' יש אדם שדבוק בצדיק כשרואה שהוא עובד להשי"ת שיושב ועומד ולפעמים שהצדיק מדבר דברים בטלים וזהו נמשל לבן המלך שהלך בין בני הכפרים לחפוש אוצר שיש בבן כפר הנה בן המלך צריך להלביש את עצמו כמו בן כפר כדי שלא יכירו אותו שהוא בן המלך ויגלו לו כל סודותיו היכן הוא האוצר. כך הצדיק מדבר דברים והא מקושר להשי"ת ומקשר את הדיבורים לקוב"ה וזהו נקרא שהולך בשליחות הקב"ה למצוא שם המדות למשל אחד שאינו יכול להתפלל ומדבר דברי שחוק ומעורר בעצמו אהבה ואח"כ אומר בלבו אם יש לי תענוג מזה ושהוא דברי שטות כמה יש לי להתענג מקוב"ה שהוא תענוג לכל התענוגים ועי"ז היא מתפלל באהבה ויראה. זה הן גור יגור כשהוא בגירות דהיינו שהוא מדבר דברים בטלים אפם מאותי דיש בני אדם שסוברים שהקב"ה אינו מלובש בכאן והוא מחמת הבהירות עד מאוד כמשל אור גדול שמכהה את הראות ואין יכול לראות שנתגלה הבהירות עד שאין השכל משיג ובאמת השי"ת בוראן רק התלבשותו אינו נראה כמו חורבן הבית שהי' חסד גדול כמ"ש האלשיך ז"ל נטה קו ויאבל חיל וחומה נטה קו על בנין העתיד פי' שלא הי' יכול להתגלות הבהירות הגדול שיתגלה כשיבוא משיח לפיכך נחרב הבית וזהו אפס מאותי שאינו שום דבר שאין אני שם ע"ד הוד והדר לפניו. פי' לפני הקב"ה כי עצמיותו אין יכול להשיג ודו"ק: