תפארת עוזיאל חלק א· רבי עוזיאל מייזלש
בראשית · פרשת נח
אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו' בדורותיו את האלהים וגו'. פי' שהי' טוב לשמים וטוב לבריות וזה בדורותיו הי' צדיק שהי' רוח הבריות נוחה הימנו וכל שרוח הבריות כו' רוח המקום נוחה הימנו וזה את האלהים התהלך נח:
או יאמר ע"ד הלצה כמאמרם ז"ל האי צורבא מרבנן דבני מתא רחמי לי' לא משום דמעליא הוא אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא וידוע מה שכתבו המפרשים את האלהים התהלך נח הוא לבדו ולא הוכיח את הדור ע"כ. וזה איש צדיק תמים היה בדורותיו שהיה חביב וצדיק בעיני הבריות ע"י שלא הוכיח אותם רק האלהים התהלך נח הוא לבדו ולא הוכיח את דורו כנ"ל:
ותבא אליו היונה וכו', והנה עלה זית טרף בפיה. מדרש אגדה והובא בפירש"י אמרה היונה יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ולא יהיו מתוקין כדבש בידי בשר ודם, כי ידוע אינו דומה מי שיש לו פת בסלו שאינו תאב לאכול כמו זה שאין לו פת בסלו, וכן אמר אביי כפין ענייא ולא ידע וזה יהא מזונותי מרורים כי יהיה לי הרבה פת בסלי מחמת שהם מסורים בידך ויש לך כח להספיק כל הצטרכות שלי ולא יהיה מתוקים ומסורים וכו', ע"י שיהא מסור ביד בשר ודם שאין לו כח למלאות כל צורכי ולא יהיה מזונותי מצוי' ועי"ז יהי' מתוקים כמדובר שמי שאין לו פת בסלו תאב לו מאד וכל מה שאוכל מתוק לו מאד:
וישאר אך נח. ופי' רש"י ז"ל אך הוא לשון מיעוט מפני שהיה חגר, וי"א על שאיחר מזונותיו לארי עכ"ל ע"ש, ונראה ע"ד רמז דהנה אברהם אבינו ע"ה נקרא אריה וכן אמרינן ביה"ר שקודם התפלה בסוד אריה שתיקן אברהם אבינו עליו השלום וכו' ואברהם הוא מצד החסד ולכך היו כל נסיעותיו הנגבה דהוא ימין והוא חסד והיה מוריד שפע ומזונות לזה העולם, וזה וישאר אך דהוא לשון מיעוט וחסר, והא כתיב כי אותך ראיתי צדיק וזה שכיון במתק לשונו י"א על שאיחר מזונות ר"ל שלא הוריד השפע עד שבא אברהם אבינו עליו השלום וזה לארי שנקרא אברהם אבינו עליו השלום ארי כמדובר ודוק היטב: