תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף לח:
בתוס' ד"ה מדקתני ירקות וכו' ויש ירקות שאינן משתנות לעילויא וכו' כ' המהרש"א דהתוס' כ"כ לשיטת רב אלפס שהביאו לקמן דבכל ירקות מברך בפה"א אפילו בנשתנו לגריעותא ובפ"י כ' דא"צ לזה דאפי' לדעת הר"י שהביאו לקמן דבנשתנו לגריעותא מברך שהכל מ"מ בשוין חיין ומבושלין מודה דמברך בפה"א וכוונת התוס' במ"ש ויש ירקות שאינן משתנות לעילויא ר"ל בשוין עכ"ד ולענ"ד לא יתכנו עפי"ז סיום לשונם אף הירקות במילתייהו קיימי ולאו מגרע להו הבישול ע"כ דכוונתם דאע"ג דאין נושאם שוה מ"מ שוים ודומים לענין הדין ולשיטת ר"י גם לענין הדין אינם דומים דיש ירקות דנגרע ברכתם ע"י הבישול וגם פשיטא דרבנאי משמי' דאביי ס"ל בכל שלקות בפה"א אפילו בתומי וכרתי כיון דלמד כן ממתניתן ופשיטא דמתניתן מיירי אפילו בתומי וכרתי דהא עיקר דינא דמתניתן הוא בחיין לכן נראה יותר דברי המהרש"א אלא דעדיין יש לפקפק מה השמיענו התוס' דלא הוי דומים בנושא כ"א לענין הדין פשיטא דאין דומה בנושא דהא מתניתן מיירי בחיין ג"כ וראיתי בחידושי הרשב"א וז"ל לאו דוקא דומיא דאלו בפת דוקא בנשתנה ע"י האור אבל לא נשתנה בפה"א ואלו ירקות אף בנשתנו וכ"ש בלא נשתנו עכ"ל ונראה לענ"ד דזה ג"כ כוונת התוס' במ"ש לא הוי ירקות דומיא דפת ר"ל לענין הדין ג"כ שהרי פת נשתנה לעילויא ר"ל לענין הברכה ויש ירקות שאינן משתנות לעילויא היינו בשוין או בתומי וכרתי דגם חיין בפה"א כמי מבושלין אלא דבזה שוין עכ"פ לענין הדין שלא נגרע ברכתן ע"י הבישול כמו פת דלא נגרע ואע"ג דפת מעדיף ליה השינוי ע"י האיר מ"מ זה אי אפשר בירקות שבחיין בפה"א וכי לאיזה ברכה יעדיף להו הבישול ולא משכחת לה כ"א בכרכא וסילקא בחיין שהכל וע"י בישול בפה"א ושוה ממש לפת ושאר ירקות שיון עכ"פ לענין דלא נגרע ברכתן והתוס' מיירי בכל ירקות כדברי מהרש"א שוב ראיתי בצל"ח שכתב מתחלה כהפ"י ואח"כ כ' כמ"ש ובכלל דברי דבריו אלא שלא הביא דברי הרשב"א: