תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף לב.
בגמרא דריש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל וכו' הנה במס' ע"ז דף ח' איכא מ"ד דלא ילפינן זה ממשה דשאני משה דרב גובריה ופירש"י שם רב גובריה גדולת מעשיו וחכמתו רבה ונאה לו לשבח ולהעדיף בשבחו של ממה"מ הקב"ה אבל אינש דעלמא מיחזי כיהורא ע"כ ולכאורה אינו מובן כלל וכי אותו מ"ד דס"ל דלא ילפינן ממשה ס"ל דלא יתפלל כלל ולא יסדר שבחו של הקב"ה והא מבואר שם דס"ל דישאל צרכיו ואח"כ יתפלל ופירש"י שם י"ח וא"כ לענין מיחזי כיוהרא מה לי קודם ישאל צרכיו או אח"כ ועיין בח"א להרשב"א הנדפסים בע"י ומה שנראה לי בזה ע"פ מ"ש הפני יהושיע לקמן בפירקין וז"ל המבקש רחמים באיזה ענין משאלת צרכיו צריך לעורר מדות עליונות הצריכים לאותו ענין משום הכי יש לו להזכיר השבחי' והתוארים השייכים לאותן המדות ואח"כ יתפלל וכו' וכה"ג אשכחן נמי במלך ב"ו כשאדם מבקש מאתו חסד ורחמים מסדר לפניו שבח שמלך רחמים הוא וחפץ בחסד ומי שמבקש מאתו דין על חבירו מזכיר לפניו שהוא תקיף ובעל יכולת מלך במשפט יעמיד ארץ וכה"ג הכל לפי הצורך ע"כ לשונו הטהור אמנם ידוע כי יש דרך יותר פנימי ודרך הקודש יקרא לו ליודעים ומקובלים הבאים בסוד ה' לחקור ממסך זיווג הספירות הקדושים וצירופי שמותיו יתברך ומעוררים בטוב כוונתם את הכחות ומדות עליונות להמשיך משם דרך השתלשלות חיים עד העולם וכל טוב אמנם אינם מכוונים לספירות ומדות לבד אלא מבקשים מהשי"ת להמשיך השפע אל הספיר' המתייחסת לאותו דבר שהוא מבקש וכבר דיבר מזה בתשו' הריב"ש ומובא בספרים. אכן לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול כי צריך לזה קבלה ברורה ממקובל חכם ורב מפי רב בעלי רוה"ק וגם שיהיה המכוין לזה ירא ה' ההולך בדרכיו ודבק במדותיו לטהר אבריו ומדותיו שיהיה כסא ומרכבה למדות העליונות כמו שהיה כוונת הבריאה באומרו יתברך נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ואז הוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים לעורר ע"י מחשבתו המדות העליונות ולפעול בתחתונים וכמו שדרשו רז"ל במ"ר על פסוק ה' צלך ולזה כוונו רז"ל בזמן שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח בפמליא של מעלה וזה שדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום היינו השבחים והתוארים השייכים לאותן המדות כמ"ש הפני יהושיע והמוא "פרע לעיל ואח"כ יתפלל והיינו טעמא דמ"ד דלא ילפינן ממשה דרב גוברי' וכמו שפירש"י שם גדולת מע"שיו וחכ"מתו רבה וכו' אבל אינש דעלמא מיחזי כיוהרא דלא כל הרוצה ליטול השם כנ"ל. לכן אינש דעלמא טוב יותר שיבקש צרכיו בפשיטות בשפיכות לבו וה' ישמע שוועתו ועל זה דרשו בספרי בפסוק כי מי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו אליו ולא למידו"תיו ע"כ. ומ"ד דילפינן ממשה ס"ל דהזכרת השבחים והתוארים בעצמם הם מסוגלים לתפלה וע"ד שכ' הפ"י ממשל ממלך ב"ו וכו' אע"ג שאינו ראוי מצד מעשיו וחכמתו לכוין לדרך המבואר לעיל ועפי"ז יובן מה שהביא דרשא דר' שמלאי בין הנך מימרי דר"א כדי לסמוך אח"ז מימרא דר"א גדולה תפלה ממע"ט שגם משה רבינו ט"ה לא נענה אלא בתפלה ולא משום מעשים טובים א"כ שפיר ילפי' ממשה: