תפארת מנחם על שס· רבי מנחם מענדיל שפרניק
ברכות · דף לא:
בגמרא א"ל ר' עקיבא א"כ ילכו כל העקרות ויסתרו וכו' והקשו התוס' בסוטה דף כ"ו דלימא ר' עקיבא לנפשיה דא"כ ילכו כל היולדות בצער ויסתרו וכו' ונראה לתרץ דהנה הפני יהושיע הקשה כאן דאיך שייך שתלך ותסתתר ותגרום מחיקת השם על המים בחנם וראיתי בס' שמן רוקח שכ' שנשאל ע"ז ותירץ כיון דעקרה שלא ילדה עשר שנים הדין נותן לגרשה לכן מותר לגרום מאוקת השם כדי לעשות שלום בין איש לאשתו והנה זה שייך דוקא גבי עקרה אבל גבי יולדת בצער לא שייך שתלך ותסתתר משום מחיקת השם בחנם ומתורץ קושיות התוס' הנ"ל:
בתוס' ד"ה מכאן שאסור לישב בתוך ד' אמות של תפלה בין מלפניו וכו' וכ"כ הרא"ש וז"ל בין מלפניו בין מלאחריו ובין מן הצדדין צריך להרחיק ד"א עמכה בז"ה בגימט' תריסר היינו ארבע אמות לכל רוח עכ"ל וקשה דד"א לכל רוח הוי ט"ז אמות ומהרש"א נדחק דתרתי מן הצדדים חשיב להו כחד. והנה עלה בדעתי לתרץ דמן הסתם התפללה חנה ופני' אל הקיר כדאית' לעיל פ"ק המתפלל לא יהיה דבר מפסיק בינו ובין הקיר ולא שייך הרחקה לפניו לכך בא הרמז בז"ה תריסר אמות אבל המתפלל באמצע בעינן הרחקה גם לפניו. שוב ראיתי במג"א סי' ק"ב שכ' כן בשם הב"ח. ועוד נ"ל לתרץ דהנה הטור בסי ק"ב כ' בשם הרא"ש דמי שישב כבר ובא אחד ועמד להתפלל אצלו א"צ לעמוד כיון דזה בא בגבולו והקשה הטור א"כ איך ילפינן מעלי הא עלי ישב מקודם כדכתיב בקרא ועלי הכהן יושב על הכסא ע"כ ונלענ"ד דב' קושיות אלו על הרא"ש ז"ל חדא מתורצת בחברת' דהרא"ש ס"ל דעיקר הלימוד מן עמכה בזה בגימטריא תריסר וכדרך שפירש"י הנצבת עמכה שגם הוא היה צריך לעמוד בארבע אמותי' לכל רוח והיינו לשלש רוחות היה צריך לעמוד דבאותו צד שישב מקודם היה מותר לו לישב ולו לא היה איסור הישיבה רק לג' רוחות הנשארים והוי תריסר אמות ושפיר ילפינן דאסור לישב בד"א של תפלה בין לפניו בין לאחריו בין מן הצדדין רק לעלי לא היה אסור רק מג' רוחות דבאותו רוח שישב מקודם היה מותר לו כן נ"ל נכון ודוק. ועוד י"ל דהרא"ש מפרש כמו התוס' עמכה שהיה יושב באמה החמישית ובזה בגימט' תריסר ומן שני תיבות אלו ילפינן ד"א לכל רוח היינו מן עמכה ילפינן צד אחד כמ"ש התוס' ומן בזה ילפינן ג' צדדים וזה שכתב הרא"ש עמ"כה בז"ה בגימט' תריסר היינו ד"א להל רוח: